מציאות אחרת: מה VR מציע לעולם האמיתי?

לאחרונה יצא לאקרנים סרטו של סטיבן שפילברג, "שחקן מספר אחת". בעתיד הלא רחוק שמוצג בסרט, רוב האנושות בורחת משגרת החיים האפורה למשחק VR בו הכל אפשרי ומוחשי: הרפתקאות, רומנטיקה, ביקור בעולמות אחרים… כל מה שמרגש.

הסרט הוא האחרון בשורת יצירות שמתמודדות עם טכנולוגיה זו, שמטשטשת את הגבולות בין האמיתי לוירטואלי. אז מה המציאות המדומה מציעה לנו, וכמה אנחנו קרובים לחזון שהוצג בסרטו של שפילברג? בקצרה: לא תאמינו כמה אנו קרובים אליו.

גלים של מציאות: עלייתה, ירידתה ועלייתה מחדש של המציאות המדומה

מוצרי VR בצורתם המוכרת, שכוללים את המשקפים ליצירת אפקט התלת מימד, HDS (ר"ת Head Mounted Display), פרצו בסערה בתחילת שנות ה-90'. עמדות משחק הוצבו באולמות המשחקים. ענקיות משחקי הוידיאו של התקופה ובראשן סגה (Sega) הכריזו על פיתוח מכשירים ביתיים. אפילו הוליווד השתתפה בטרנד, עם הסרט "מכסח הדשא" שחקר את השפעת ה-VR על אינטיליגנציה.

למרות החידוש, גל ה-VR דעך עד אמצע העשור. את מקומו תפסו טרנדים חדשים – האינטרנט, מדיה חברתית, סמארטפונים… יש שיאמרו שכל אלו הם אמצעי מציאות מדומה בעצמם.

למרות שב-20 השנים שעברו לא יצאו מוצרי VR סוחפים, הפיתוח לא עצר. כיום גל חדש של טכנולוגיה שוטף את העולם, ואין זה מפתיע: היכולות הגרפיות גבוהות מאי פעם, בזכותן מפתחים יוצרים עולמות ריאליסטים במיוחד. הצרכנים מצידם, מחזיקים במעבדים עוצמתיים שתומכים בהצגת גרפיקה איכותית כזו: מחשבים אישיים, אבל גם סמארטפונים, שתודות לגלובליזציה נמכרים במחירים נוחים. בנוסף, תודות לאינטרנט, תוכן עבור מציאות מדומה זמין בכל מקום. חשוב מכל אלו, אנחנו הצרכנים מוכנים להכיל את המציאות המדומה הזו, שכן בשנים האחרונות חיינו הפכו לוירטואליים במיוחד.

זה רק משחק(?): החיבוק החם מתעשיית הבידור

שלא במפתיע, תעשיית הבידור היא המחבקת הראשית של מציאות מדומה. כיום, למשל, כל בעלים של PlayStation 4 (קונסולת המשחק הנפוצה ביותר) יכול לרכוש במחיר נוח PlayStation VR: התקן VR ייעודי לקונסולה, ולשחק עשרות משחקים ישנים וחדשים במציאות מדומה.

ומה עם בעלי מחשבים? המכשיר הביתי Oculus Rift הוא מבשר הדור החדש של התקני ה-VR. למה "מבשר"? בזכות איכותו ובזכות סיפור עלייתו: בשנת 2012, בהיותו בן 20, גייס המפתח פאלמר לאקי 2.5 מיליון דולר בקמפיין קיקסטארטר (Kickstarter) לקידום משקפי ה-VR הביתיים שפיתח. שנתיים אחר כך פייסבוק (Facebook) רכשו את החברה שלו תמורת שני מיליארד דולר. ובאמתחתה של פייסבוק שלל תכניות עבור המוצר. בראשם חדר הצ'אט הווירטואלי Facebook Spaces, שמתחיל להזכיר את עולם האפשרויות האינסופיות מהסרט "שחקן מספר אחת". חשוב לציין שה-Oculus Rift לא לבד – ענקיות בתעשיה כבר מפתחות או הוציאו התקנים דומים, בראשם Vive של HTC.

400-600 דולר עבור התקן VR הוא סכום פעוט עבור גיימרים. מה עם רוב האנשים שרוצים ליהנות מ-VR מדי פעם בלי להוציא סכומים גבוהים? שלל פתרונות מאפשרים את החוויה לכל אדם שברשותו סמארטפון רגיל. למשל Samsung VR שהופך את הסמארטפון לכלי מציאות מדומה עוצמתי.

