אל תקרא לי ביטקוין – חלק ג'

מעבר להבנה של פלטפורמת הבלוקצ'יין והטכנולוגיה המפעילה אותה, ועל מנת להבין את המהפכה שטכנולוגיה זו עשויה לחולל, כדאי לבחון את היישומים האפשריים על גבי תשתית זו והרציונל העומד מאחוריהם.

רובן המכריע של המערכות הפיננסיות, העסקיות והרגולטוריות הקיימות היום, מבוססות על בסיסי נתונים מרכזיים הנשלטים בדרך כלל על ידי גופים מרכזיים, פרטיים ו/או ציבוריים. נוסיף לכך (בישראל למשל) ריכוזיות יתר, אובר-רגולציה, בירוקרטיה וחוקים מיושנים, ונקבל סביבה שבה ביצוע טרנזאקציות עסקיות ופיננסיות איטי, יקר, מסורבל, ונתון לחסדי אותם גופים מרכזיים.

עדיין – הפונקציות אותן ממלאים הגופים הללו הכרחיות. כל מערכת חייבת שיהיו בה רכיבים המספקים תכונות עסקיות בסיסיות כגון: ניהול ובקרה, תיעוד, אבטחה, אמון וכיו"ב.

במודל ה-Peer to Peer אותו מממש הבלוקצ'יין, אותו "גורם מרכזי" הופך למיותר ומוחלף למעשה בכמות גדולה של שרתים/כורים הממלאים את תפקידיו. הבלוקצ'יין – לא רק שיכול למלא את תפקידו ההיסטורי של המתווך, אלא יודע גם לבצע זאת במהירות, ביעילות ובמחיר נמוך בסדרי גודל מאשר במערכות המסחריות שאנו מכירים היום.

ליהנות מיתרונות הבלוקצ'יין

בהינתן פלטפורמה כמו הבלוקצ'יין המספקת את כל אותם רכיבים, נשאלת השאלה אילו יישומים ניתן להריץ מעל הבלוקצ'יין?  התשובה הקצרה היא – כמעט כל יישום, והארוכה יותר – ישנם יישומים רבים שמתאימים יותר באופיים לרוץ על גבי הבלוקצ'יין. כל מערכת שבה מספר שחקנים בעלי אינטרס המפעילים אותה, ובה יש צורך בתיעוד, אמון, יכולת העברת ערך וניהול יומן הנהלת חשבונות – תוכל ליהנות מיתרונות הבלוקצ'יין.

ניקח לדוגמה את שרשרת האספקה, אחד ממקרי השימוש הקלאסיים של הבלוקצ'יין, ישנם מספר שחקנים ובעלי עניין עיקריים במערכת זו, החל מיצרני חומרי הגלם, יצרני המוצרים, ספקי ההובלה והלוגיסטיקה, המשך בחברות המאחסנות את הסחורה, הסיטונאים, רשתות החנויות וכיו"ב.

תארו לכם שכל תנועה של כל רכיב במערכת תתועד ותישמר בבלוקצ'יין; עבור כל מוצר נוכל בכל רגע לדעת את כרונולוגיית הבעלויות (Provenance) שלו, התחנות הגיאוגרפיות בהן עבר, כולל חתימות זמן מדויקות, ונתונים נוספים כגון מספרי זיהוי, מספרי הזמנה ואצווה, טמפרטורה (שאותה נוכל להשיג דרך רכיבי IoT), וכל זאת בצורה אמינה, מדויקת ולא ניתנת לשינוי.  במקרה שכזה יש להניח כי היישום יהיה סוג של רשת בלוקצ'יין פרטית שהחברים בה הם אותם בעלי עניין שהוזכרו קודם לכן.

דוגמאות אחרות ליישום יכולות להגיע מעולמות אחרים לגמרי שבהם ישנה חשיבות לאחסון מאובטח ואמין של תעודות, מסמכים, חוזים וכיו"ב. כבר היום ישנן מספר אוניברסיטאות המממשות את מתן נקודות הזכות האקדמיות על גבי הבלוקצ'יין, ומכאן ניתן גם בקלות להבין את האפשרות האחרות ליישום של – צוואות, חוזי בעלות, זכויות יוצרים, נקודות זכות במועדני צרכנים ועוד ועוד. במקרים אלו נוכל לממש את תכונות ה-Smart Contracts המובנות לתוך חלק מהמודלים הקיימים של הבלוקצ'יין (למשל – אתריום).

ומה לגבי שוק שירותי הרפואה שגם בו קיימים מספר מקרי יישום בתחומים שונים? שוק החלפים והרכב על שחקניו הרבים? (יצרני החלקים, יצרני המכוניות, חברות הליסינג, חברות הביטוח, הבנקים, סוחרי המכוניות, הרגולטור, רשתות המוסכים ועוד), יישומים אחרים כגון שירותי אימות לתמונות וסרטוני וידיאו (הסוף לפייק ניוז מצד רשתות שידור עוינות לישראל?), מערכות להצבעות, מערכות לאיסוף כספים לצדקה, מערכות לתמיכה בקהילות שיתופיות גלובליות? והיד עוד נטויה.

כמות היישומים האפשריים היא אכן אינסופית ואולי זו גם הסיבה שהבלוקצ'יין כל כך מעניין את כולנו. ובכל זאת הדרך למימוש מלא של הפוטנציאל הגלום בבלוקצ'יין עוד ארוכה, ממספר רב של סיבות – חלקן טכניות, חלקן עסקיות וחלקן נוגע באספקטים אחרים לגמרי כמו ממשל, דמוקרטיה, חברה, כלכלה, שיתופיות, ושינוי תפיסות עולם הרווחות היום. על היבטים אילו ואחרים בפרקים הבאים.

הכותב הינו יועץ בכיר ומומחה לטכנולוגיה וחדשנות, ומוביל תחום בלוקצ'יין בשטראוס אסטרטגיה. בעבר שימש במספר תפקידי ניהול וטכנולוגיה בכירים בחברות כגון אמדוקס, NCR, ובטר-פלייס. כמו כן שימש כיועץ ו-CTO במספר חברות סטארטאפ וקרנות הון סיכון.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.