על אחריות חברתית, היי-טק ופליטים

קבוצת אנשים ומחשבים העלתה השבוע עצומה שקוראת לממשלה לעצור את גירוש הפליטים ולמצוא פתרון הומני לבעיה זו, רגע לפני שחלק מהם צפויים לעלות על מטוס ולהגיע למדינות ששם נשקפות להם סכנות, כולל סכנה לחייהם.

סוגיית הפליטים היא קודם כל סוגיה הומנית. היא אינה חדשה: יש באוכלוסייה זו, שעל פי ההערכות מונה כ-38 אלף איש, אנשים שחיים בישראל כבר עשור ויותר. האנשים הללו, לפחות חלק גדול מהם, ברחו ממדינות שמעמידות את חייהם ואת חיי משפחתם בסכנה, ואם לא – בסכנה של גיוס כפוי וארוך לצבא או בסבל אחר. נכון שיש ביניהם כאלה שביצעו פשעים – ובהם צריך לטפל ואולי אפילו לגרש אותם – אבל רובם הגדול של מבקשי המקלט הם אנשים נורמטיביים, שמן הסתם מחפשים עבודה כדי להתפרנס ולכלכל את עצמם ואת משפחתם. הנושא אמנם מעורר מחלוקת והם "נפלו" על דרום תל אביב, שגם ככה הוא אזור לא מהחזקים בארץ, אבל רק אתמול שודרה כתבה בטלוויזיה שבה רואיינו תושבים משכונת התקווה שאמרו בגלוי שאין להם שום דבר נגד מבקשי המקלט, ושרובם אנשים שקטים שחיים את חייהם.

הבעיה נוצרה מכך שכשהם הצליחו להסתנן לארץ, לפני שהושלמה הגדר, אוטובוסים מטעם המדינה פיזרו אותם בריכוזי אוכלוסייה חלשה, ובעיקר בדרום תל אביב. הריכוז הזה של אוכלוסייה ללא זכויות לצד אזרחים ותיקים שגם ככה החיים לא חייכו אליהם מבחינה כלכלית יצר את החיכוכים והקונפליקטים.

אין חולק שצריך למצוא פתרון למצוקות של תושבי דרום תל אביב ולהחזיר להם את הביטחון. המדינה בחרה בגירוש למדינה שלישית, שהיא לא חושפת את זהותה, אבל כל ההערכות מדברות על כך שזוהי רואנדה. זה אמנם פתרון פופולרי, אבל האם זהו הפתרון היחיד?

ברשת, ובפרט ברשתות החברתיות, מועלות שלל הצעות לפתרונות אחרים. מה גם שהעצומות שמציפות את הרשת בשבועות האחרונים מראות שיש לא מעט שסבורים שהעלאת מבקשי המקלט על מטוס אל עבר הלא נודע היא לא הפתרון שצריך להיות למצב, שיש פתרונות אחרים וטובים יותר.

מטרת העצומה של אנשים ומחשבים היא נקודתית: לעצור את ההחלטה לגרשם ולבצע חשיבה מחדש, להתייעץ עם גורמים שונים שהביעו דעתם בתקופה האחרונה ולבחון היתכנות. יש לקוות שהמדינה תאזין לקול הזה ולקולות אחרים ותמצא פתרון שמחד יפזר אותם ברחבי הארץ ויקל על המצוקה של תושבי דרום תל אביב ומאידך יאפשר למבקשי המקלט, בתנאים מאוד מסוימים, לחיות בכבוד.

מדוע קהילת ההיי-טק צריכה להירתם?

יכולה, ובצדק, להישאל השאלה מדוע אנחנו, כאמצעי תקשורת, וככזה של ענף ההיי-טק, שמדווח על תחומי הטכנולוגיה והמחשוב, מעלים לסדר היום את הנושא הזה.

ובכן, ענף ההיי-טק, שמוגדר כקטר של המשק הישראלי, הוא ענף שמוביל בין הענפים, על פי סקרים, גם בפעילות החברתית של המועסקים בו, כולל סיוע לפליטים, לעובדים זרים ולאוכלוסיות אחרות שזקוקות לכך.

מה גם שההיי-טק הוא אחד מסמלי ההצלחה של מדינת ישראל, שנבנתה באמצעות קליטת אנשים שהגיעו אליה מכל קצוות העולם, חלקם הגדול פליטים מפרעות, גזענות ואלימות, ואף כאלה שנמלטו מאש התופת של הימים הנוראים ההם. אותם אנשים הקימו כאן מפעל לתפארת, שעוד מעט חוגג 70 שנים. ההיי-טק מעולם לא היה מנותק מהסביבה שבה הוא חי, ולצד חדשנות, יזמות והובלה טכנולוגית של תחומים רבים, הוא חייב להיות זה שמוביל את החמלה ואת היכולת להכיל את השונה.

בנוסף, יותר ויותר גורמים שמתריעים מפני הגירוש, מעבר לעניין ההומני, מציינים גם את הנזק התדמיתי שעלול להיגרם לנו, למראה עשרות אלפי מבקשי מקלט מועלים על מטוס שמטיס אותם לגורל בלתי ידוע. גם זה שיקול שצריך לקחת בחשבון, שהרי אנחנו מדינה קטנה שחלק גדול מפעילותה מבוסס על הגלובליות – בטח בענף ההיי-טק, שהוא ענף גלובלי כמעט מעצם טבעו. ולא ממש משנה אם תומכי הגירוש או מתנגדיו צודקים, ואם הגירוש נעשה על פי חוק – לא כל דבר חוקי הוא גם מוסרי או נכון.

יצוין שהעצומה שלנו אינה פוליטית. אף גורם שלישי, שום קרן זרה או ישראלית לא מממנת ולא קשורה ליוזמה שלנו להעלות את הנושא לסדר היום. במהותה, היא גם לא נגד אף אחד, כולל לא נגד הממשלה. היא בעד לעצור לרגע, לגלות חמלה ולהפעיל את הראש, איך בכל זאת ניתן לא לגרש את הפליטים, להנהיג מדיניות הגירה שתיקח בחשבון את כל הנסיבות ותפעל גם מתוך חמלה.

כל אחד מהקוראים מוזמן לעצור לרגע, לחשוב ולהחליט. אם הוא מזדהה, בבקשה לחתום, ויפה שעה אחת קודם.