יוטיוברית זועמת ירתה בעובדים במשרדי יוטיוב והתאבדה

נאסים אגדאם זוהתה כמי שנכנסה אתמול (ג') לפני השעה 13:00 (שעון ארה"ב) אל משרדיה של חברת יוטיוב (YouTube) בסן ברונו, קליפורניה, פתחה בירי באמצעות אקדח, פצעה שלושה עובדים – אחד מהם אנושות – ואז שמה קץ לחייה. אדם רביעי נפגע במהלך הבריחה המבוהלת מהמשרדים.

אגדאם, אשה בת 39 ממוצא איראני, הייתה יצרנית סרטוני וידיאו מדרום קליפורניה. היא פתחה בירי במטה החברה על מנת להביע את זעמה על צנזורה שהופעלה כלפי הסרטונים שלה, כך אמרו רשויות אכיפת החוק לכרוניקל (The Chronicle).

לאגדאם חשבונות מדיה חברתיים רבים במגוון שירותים, וכן אתר אינטרנט שניהלה, המורכב מקולאז' של תמונות, פוסטים וסרטונים. באתר שלה הטיחה אגדאם ביקורת על יוטיוב על כך שהסירה חלק מהסרטונים שלה ועל שמנעה ממנה הכנסות בגלל עצירת התנועה לערוץ היוטיוב שלה. "אין הזדמנות לצמיחה שווה ב-יוטיוב, או בכל אתר אחר לשיתוף סרטונים, הערוץ שלך יגדל רק אם הם רוצים בכך", כתבה אגדאם והוסיפה ושטחה את מר לבה, "יוטיוב סיננה את הערוצים שלי בכדי למנוע מהם לקבל צפיות!"

אחרי התקרית הקשה, ביום ג' בערב, הוסרו כל סרטוני היוטיוב של היורה מהאתר, ככל הנראה על ידי החברה.

אגדאם נהגה לייצר סרטוני וידיאו שעסקו במגוון נושאים, החל מבישול טבעוני, המשך באימוני כושר וכלה בקטעים פרודיים שונים. בערוצי היוטיוב שלה צוין כי הפרופילים הוסרו בשל "הפרות מרובות או חמורות של המדיניות של יוטיוב נגד דואר זבל, שיטות ותוכן מוליכי שולל, או הפרות אחרות של תנאים והגבלות". החברה סירבה לענות על שאלות לגבי אגדאם וחשבונותיה שנמחקו הלילה, והפנתה את התקשורת להצהרה מוקדמת על הירי שהוציא סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל החברה האם של יוטיוב, גוגל (Google).

בהצהרה שלו תיאר פיצ'אי את הירי כ"טרגדיה בלתי נתפשת" וכ"מעשה אלימות מחריד". פיצ'אי כתב לעובדי החברה: "אני יודע שהרבה מכם בהלם עכשיו. במהלך הימים הקרובים נמשיך לספק תמיכה כדי לעזור לכל אחד מהמשפחה שלנו בגוגל להחלים מהטרגדיה הבלתי נתפשת הזו. בואו נתאחד עכשיו כדי לתמוך בסוזן (ווייציצקי, מנכ"לית אתר הסרטונים – ג"פ) ובצוות יוטיוב".

"לצנזר ולדכא אנשים שאומרים את האמת"

בהודעה שפורסמה בחשבון האינסטגרם (Instagram) שלה ב-18 במרץ, טענה אגדאם כי יוטיוב משתמשת בכלים שלה בכדי "לצנזר ולדכא אנשים שאומרים את האמת ואינם טובים עבור הרווחים הכספיים והפוליטיים של המערכת והעסקים הגדולים".

בסרטון שפרסמה באחרונה, טענה כי "אני מופלית ומסוננת ביוטיוב ואיני היחידה. הם הטילו מגבלת גיל על סרטון אימון הכושר שלי, שאין בו שום דבר פסול, כי התפרסם וקיבל הרבה צפיות. זמרות רבות, כמו ניקי מינאז' ומיילי (סיירוס – ג"פ), מפרסמות תכנים מיניים ולא הולמים, ואין עליהן מגבלת גיל, אבל על הסרטונים שלי – כן. זה מה שהם עושים לפעילה טבעונית ולרבים אחרים המנסים לקדם דרך חיים בריאה, אנושית ונבונה. אנשים כמוני לא טובים לעסקים גדולים, לעסקי החיות ולעסקי התרופות. לכן הם מפלים אותנו ומצנזרים את דברינו", כתבה אגדאם בטענה, שמן הראוי לבחון באופן ביקורתי, שהרי ביוטיוב ניתן למצוא שלל תכנים ברוח תפישת העולם שלה.

בשנת 2009 במסגרת כתבה שפרסם הסן דייגו יוניון טריבון (San Diego Union-Tribune) נראית אגדאם בהפגנה מחוץ לבסיס חיל הנחתים של מחנה פנדלטון, כשהיא חבושה בפיאה ולובשת ג'ינס שעליו צוירו טיפות גדולות של "דם", ובידה חרב פלסטיק. ההפגנה, של ארגון PETA, נועדה לעורר מודעות ליחס הקלוקל של בני האדם לבעלי החיים בכלל ולמחות כנגד השימוש בחזירים לצורך אימונים צבאיים בפרט. "מבחינתי, זכויות בעלי-חיים שוות לזכויות אדם", אמר אגדאם לטריבון באותה עת והוסיפה, "רק משום שאינם יכולים לדבר, זה לא אומר שאנחנו צריכים לנצל אותם".

בפוסט אחר הציגה אגדאם וידיאו יחד עם הכיתוב "מה אתם חושבים על חופש הביטוי והאם הוא קיים באמת במדינות המערב?". השאלה של אגדאם ללא ספק חשובה וישנם רבים שמתעמקים בה – יש לקוות שהיא תעורר תשומת לב ודיון ציבורי נחרב, ולא מעשי אלימות.