אם מכשיר מבית סמסונג (Samsung) יקר מדי עבורכם, תוכלו למצוא שלל משקפי VR זולים יותר ב-eBay, או לבחור במוצר הדגל של גוגל (Google) בתחום – התקן מציאות מדומה להרכבה עצמית… מקרטון.

אבל מה עם תוכן ל-VR? ממנו יש יותר בכל יום, והוא נגיש מאי פעם. גם כאן הגיימרים נהנים תחילה, שכן מפתחים כוללים במשחקים הכנה למציאות מדומה. כמו כן, מדי פעם יוצאים משחקי קונספט ל-VR. למשל Batman Arkham: VR, שמאפשר לגיימרים להיכנס לנעליו של הגיבור הנודע.

שפע תכנים קיימים גם למשתמשי סמארטפון. חיפוש המונח "VR" בחנויות האפליקציות יביא מאות אפשרויות: נסיעה ברכבת הרים, הרפתקאות מתחת למים, אפילו שחזור הנחיתה על הירח. גם יוטיוב (YouTube) הוסיפה פונקציית תמיכה ב-VR, ניתן למצוא שם תכנים אינטראקטיביים וחינוכיים רבים, כמו הסרטון הבא שמציע ביקור ב-4K בכוכבי לכת שונים.

יחטא לאמת אם לא תוזכר עוד תעשיה אחת שמהווה חלוצה בשימושים היצירתיים שלה ב-VR: תעשיית הפורנוגרפיה. שלא במפתיע, היישומים והתכנים שמפתחת תעשיה זו מתקבלים באהדה על ידי משתמשים רבים. מאידך, מבקרים רבים חוששים שבמקרה זה הטכנולוגיה טשטשה יותר מדי את הגבול בין מציאות לפנטזיה וירטואלית.

בידיים הנכונות: מציאות מדומה ככלי עבודה

הפוטנציאל של מציאות מדומה היה ניכר ככלי מקצועי כבר בגל הראשון של אמצע שנות ה-90'. תעשיות הרפואה, התעופה, וכוחות ביטחון השתמשו בטכנולוגיה ליצירת סימולטורים לאימוני רופאים, טייסים ולוחמים. סימולטורים נשארו בשימוש שנים אחרי שתעשיית הבידור נטשה את ה-VR.

כיום, בשיא הגל השני, התעשיות השונות אימצו מחדש את ה-VR. תעשיית הרפואה למשל, עושה בכלי זה שימושים מופלאים. כך למשל, הוכח שתכני VR כמו הליכה על החוף, מרגיעים כאבים בעת טיפולי שיניים. נמצא גם ש-VR מסייע בטיפול בפוסט טראומה, התקפי חרדה, אפילו הרגעת כאבי כוויות באמצעות סימולציית שלג. מדהים מכולם הוא המחקר של אוניברסיטת דיוק (Duke University), במסגרתו משותקי רגליים נכנסו בעזרת VR לגופם של שחקני כדורגל. במשתתפי הניסוי אותרה פעילות מוחית שמקושרת לתנועת רגליים, ועבור חלקם זה היה הצעד הראשון לשיקום מוצלח.

גם תעשיית הבנייה אימצה את המציאות המדומה. שלל אפליקציות מאפשרות לאדריכלים וקבלנים לדמות את המבנים או המתווה העירוני שהם מתכננים ביעילות יתרה, כפי שמדגים היטב הארכיטקט דייויד ליאונרד בסרטון הבא.

ומה קורה בעולם העסקים? חברות רבות מפתחות פתרונות VR Conference Call. כלומר, שיחת ועידה במציאות מדומה, שבה כל המשתתפים חולקים חדר אחד. יישומי VR שונים מציעים ניהול יעיל יותר של יום העבודה, על ידי הצגת המטלות באופן גרפי ומוחשי. באופן דומה, תעשיות הבנקאות והפיננסים החלו להשתמש ב-VR ככלי להצגת וניהול נתונים באופן נוח. אלו כבר נכנסו לשימוש בממשקי ניהול חשבונות של לקוחות בנקים שונים בעולם, ולפי פידבקים ראשוניים הופכים את חוויית השימוש לנוחה במיוחד.

בעתיד הקרוב מאוד אנו צפויים לראות פתרונות VR לעבודה מרחוק. אלו יאפשרו לעובדים להגיע למשרד, או לכל מקום אחר בעולם, גם אם פיזית הם יושבים בסלון ביתם. טכנולוגיה דומה תאפשר שיטוט בקניונים אמיתיים או וירטואליים, עם חברים ולעשות שופינג בלי לצאת מהבית.

הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים.