אל תקרא לי ביטקוין – חלק ב'

היום נדבר על הבלוקצ'יין בהיבט מעניין ונוסף – הכרייה. מהי הכרייה? מי הם אותם כורים אלמוניים שכולנו שמענו עליהם, אבל לרובנו אין באמת מושג מה הם עושים וכיצד?

כל טרנזאקציה חדשה המתבצעת בבלוקצ'יין נשמרת ביחד עם טרנזאקציות נוספות במבנה נתונים המכונה "בלוק". המשך קיומו של הבלוקצ'יין תלוי אם כך בייצור מתמיד של בלוקים חדשים המתווספים לשרשרת הבלוקים הקיימים, פעולת היצירה של בלוקים חדשים נקראת כרייה.

הכרייה היא פעולת חישוב כבדה, יקרה ודי סיזיפית שתכליתה לייצר את הבלוק הבא. ברור מכאן כי הכורים העוסקים במלאכה ומשקיעים מזמנם וכספם חייבים להיות מתוגמלים, אחרת לא ייווצרו בלוקים חדשים והבלוקצ'יין יחדל למעשה להתקיים.

במודלים כמו זה של הביטקוין (Bitcoin), הכורים מתוגמלים בביטקוינים עבור כל בלוק שייצרו וכן בעמלות נוספות. נכון להיום הגמול עבור כריה של בלוק אחד עומד על 12.5 ביטקוינים. כריית הבלוקים הולכת ונעשית קשה יותר מיום ליום, וגם התגמול עבור כל בלוק קטן פי שניים כל ארבע שנים. במבט קדימה ולאורך שנים, אחוז התגמול של הכורים מביטקוינים יקטן, בעוד העמלות על הכרייה יגדלו. במודל שטווה יוצר הביטקוין, ישנו מספר סופי של 21 מיליון מטבעות, ובקצב הכרייה הנוכחי תסתיים כרייתם עוד עשרות רבות של שנים.

הגוף המייצר את האמון במערכת הבלוקצ'יין

לכורים מספר תפקידים חשובים והם פועלים למעשה במשותף כלב הפועם של פלטפורמת הבלוקצ'יין. ראשית, תפקידו של כל כורה לוודא כי הטרנזאקציות החדשות חוקיות ועומדות בכללים הנדרשים. כל טרנזאקציה עוברת סדרה ארוכה של בדיקות שתכליתן לוודא שלמותה ותקינותה.

שנית, הכורים מתחרים ביניהם על הזכייה בבלוק חדש שבו יירשמו סופית מספר טרנזאקציות חדשות והוא יירשם כבלוק חוקי לתוך שרשרת הבלוקצ'יין.

דבר שלישי, הכורים משמשים למעשה כגוף המפקח והמאשר את הפעולות בבלוקצ'יין, הם הגוף המייצר את האמון (Trust) במערכת הבלוקצ'יין, והם עושים זו בצורה עצמאית ומבוזרת ללא גורם מרכזי מפקח או מתאם ביניהם, ותוך השגת קונצנזוס ביניהם.

הכריה עצמה היא למעשה הרצה אינטנסיבית של אלגוריתמים על גבי שרתים ייעודיים שיוצרו לצורך כך (ASICs) או תוך שימוש בכרטיסים גרפיים (GPUs) – כרטיסים בעלי יכולות עיבוד מתקדמות. כל זאת במטרה לנחש תוצאת חישוב מורכב שאותו ניתן למצוא רק באמצעות הרצה של מיליארדי פעולות עיבוד. פעולות אילו הנמדדות ביחידות הנקראות Hash Rate מתבצעות ברחבי העולם בכל שניה ונכון לרגע כתיבת המאמר קצב הכרייה העולמי של הביטקוין עומד על  TH/S 25 (קצב של כ-25,000,000,000,000,000,000  חישובים לשניה).

מעבר לשרתים או כוח עיבוד, חישוב זה דורש כמויות אדירות של חשמל לעיבוד וקירור. כל אדם יכול בקלות רבה לקנות את הציוד הנדרש ולהתחיל לכרות, אבל הכדאיות הכלכלית של פעולה שכזו מוטלת בספק עבור רובינו. עלויות הכרייה הבסיסית, ההחמרה המתמדת בקושי של חישובי הכרייה, התגמול במטבעות וכן חוסר הודאות לגבי ערך הביטקוין, הופכים את הכרייה לעסק בעל סיכון גבוה.

ישנן מספר שיטות שבהן אפשר לכרות או לוודא טרנזאקציות בבלוקצ'יין:

● POW (ר"ת Proof of Work) – בשיטה זו משתמשים כורי הביטקוין ובה הם מתוגמלים בביטקוינים ובעמלות. שיטה זו יקרה מאד והופכת למעשה חשמל למטבעות.

● POS (ר"ת Proof of Stake) – בשיטה זו משתמשים כורי מטבעות ה-DASH וה-NEO למשל. שיטה זו זולה יותר לתפעול. מפעיליה (Validators) מתוגמלים במטבעות חדשים והסיכויים שלהם לתגמול עולים בהתאם למטבעות שכבר קיימים בידם. כלומר – שיטה זו יוצרת מטבעות חדשים על סמך מטבעות קיימיים. לצורך הדוגמה – מפעילי ה-POS דומים לאנשים שרכשו כרטיסי פיס. ככל שמספר הכרטיסים (וההשקעה) גדולים, כך גדלים הסיכויים שלך לזכות בפרס.

בכל מקרה חשוב להבין כי פעילויות ה-POW וה-POS נועדו בין השאר להשיג "קונצנזוס מבוזר", לייצר אמון (Trust) ולהבטיח את אמיתות הבלוקצ'יין על ידי הדיפה של מתקפות זדוניות ונסיונות של זיופי טרנזאקציות. על אבטחת מידע, מתקפות זדוניות ועוד – בפרקים הבאים.

הכותב הינו יועץ בכיר ומומחה לטכנולוגיה וחדשנות, ומוביל תחום בלוקצ'יין בשטראוס אסטרטגיה. בעבר שימש במספר תפקידי ניהול וטכנולוגיה בכירים בחברות כגון אמדוקס, NCR, ובטר-פלייס. כמו כן שימש כיועץ ו-CTO במספר חברות סטארטאפ וקרנות הון סיכון.

לחלק א' לחצו כאן.