מה הסיפור עם ביטקוין, מסחר במטבעות וירטואליים ו-ICO? חלק ג'

על אף הרושם שנוצר – לא הכל ורוד בעולם המטבעות הווירטואליים ויש הטוענים כי מדובר בלא אחרת מאשר הונאת פירמידה מתוחכמת, המנפיקה מטבעות שאין להם ערך ממשי.

הטענות העיקריות נגד השימוש במטבעות וירטואליים וספציפית נגד מטבעות חדשים המונפקים בשיטת ה-ICO הן כי מדובר בנכסים אשר אין בהם ערך של ממש וכי מדובר למעשה במניפולציה על משקיעים שאינם מבינים מספיק את המורכבות הטכנולוגית של התהליך ושל שיטת הבלוקצ'יין. ביקורת רבה הושמעה על כך שהמידע אותו מציגים יזמים כחלק מתהליך גיוס ההון הינו חלקי בלשון המעטה ולפעמים אף גובל בהונאה של ממש.

גם מאפייניה של ההנפקה עצמה – מורכבות טכנולוגית, מהירות ואנונימיות מהווים חסרונות מהותיים בכל הנוגע בהגנה מפני תרמיות וכשלים. ואכן, לא מעט הנפקות מפוקפקות ותרמיות החלו להופיע בשנים האחרונות, כאשר הבולטת מביניהן היא התרמית של OneCoin, חברה אשר שיווקה עצמה כמנפיקת ה-"ביטקוין הבא" ונחשפה כרשת להלבנת כספים הפועלת באירופה. החברה הצליחה להשיג במרמה 350 מיליון דולר מהציבור במהלך תקופה של מעל שנה ועד שנסגרה על ידי הרשויות.

לא מפתיע אם כך שאיגוד הביטקוין העולמי עצמו פרסם אזהרה לגבי הסיכונים הגלומים בהנפקות ICO. הארגון מזהיר מפני השקעה בפרויקטים שהמידע לגביהם מועט ושלא נעשתה בהם הוכחת היתכנות, וכן משווה את שוק ה-ICO לשוק ההיי-טק לפני התפוצצות בועת הדוט-קום ומתריע מפני התלהבות יתר בלתי מבוססת העלולה לגרום להפסדים כלכליים.

כך גם לעניין זירות המסחר בביטקויון ובמטבעות וירטואליים אחרים. זירות אלה מורכבות וסבוכות מבחינה טכנולוגית, בעלת קצב פעילות מהיר מאוד וחלקן הארי אינן מפוקחות על-ידי צד שלישי. כל אלה מגבירים את הסיכון להפסד.

האם ניתן להגדיר מטבעות וירטואליים כ-"מטבעות"?

הקושי בהגדרות והיעדר אסדרה העולה בפני משקיעים פוטנציאליים המעוניינים להיכנס לשוק המטבעות הווירטואליים הוא בראש ובראשונה קושי של הגדרה. האם ניתן להגדיר מטבעות וירטואליים כ-"מטבעות"? האם מדובר בניירות ערך או בתוכנה בעלת ערך? האם ההנפקה היא מכירה של נכס או שמא מדובר בפרויקט מימון המונים? ומה ההשלכות של כל אלה על המשקיע מבחינת מיסוי? שאלות אלה ואחרות מטרידות גם את הרשויות ואת המחוקקים במדינות השונות אשר טרם הצליחו לקבל החלטות ברורות בנוגע למעמדם החוקי של מטבעות וירטואליים.

אסדרה של התחום כמעט ואינה קיימת כיום וניתן לראות רק ניצנים ראשונים שלה, בעיקר בארצות הברית. בארצות אחרות דוגמת סין, הממשל בחר להתמודד עם הסוגיה על ידי הטלת מגבלות חמורות על השוק, עד כדי הבאה לקיפאון בו. ייתכן והרשויות בסין מנסות להרוויח זמן עד אשר יצליחו לפתח מנגנונים לפיקוח ושליטה על השוק.

בארצות הברית כאמור, החל הנושא לקבל התייחסות לאחרונה כאשר רשות ניירות הערך האמריקנית פרסמה החלטה לפיה כללי הנפקת ניירות ערך יחולו גם על הנפקת מטבעות וירטואליים. כתוצאה מכך, הנפקה על דרך ה-ICO תטיל על היזמים חובות גילוי ודיווח שונות, כמו החובה לפרסם תשקיף חברה. מדובר בהחלטה אשר עלולה תיאורטית למוטט את שוק המטבעות הווירטואליים, אם כי אין עדיין עדויות בשטח לכך שהמסחר נפגע כתוצאה מפרסום ההחלטה.

גם בישראל ניתן לזהות ניצנים ראשוניים ביותר של התייחסות לסוגיה. טיוטת חוזר מס הכנסה לגבי מיסוי מטבעות וירטואליים מינואר 2017 מתייחסת למיסוי הכנסות שהתקבלו ממכירת מטבעות וירטואליים כגון ביטקוין, לייטקוין ואיטריום, וקובעת כי מטבעות וירטואליים אינם מוכרים כמטבעות על פי פקודת מס ההכנסה. תחת זאת, מטבעות וירטואליים הוכרו כיחידה דיגיטלית בעלת ערך ומשכך נחשבים על-פי פקודת מס ההכנסה, ל-"נכס" וכל הכנסה ממכירתם תסווג כהכנסה הונית. יחד עם זאת, במידה והכנסותיו של אדם ממטבעות וירטואליים נחשבת לעסק, ההכנסות תסווגנה כהכנסות פירותיות, או הכנסות ממשלח יד.

לגבי פעולת הכרייה של מטבעות וירטואליים קובעת הטיוטה כי זו עשויה להיחשב כאינדיקציה לקיומו של עסק. בנוסף, נקבע בטיוטה כי עסקאות במטבעות וירטואליים יחויבו במס ערך מוסף אם הן בעלות אופי מסחרי.

אמנם מדובר בתחילתה של תנועה לכיוון אסדרה, אך הטיוטה רחוקה מלכסות את כל הסיטואציות הבעייתיות העולות ממסחר במטבעות וירטואליים. בראש ובראשונה, היא אינה מתייחסת להנפקה של מטבעות וירטואליים (ICO) וכמו כן אינה מכסה את כל האופנים בהם ניתן לעשות שימוש במטבעות.

בחלק הבא – משקיעים במטבעות וירטואליים? התנהלו בזהירות, תכננו חכם.

חלק א'

חלק ב'