הזכות להישכח: 2.4 מיליון בקשות למחיקה הגיעו לגוגל מ-2014

דו"ח השקיפות האחרון של ענקית החיפוש חושף את העובדה שהחברה קיבלה עד כה פניות רבות בבקשה להסרת כתובות אתרים שמופיעות בתוצאות החיפוש, וזאת לפי חוקי האיחוד האירופי המאפשרים לגולשים את הזכות להישכח, פשוט כך

תשכחו אותנו. אילוסטרציה: digitalista/BigStock

בעידן הנוכחי נדמה שכולם רק רוצים לעשות כותרות באינטרנט ושיבחינו בהם ובדעותיהם ומעשיהם, אבל כעת מתגלה כי ענקית הטכנולוגיה גוגל (Google) קיבלה למעלה מ-2.4 מיליון בקשות להסרת כתובות אתרים מהחיפוש שלה, מאז שחוקי "הזכות להישכח" נכנסו לתוקף באירופה, במאי 2014.

בפסיקת שהיוותה ציון דרך משמעותי בתולדות האינטרנט, עיגן בית הדין האירופי לצדק (ECJ)  בחוק את "הזכות להישכח", או ליתר דיוק את "הזכות להימחק", המבטיחה כי לאנשים תהיה היכולת להסיר מידע בעייתי מעברם ממנועי החיפוש ברשת. עיקר הפוקוס הוא על גוגל, שכן ענקית האינטרנט מחזיקה ברוב המוחלט של שוק החיפוש באירופה.

נתונים מסקרנים מדו"ח השקיפות – מי ביקש להימחק?

בדו"ח השקיפות הנוכחי שלה גילתה גוגל כי עמדה רק ב-43.3% מכלל הבקשות להסרה שקיבלה, וגם פירטה את טיבן של בקשות ההסרה. אחת הסיבות לסירוב למחיקה הייתה, כך מסתבר, ערעור של מדינות. גרמניה, צרפת ובריטניה יצרו, ככל הנראה, 51% מכלל הערעורים על מחיקה של כתובות אתרים.

לדברי גוגל, היא קיבלה בקשות מחיקה שהתחלקו לכאלו שמקורן באנשים פרטיים לעומת אחרות שהגיעו מגורמים שאינם פרטיים, כמו פקידי ממשלה או גופים עסקיים.

כשליש מהבקשות להסרה היו קשורות לשירותים חברתיים ול-directory services – תוכנה המשמשת לאגירה, הפצה וחיפוש של מידע משותף ברשת מחשבים – בעוד ש-21% מהן היו כתובות אתרים הקשורות לאמצעי חדשות ולאתרים ממשלתיים, שרובם עוסקים בכיסוי ההיסטוריה המשפטית של מישהו, כך דווח ב-The Verge.

ולמרות כל זאת, רוב כתובות האתרים שהוגשו להסרה הן של יעדי אינטרנט אקראיים שאינם נופלים לקטגוריות ספציפיות.

בסך הכל, 89% מבקשות ההסרה הגיעו מאנשים פרטיים, משמע מדמויות לא-ממשלתיות. כך למשל הגישו מפורסמים 41,213 בקשות מחיקה מסך ערימת הפניות לגוגל, בעוד שפוליטיקאים ואנשי ממשל הגישו 33,937. Gizmodo ציין, עם זאת, כי דווקא הקבוצה הקטנה של משרדי עורכי דין ושירותי ניהול מוניטין היא שהגישה פניות רבות במיוחד, מה שמרמז על עלייה בעבודתם של עסקים לתיקון מוניטין.

באשר לסיבות הבקשה להסרה – נראה כי 18.1% מהפניות רצו למרק מרחבי האינטרנט מידע מקצועי שלהם, 7.7% רצו שמידע שהם פורסמו בעבר באינטרנט יוסר ו-6.1% רצו שפשעים שלהם יוסתרו ולא יצוצו במנוע החיפוש הדומיננטי.

לא מדויק, לא מספיק, לא רלוונטי, מוגזם או שאין בו עניין לציבור

"מאז 2014, סיפקנו מידע על בקשות "הזכות להישכח" בדו"ח השקיפות שלנו, כולל מספר כתובות האתרים שנשלחו אלינו, מספר כתובות האתרים שנמחקו ולא נמחקו, ודוגמאות אנונימיות של חלק מהבקשות שקיבלנו", כתבה מישי סמית', Product Lead בתחום דו"חות השקיפות של גוגל בפוסט שפורסם בבלוג החברה.

לפי הסבריה, בעת ההחלטה מה למחוק, מנועי חיפוש כמו גוגל חייבים לשקול אם המידע המדובר הוא "לא מדויק, לא מספיק, לא רלוונטי או מוגזם" והאם יש עניין ציבורי במידע שנותר בתוצאות החיפוש.

"אנו מרחיבים את היקף הדיווח על השקיפות שלנו בנוגע לזכות להישכח והוספנו נתונים חדשים בחודש ינואר 2016, כאשר הסוקרים שלנו התחילו לציין ידנית כל כתובת אתר שנשלחה אלינו עם מידע נוסף", הוסיפה סמית' בפוסט שלה.

"אנחנו מסווגים את התוכן שיחידים ביקשו מאיתנו למחוק לקטגוריות: מידע אישי, מידע מקצועי, פשע ו-שם שלא נמצא, כלומר שלא הצלחנו למצוא את שמו של הפרט בדף", כך תיארה סמית' את ההתנהלות בבלוג. "כאשר אנו מעריכים כתובת אתר המועמדת למחיקה פוטנציאלית, אנו מסווגים את האתר שמארח את הדף כאתר ספרייה (directory site), אתר חדשות, אתר מדיה חברתית או אחר", הוסיפה.

בנוסף לדו"ח פרסמה גוגל גם טיוטה של מחקר חדש בשם "שלוש שנים של הזכות להיות נשכח", אשר הוגשה לבדיקת עמיתים.

יצוין גם כי הזכות להישכח – הידועה גם בשם "הזכות למחוק" – היא אחד ההיבטים המרתיעים ביותר של רגולציית ה-GDPR ההולכת וקרבה, ושתיכנס לתוקפה באירופה בעוד כחודשיים.

"מנקודת המבט של חברות הביטוח, על פי התקנות הללו, על הארגונים לוודא שננקטו כל הצעדים הסבירים על מנת להבטיח תיקון או מחיקה של נתונים אישיים לא מדויקים. כמו כן, יש לעבד נתונים אישיים באופן המבטיח אבטחה וסודיות הולמים של הנתונים האישיים, כולל מניעת גישה לא מורשית לנתונים אישיים או שימוש בהם", מסבירות אתי ברגר ועו"ד לאה מילר פורשטט, בטור שלהן לקראת הרגולציה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים