מציאות מדומה בשירות החינוך

במחקר חדש שנערך באוהלו – מכללה אקדמית לחינוך וספורט בקצרין – "מציאות וירטואלית (VR) כמקור למסוגלות עצמית בהכשרת מורים" – בחנו ד"ר יונית ניסים וד"ר איל ויסבליט מצב בו הסטודנטים יכולים להיות מעורבים ביצירות חינוכיות. המחקר עוסק בלמידה חברתית אמוציונלית בסביבה וירטואלית ומבקש לשפוך אור על האפקט האישי והפדגוגי של השימוש במציאות מדומה על פרחי ההוראה במכללה.

בעולם בו אנו חיים, החינוך והטכנולוגיה קשורים זה בזה וידוע כי שימוש בטכנולוגיה בחינוך הופך את הלמידה וההוראה ליותר משמעותיות, מתקדמות ותורמות לידע.

מטרת שימוש במציאות מדומה במערכת החינוך היא לגרות את העניין ולהגביר את ריכוז הלומדים על ידי הוראה אחרת ומתן אפשרות לחוות חוויות בלתי אפשריות.

אוהלו חרתה על דגלה להתאים את מערכת החינוך בארץ לאתגרי המאה ה-21. כחלק מכך ובמסגרת המחקר, פיתחו החוקרים את "אוהלולנדיה", מתחם למידה וירטואלי תחת פלטפורמה של מציאות מדומה שנקראת "אופן סימולטור" המהווה חלופה חופשית ל-"Second Life".

פלטפורמה זו אפשרה לבנות אזורי למידה שונים, שבהם ניתן לבנות את המציאות ביחד עם הסטודנטים. כך הלמידה הופכת להיות פעילה. כך למעשה אפשרו לפרחי ההוראה לקחת ערך לימודי ולייצג אותו בצורה בה הם מבינים אותו. למשל, בחוג ללימודי ארץ ישראל לומדים הסטודנטים על אזור ארכיאולוגי ייחודי ותוך כדי לבנות דגם של מבנה בו ולהרגיש כאילו הם ממש שם. בעוד הם עסוקים בכך, הם מביאים לידי ביטוי את היצירתיות שבהם, מגבירים שיתוף פעולה ומעלים את כישורי החשיבה לגבוהים יותר (יישום, ניתוח והערכה). כך מלמדים את הסטודנטים באופן אינטראקטיבי, חווייתי, יצירתי והרבה יותר מעניין.

הוראה בעידן המודרני

במחקר השתתפו 176 סטודנטים, כאשר בתחילתו הם הביעו מגוון רחב של רגשות ומחשבות שליליות דוגמת פחד, אי הבנה ובלבול בנוגע לשימוש באמצעי מציאות מדומה בעבודתם. אך ככל שהתקדמו, הרגשות הפכו לחיוביים ומעצימים, הלמידה היתה יותר כיפית ויצירתית, יכולת פתרון הבעיות הועצמה ואף הגברת היכולת לקשר בין הנלמד לחיים האמיתיים.

הסטודנטים קיבלו תחושה של מסוגלות עצמית ושביעות רצון מרכישת כלים ומיומנויות שונות ומאתגרות להוראה בעידן המודרני.

בנוסף, המחקר מצא כי להתמודדות עם סביבת מציאות וירטואלית יש השפעה על רגשות ומחשבות בכלל, ובפרט על תחושת המסוגלות העצמית של הלומדים העומדים בפני אתגרים מורכבים, משום שהוא מפעיל אתגרים אינטלקטואליים ורגשיים.

שימוש במציאות מדומה יכול להוביל להבנה ריאליסטית של מצבים שונים. לפיכך, תהליך זה יכול לשנות תפיסות, עמדות, רגשות, רגשות ולספק חוויות למידה משמעותיות ויצירתיות במיוחד. אלה, בתורם, יכולים להעצים את תפיסת הלומד, להעמיק את המרחב הרגשי ואת היכולת האישית. בנוסף, הם תורמים גם למורה, שמתוקף תפקידו מתמודד עם מצבים שכוללים קשת רחבה של רגשות.

המקומות בהם הדמיון פוגש את המציאות

"מציאות מדומה קיימת בכל מיני צורות ודרכים היום. מדובר למעשה בחיקוי דיגיטלי של המציאות, ונתינת תחושה אמיתית של הסביבה המדומה. עולמות וירטואליים הם המקומות בהם הדמיון פוגש את המציאות ושם ניתן לממשו. הנושא הזה קיים בכל משחק מחשב. האמצעים הדיגיטליים לוקחים אותך למציאות אחרת. את המציאות הזו אנשי חינוך יכולים לנצל ולהיעזר בה, על מנת לייצר למידה. היתרון הגדול של למידה זו היא עלותה המינימלית ויכולתה להתקיים בכל בית ספר בו יש מחשב", אומר ד"ר ויסבליט.

ללמידה בסביבה וירטואלית תלת-מימדית יתרונות רבים משום שהיא מספקת לתלמידים אתגרים חדשים ושונים לחלוטין מהוראה פרונטלית מסורתית ומדגימה חדשנות ויצירתיות. ניתן לקיים בתוכה אינטראקציה חברתית, היא מאפשרת למידה מרחוק, ניתן לייצר בה קהילות ולקיים בה סימולציות ומשחקי תפקידים.

בנוסף, קיים מימד של הרפתקאה, כשהמציאות היא של עולם "זר" ואחר. ניתן לתרגל את היכולת של פתרון בעיות, אפשר להישאר אנונימי ותלמידים יכולים להיפתח יותר בקלות. כשאדם נכנס למציאות וירטואלית ופועל בה, הוא מתמקד בה עד כדי הרגשה של טבילה מלאה בעולם הזה. זה יוצר ריכוז גבוה, בעולם של ADHD הולך וגובר – זה יתרון משמעותי. סביבה וירטואלית גם בטוחה יותר מבחינה פיזית (למשל: ילד שמבצע ניסוי בכימיה עלול לסכן עצמו בטיפול לא נכון בחומרים הכימיים, כאשר בסביבה וירטואלית – לא ייפגע).

המחקר הוצג בשני כנסים בינלאומיים בלונדון ובמכללת אוהלו ופורסם בכתב עת קנדי International Education Studies העוסק בחינוך חדשני ובעל תפוצה בינלאומית.