אקזיט? אבל מה יוצא לנו מזה?

הריטואל ידוע לכל- אקזיט ישראלי גורר מבול של דיווחים ותגובות מכל צדי התעשייה. הפרשנים מפרגנים, התעשייה מתלהבת, והציבור מה? לדאבוננו הוא עדיין לא חלק מהחגיגה.

אין עוררין כי אקזיטים כמו זה של אורבוטק באחרונה, מטיבים עם מדינת ישראל והכלכלה המקומית, אך הפירות הכלכליים הם בעיקרם עדיין נחלתם הבלעדית של קבוצת ישראלים קטנה. והציבור כולו, נותר עירום. גם התרומה למשק המקומי מהרווח של האקזיט נמוכה מאוד, זאת מכיוון שמספר המשקיעים הישראלים נמוך דרסטית מהמשקיעים הזרים. על פי הנתונים, בכל שנה מושקעים בהיי-טק כחמישה מיליארד דולר. למעלה מ-95% מההשקעות הללו מקורם בהון זר שאינו משלם מס בארץ.

ככלל, ההיי-טק הישראלי מספק לא מעט רגעי נחת- לחברות המקומיות כחול-לבן – יש הרבה סיבות לשמוח, שכן טכנולוגיות פורצות הדרך שהן מפתחות, מצליחות לעניין את החברות הגלובליות, שבתגובה מנתבות לפה משאבים גדולים ואף רוכשות את הידע הישראלי. והסטטיסטיקה לא משקרת. השנה האחרונה סיפקה לנו שיקוף נהדר לשגשוגה של אומת הסטארט-אפ.

הסתכלות על הסוגיה מפריזמה ציבורית-חברתית מלמדת כי הציבור אשר נחשף לשיח החיובי אודות האקזיטים ולפמפום הבלתי פוסק, עלול להיות משוכנע שגם הוא נהנה מפירות ההיי-טק. אבל לא כך הדבר. הכיצד? ההסבר פשוט.

באופן היסטורי- רוב המשאבים הכלכליים שהושקעו בפיתוח ומחקר של טכנולוגיות רבות, כאמור מקורם בהון זר. לציבור הישראלי ככללו אין שום נגישות, יכולת פיננסית וידע להשקיע בחברות סטארט-אפ ולכן אינו יכול ליהנות מפירות ההשקעה. גם הגופים הפיננסיים הגדולים נמנעים מלהשקיע באומת הסטארט-אפ ברמת חשיפה נמוכה בהרבה מקרנות הפנסיה האמריקניות למשל.

לפתוח את שערי ההיי-טק לציבוריות הישראלית כולה

האם זה בר תיקון? לחלוטין כן. זה המקום לציין את היוזמות הממשלתיות שמקודמות בימים אלה מתוך מטרה ליצור תמהיל צודק וטוב יותר בהיי-טק. כך לדוגמה צריך לברך על הצעד של משרד האוצר לעידוד ההשקעות המקומיות בהיי-טק על ידי קרנות ייעודיות ותוך מתן הגנה (חלקית) של המדינה.

חשוב להבין, בעזרת הקרנות המדוברת, ביניהם גם הקרן בה אני לוקח חלק פעיל, הציבור הרחב סוף-סוף יכול להיות חלק אינטגרלי מן ההיי-טק ולהשקיע בו כל סכום החל משקל בודד. ההשקעה – נעשית בצורה פשוטה, והרציונל מאחורי הדבר – מלמד שאימוץ התכנית חיוני למשק הישראלי, לתעשייה ולציבור כולו.

ברור כי מדינת ישראל והתעשייה כולה ימשיכו לקבל תקציבים מגורמי חוץ וזה גם נחוץ ונכון כדי שהתעשייה תמשיך ותצמח. גם אחרי שהקרנות יפעלו ההשקעות מחו"ל לא יפסקו. אלא שצעד זה לטעמי פשוט צפוי לשנות את העיוות ולגוון את תמהיל המשקיעים בתעשיית ההיי-טק. משמעות הדבר פשוטה. בעוד מספר שנים, לכשהחברות יתפתחו ויצאו לעסקאות משמעותיות, בין הנהנים נוכל למצוא את השכן או השכנה שלנו וכן את אוצר המדינה דרך תשלום מס.

התכנית המדוברת, במידה רבה מרמזת על הבאות לבוא ובפוטנציאל פותחת את שערי ההיי-טק לציבוריות הישראלית כולה.

ברמה הפרקטית, ומבלי לדוש בביטויים כלכליים עמוקים או להרחיב על הדוגמאות האקטואליות מהשנה האחרונה, נדמה כי הביקורת שנשמעת סביב השקת הקרנות להשקעה בהיי-טק כלל אינה לגיטימית.

על המדינה להמשיך ולעודד בכל דרך אפשרית את הציבור לקחת חלק פעיל וישיר במרחב החדשני. ואולי, רק אולי באקזיטים הבאים, נראה בין תמונות השמחה גם כמה כאלה של ישראלים שאינם נמצאים במעגל ההיי-טק. ככה, בפעם הבאה כשנחגוג אקזיט, נדע שעשינו כל שביכולתנו על מנת שישראלים רבים יותר ייהנו ממנו.

הכותב הוא שותף בקרן אקליפטוס (Eucalyptus Innovation Capital) להשקעות בהיי-טק.