מלחמת העולם השנייה – הזווית הטכנולוגית

מאז ומתמיד שיחקה הטכנולוגיה תפקיד חשוב במלחמות ובקרבות. אם נחשוב על זה, אפשר אפילו לציין את החץ וקשת העתיקים ואת הרוגטקה (קלע) של דוד הצעיר מול גוליית, שניצלו את חוקי הפיזיקה כדי לירות חצים ואבנים במהירות רבה ובדיוק משופר, בהשוואה ליריית חצים או ליידוי אבנים ביד. הבליסטראות, שהן התותחים של העת העתיקה וימי הביניים, פעלו על עיקרון דומה לזה של הקלע. הקלע הפסיק לשמש לצרכים צבאיים בשלהי ימי הביניים, בעקבות הופעת שריון כבד יותר, שפגיעת אבן לא יכלה לו.

גם במלחמת העולם השנייה שיחקה הטכנולוגיה תפקיד חשוב, כאשר כמה מהטכנולוגיות שנעשה בהן שימוש במהלכה פותחו בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת – בעיקר בעקבות צרכים ולקחים שזוהו בימי הקרבות.

למלחמות בכלל הייתה מאז ומתמיד השפעה על הטכנולוגיות שנעשה בהן גם שימוש יומיומי, ומלחמת העולם השנייה בולטת בכך במיוחד. למעשה, הייתה לה ההשפעה הגדולה ביותר אי פעם על הטכנולוגיות והמכשירים שאנחנו משתמשים בהם כיום. אולי מפני שהיא הייתה מלחמת הענק האחרונה עד כה, והמלחמות שבאו אחריה (קוריאה, וייטנאם ועוד… ועוד…) היו בסדרי גודל קטנים יותר. בנוסף, הטכנולוגיות שפותחו במהלך מלחמה זו ולפניה השפיעו רבות על ניהולה ועל תוצאותיה הסופיות – גם בהיבט של השואה וגם בהיבט של הקרבות בין מדינות הציר לבעלות הברית.

סוגים רבים של טכנולוגיות הותאמו לשימוש צבאי במהלך מלחמת העולם השנייה, ובתחומים מסוימים אף התרחשו פיתוחים גדולים ומשמעותיים, בהם של כלי נשק – כמו ספינות, כלי רכב, צוללות, מטוסים, טנקים, ארטילריה וכלי נשק ביולוגיים, כימיים ואטומיים; תמיכה לוגיסטית – כלי רכב להסעת חיילים ואספקה, כמו רכבות, משאיות, טנקים, ספינות ומטוסים; תקשורת ומודיעין – מכשירים שונים לצורך ניווט, תקשורת, חישה מרחוק וריגול; רפואה – חידושים בכירורגיה, תרופות כימיות וטכניקות טיפול; ומדע הטילים – פצצות אטומיות ומטוסים אוטומטיים.

ההתפתחות של מדעי המחשב לא נפלה בחשיבותה מההתפתחויות הטכנולוגיות האחרות שצוינו לעיל, בעיקר בגלל איש אחד שהמציא מכונה אחת, שמיד אתייחס אליה. בטור הזה אני מבקשת להזכיר אותם, אבל גם כמה טכנולוגיות נוספות שסייעו לצדדים הלוחמים. חלק מהן שימשו לדברים נוראיים וחלקן האחר הצילו חיים.

האיש והמחשב שהצילו את העולם מהמשך המלחמה

האדם והמכונה שרבים חבים להם את חייהם, גם אם אינם יודעים על כך, הם אלן טיורינג הבריטי והמחשב שהמציא, שנועד לפצח את צופני האניגמה של הנאצים.

הציוד של מכונת האניגמה, שפותח לצרכי תקשורת ויירוט, היה קריטי. הנאצים סמכו על מכונות האניגמה, אך העבודה שנעשתה בבלצ'לי פארק, האתר המרכזי של הבריטים ובהמשך של כל בעלות הברית בתחום המחשובי, הובילה לפיצוח קודי התקשורת של הגרמנים ושיחקה תפקיד מכריע בהבסת אימפריית הרשע הנאצית.

התרומה העיקרית הייתה של מחשב הקולוסוס, שפותח על ידי האנגלים בשנים 1943-1945 במיוחד לצורך סיוע בניתוחם של קודי ההצפנה של מכונות האניגמה הגרמניות. קולוסוס נחשב למחשב הראשון הניתן לתכנות, שהיה אלקטרוני ודיגיטלי, על אף שהוא תוכנת על ידי מתגים ופלאגים ולא על ידי תוכנות מאוחסנות.

