שינוי כיוון: הורייזן 2020 האירופית תתמקד בחברות קטנות ובינוניות

תוכנית המו"פ האירופית, הורייזן 2020, שישראל חברה בה – מוכרת בעיקר כגוף התומך במחקר אקדמי ובפיתוח תעשייתי, אשר עובד מול האקדמיה ומול חברות גדולות. באירופה שינו כיוון והחליטו לשתף יותר ויותר חברות קטנות ובינוניות. רשות החדשנות, במסגרת מנהלת תוכנית ISDERD, תסייע לחברות ישראליות נוספות להגיש בקשות למענקי מחקר ואף להוביל קונסורציומים.

רשות החדשנות תקצה משאבים על מנת לתמוך בהגברת השתתפות של חברות תעשייתיות במסגרת תכנית הורייזן 2020. במסגרת כלי סיוע במסלול קצר טווח, תינתן תמיכה לכתיבת בקשה וכן להשתתפות באירועי חיפוש שותפים בהיקף של עד 30 אלף שקלים. כל זאת, לצד תמיכה של עד שלוש שנים שתינתן לחברות מובילות למעורבות ארוכת טווח בתכנית שבמסגרתה יוכרו הוצאות של השתתפות באיגודים תעשייתיים באירופה, נסיעות והשתתפות באירועים למציאת שותפים ועלות יועץ לסיוע בכתיבת בקשה למימון בתכנית בהיקף של עד 180 אלף שקלים לשלוש שנים.

ב-21 שנות שותפות בתכנית, השקיעה ישראל בתכנית כ-1.4 מיליארד יורו וקיבלה החזר במענקים לאקדמיה ולתעשייה בהיקף של 1.8 מיליארד יורו.

בשיחה עם אנשים ומחשבים הסבירה מנכ"לית ISERD, נילי שלו כי "תוכניות המחקר האירופיות שישראל מעל 20 שנה שותפה בהן, הן תוכניות שעיקרן שיתוף פעולה בין אקדמיה ותעשיה וגם גופים נוספים, הן פתוחות לכל יישות משפטית. יש כלי מימון שמתאימים רק לאקדמיה, יש כאלה שמתאימים רק לתעשייה ויש כאלה שמיועדים לשיתופי פעולה".

"בתוכנית הורייזן, באופן יותר בולט יש באמת דגש גדול על חדשנות. כשמדברים על מחקר – מחקר אקדמי וחדשנות זו חדשנות בתעשיה. אירופה רוצה לראות את היוניקורנס הבאים באים מאירופה. הם מתקנאים בחדשנות האמריקנית והאסיאתית ולכן שמים על זה דגש".

"מסלול זה מתאים מאוד לאקו-סיסטם הישראלי", אמרה שלו, "במובן שהתוכנית מתאימות ל-SME – פחות מ-250 עובדים ומחזור של 50 מיליון יורו. יש כלי מימון ל-SME וחלק מכלי המימון הם בהקשה יחידנית. הם לא זקוקים לשותפים למרות שאנו רואים ערך גדול בשותפות והן מקבלות מימון מועט לבחינת יכולת – 50 אלף יורו ומימון של 2.5 מיליון יורו לפיתוח בחברה".

מימון תוכניות מלמטה למעלה

"השינוי שעברה התוכנית הוא שהיא מממנת תוכניות מלמטה למעלה. לא הוגדרו תחומים (כמו שבעבר למשל תחום המכשור הרפואי). כל חברה שיש לה משהו פורץ דרך או חדשני בראיה שלהם, יכולה לגשת. זה לא רק 2.5 מיליון יורו – אלא אחוז מאוד גבוה – 70% מימון, פלוס 25% תקורה. אין לו מגבלות של IP והוא מאוד מתאים לקהילת החדשנות הישראלית".

"אנחנו רוצים להגביר את המעורבות התעשייתית. האקדמיה יודעת לעבוד מצוין ויש לה הישגים מצוינים. התעשיה היא גוף יותר אמורפי ורחב. אנחנו רוצים להנגיש את התוכנית לתעשייה. ולכן פיתחנו כלי סיוע לחברות שהרשות הקצתה לו כסף – שני מסלולים: במסלול המיידי – מענק קטן לגיוס שותפים וכתיבת בקשות לתוכנית הורייזון. במסלול ארוך טווח – אנחנו רוצים לטרגט חברות מובילות שפחות מובילות לכלי הזה – אלא יותר לשיתופי פעולה, שהן יסתכלו על התוכנית בצורה ארוכת טווח".

לדבריה, "אירופה עובדת חזק עם האיגודים התעשייתיים שלה וחברות מעורבות בהתוויית כיווני המחקר בתוכנית. אנחנו רוצים שחברות ישראליות יהיו חלק מהאקו-סיסטם, ושיובילו מאגדים. לכן אנחנו נקצה להם עד 180 אלף שקלים, בואו תסתכלו על התוכנית, תקצו מישהו ייעודי, תשתתפו במאגדים באירופה, תשפיעו על כיווני המחקר של התוכנית כדי להקל עליכם את הדרך להיות מעורבים בתוכנית ולזכות במענקים גדולים. אנחנו חוגגים זכיות של 330 חברות וגופים ישראלים וחוגגים את המצוינות ואת שיתוף הפעולה".

מהם הדגשים בתחום המחשוב וה-ICT?
"האירופים הגדירו את תחום המחשוב הקוונטי והחיישנים – תוכנית דגל. זה משתלב עם תוכנית של ות"ת – שהגדירו את המחקר בקוונטום כנושא בעל עדיפות והרשות גם בוחנת את ההשתתפות שלה בנושא – המחקר היום עדיין יותר אקדמי אבל התעשיה הולכת ונכנסת אליו. רואים הרבה הגשות ישראליות. אלו נושאים מסונכרנים היטב בין קהילת המחקר הישראלית והאירופית – בנוסף ל-ICT, אבטחה, בריאות – תחומים חזקים.

כמי שנכנסה לנעליו של מרסל שטאון, שהקים את ISERD וניהל אותה למעלה מ-20 שנה – חשת בשינויים?
"שינוי הכיוון מובנה מהתוכנית עצמה. הדגש על התעשיה הוא רציני. אנחנו חושבים שיש שם פוטנציאל רציני לקדם את התעשיה הישאלית, ואנחנו שמים שישה מיליון שקלים לתמרוץ חברות. אני חושבת שזה מיקוד גדול לראות את המעורבות גם בתוכנית של ה-SME שישראל מתאימה כמו כפפה ליד וגם במעורבות ארוכת טווח, שחברות ישראליות יובילו קונסורציומים באירופה, לצד חיזוק מתמיד של האקדמיה ובתי החולים".

יש שינוי במעמד של ISERD מאז הקמת רשות החדשנות?
"ISERD פועלת בתוך הרשות, אבל ועדת ההיגוי של ISERD מנוהלת על ידי המועצה להשכלה גבוהה – ות"ת, רשות החדשנות, משרד המדע, משרד החוץ ומשרד האוצר. למשרדים האלה יש ממשקים מאוד גבוהים עם הרשות גם בנושא הורייזון, גם ב-ISERD וגם בנושאים אחרים. זו מערכת שעובדת בשיתוף פםעולה בהרבה תחומים".

"עבודה מתוך הרשות מנגישה לנו את התעשיה והאקדמיה – גם עם המועצה להשכלה גבוהה, משרד המדע והאוניברסיטאות – אנחנו בקשרים שוטפים. גוף שעובד מתוך הרשות עם ממשק גדול עם האקדמיה".