פסל של אלן טיורינג במנצ'סטר, בריטניה. צילום: למנו, מתוך ויקיפדיה

גם האמריקנים עשו שימוש במחשבים לצורך חישובים שונים, כמו מסלולים בבליסטיקה. המחשבים, שבעקבות הפיתוחים צמחו במידותיהם, מוקמו במרכזי פיקוד ושליטה רחבי ידיים. מרכזי שליטה שמוקמו על ספינות ומטוסים יצרו את הבסיס למחשוב מרושת, שחיוני ומכריע גם בימינו אנו, שלא לדבר על המחשבים שצמחו מאותם אלה הראשונים, שסייעו בפיצוח הקודים.

זה המקום להזכיר גם את הקריפטוגרפיה, שהתפתחותה הואצה בעקבות השימוש של הנאצים במכונות האניגמה. לאחר המלחמה, ועם התפתחות המחשוב, הפכו שיטות ההצפנה למתמטיות יותר ויותר באופיין ובמהותן, ומורכבותן הפכה למסובכת מדי לביצוע באופן ידני, עד שהפכה נחלתם הבלעדית של המחשבים. אחד מביטוייה של הקריפטוגרפיה והשפעתה על התרבות בימינו הוא המטבעות הווירטואליים, כמו הביטקוין, ובעקבותיהם טכנולוגיית הבלוקצ'יין העכשווית.

עוד יצוין שבעוד שלפני מלחמת העולם השנייה נחשבו מכשירים אלקטרוניים בודדים כציוד חשוב, עד אמצעה, מכשירים כמו מכ"ם וסונאר הפכו רבי ערך. גרמניה אמנם קידמה במלחמה כמה היבטים בנושא המכ"ם, אבל איבדה את השליטה בתחום בעקבות המצאת המגנטרון (מגנט + אלקטרון) – שפופרת ריק המחוללת קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו ומיקרוגל – בבריטניה, וגם בעקבות הגילויים במעבדות הקרינה של מכון MIT האמריקני.

אפשר לומר שהמגנטרונים האלה שינו את מהלך ההיסטוריה, כשסייעו למדענים ולמהנדסים לבנות מערכי מכ"ם יעילים וקטנים, שיירטו מטוסי אויב, ספינות ואפילו פריסקופים של צוללות במרחק של קילומטרים רבים, גם בחשיכה. כשהותקנו אלפי מערכים כאלה על קווי החוף, בים ובמטוסים הוטה מאזן הכוחות בקרבות רבים במהלך המלחמה, שהיו יכולים להיגמר בצורה אחרת לגמרי. גם כיום, בכל פעם שאנחונו מחממים משהו במיקרוגל, אנחנו נהנים מאותה המצאה היסטורית.

הצד העגום של יבמ

לצד הסיוע הרב לסיום המלחמה כשידן של ארצות הברית, ברית המועצות, בריטניה ובעלות בריתן על העליונה, הצלת החיים והניצנים להתפתחות המשמעותית של עולם המחשוב, שימשה הטכנולוגיה במלחמת העולם השנייה גם לזוועות. בולטת בכך אחת מענקיות המחשוב – ודווקא אמריקנית: יבמ (IBM).

ניצול שואה עם מספר שהוטבע על ידו. צילום: Vverve, BigStock

במהלך השנים הועלו טענות שהענק הכחול סייע לנאצים, לאחר שאדולף היטלר החליט ב-1933 לתעד את כל היהודים שחיים בגרמניה, באמצעות מכונות כרטוס. לצורך כך אף נפגש מקים החברה, תומס ג'יי ווטסון, עם הצורר הנאצי ויבמ הקימה חברה בת בגרמניה. בהמשך שוכללה השיטה והתפשטה למחנות השמדה שונים שהקימו הנאצים באירופה במהלך השואה – שם, ובעיקר באושוויץ-בירקנאו, הם הטביעו מספרים על עורם של היהודים ואחרים.

ב-2001 יצא ספר בשם יבמ והשואה, שתיאר את שיתוף הפעולה בין הענק הכחול לגרמניה הנאצית, ובעקבותיו היו ניצולי שואה שהגישו תביעה נגד החברה. עם זאת, התביעה הוסרה, מחשש שתפגע בפיצויים שהניצולים מקבלים.