מה הסיפור עם ביטקוין, מסחר במטבעות וירטואליים ו-ICO?

לאחרונה כולם מדברים על ביטקוין ועל מטבעות וירטואליים באופן כללי. העולם מרותק לשיטת המסחר החדשה המציעה אלטרנטיבה חתרנית למדי למערכת הבנקאות ושוק ההון המסורתיות.

יש במטבעות הווירטואליים משהו אנטי-ממסדי שקוסם לרבים, יחד עם האפשרות לסחור באופן אנונימי ומאובטח ואף לגייס מיליוני דולרים במהירות ולהנפיק כמויות עצומות של מטבעות כמעט באין מפריע. אך כמו כל דבר אחר בחיים, מה שבא בקלות גם יכול ללכת בקלות. המסחר במטבעות וירטואליים אינו מיועד לבעלי לב חלש.

החלטתם בכל זאת שחשקה נפשכם בחופן מטבעות וירטואליים? יש לכם מיזם או סטארט-אפ ואתם מעוניינים לגייס הון דרך הנפקה של מטבעות שכאלה לציבור? אם כן, עליכם להכיר מקרוב את השחקנים החדשים בזירת המסחר המקוון.

הולדת הביטקוין

הביטקוין נולד בשנת 2009 על ידי גורם או גורמים אנונימיים אשר הסוו עצמם תחת השם היפני – וככל הנראה הבדוי – "סאטושי נקאמוטו". על פי ההשערות, מדובר בקבוצת מתכנתים אשר רצתה לפתח מטבע שניתן יהיה לעשות בו שימוש בעסקות Peer to Peer ללא תיווך של גורמים חיצוניים וכן להמירו במטבעות רגילים.

תכלית נוספת אשר עמדה מאחורי יצירתו של המטבע הווירטואלי הראשון, היא העמדת אלטרנטיבה למטבעות המיוצרים על ידי ממשלות וגופים רשמיים. כך, הביטקוין מיוצר (או "נכרה") באמצעות רשת מחשבים המחוברת לאינטרנט, במודל של קוד פתוח. כלומר, הוא מופק בצורה שיתופית לחלוטין ואופן ייצורו גלוי לכל.

בראשית דרכו, כשלוש שנים לאחר שהגיע לעולם, היה ערכו של הביטקוין פחות מחמישה דולר למטבע. בתוך שנה ועם עליית הפופולריות שלו, הגיע לשווי של 266 דולר כאשר השיא הגיע לאחרונה עם ערך הקרוב ל-20 אלף דולר למטבע ביטקוין יחיד. הישג בלתי נתפס לכל הדעות.

הביטקוין סלל את הדרך גם למטבעות וירטואליים נוספים שנוצרו עם השנים, דוגמת ה-Litecoin וה-Ethereum המתחרים בעקביות בביטקוין ומטבעות חדשים יותר דוגמת Peercoin ו-Anoncoin אשר יש הטוענים כי מציעים יתרונות משמעותיים על פני "הדור הישן" של המטבעות הוירטואליים.

באופן טבעי, המטבע הפופולרי החל לעניין גם גורמים עבריינים והוא החל לשמש כמטבע העיקרי למסחר בדארקנט, המשמש כבסיס פעולה למגוון של פעילויות עברייניות כגון פדופיליה, סחר בסמים ובנשק, הלבנת הון וכדומה. עוד נקשר שמו של הביטקוין במספר אירועי סייבר חמורים, כאשר האקרים החלו לבקש תשלומי כופר בביטקוין עבור מידע שנגנב ממחשבים שנפרצו.

יתרונות השימוש במטבעות וירטואליים לכאורה, השימוש בביטקוין או בכל מטבע וירטואלי אחר – מזמן יתרונות רבים עבור בעליו.

ראשית, מדובר במטבע שאינו מפוקח ואינו נתון לרגולציה של ממשלות, בנקים או גופים מסחריים אחרים. למי שסולד מן המערכת ומעוניין לסחור מחוצה לה, זהו פתרון מושלם. בנוסף, אין למטבעות וירטואליים גורם מנפיק אחד ויחיד. למעשה, הנפקת ביטקוין מבוססת על עקרונות של שיתופיות, קוד פתוח ושקיפות מלאה. כל ההיפך מהתנהלותם של בנקים וממשלות – ולכן ניתן להבין את קסמו.

מטבע אשר כמעט בלתי אפשרי לזייף

שנית, הביטקוין הוא מטבע לכל דבר וכמעט ואין מגבלה על הפעולות שניתן לבצע באמצעותו – רכישה של טובין ושירותים, המרה למטבעות "רגילים", מסחר וכדומה. אינדיקציה לכך שהשימוש במטבע הולך ונעשה שכיח היא הקמתם של מוסדות פיזיים בהם ניתן לקנות ולמכור ביטקוין, כמו גם יצירתן של זירות למסחר במטבע, בדומה לזירות מסחר של מטבע חוץ.

אמנם גופים רשמיים יותר לא עושים בו שימוש, אך קיימים אלפי בתי עסק המשתמשים בו בשמחה. כיום מצביעים הנתונים על שווי שוק עולמי של כלל המטבעות הדיגיטליים המוערך בכ-500 טריליון דולר, כך שניתן לומר בהחלט שמדובר בשוק שוקק למדי.

יתרון נוסף ומשמעותי לשימוש בביטקוין ודומיו הוא אנונימיות. עסקאות בביטקוין ניתנות לביצוע ללא כל זיהוי ורישום פרטים, להבדיל מעסקה באשראי או אפילו במזומן. פרטי הצדדים לעסקאות נותרים בתוך הרשת ומשמשים אך ורק את הצדדים לעסקה. יש בכך יתרון עצום למי שאינו מעוניין כי פרטיו יועברו לגורמים שלישיים, הן מתוך רצון לשמור על פרטיות וחיסיון עסקאות והן בשל החשש שפרטים אישיים ישמשו לצרכי שיווק והפצת פרסומות.

יתרון אחרון ואולי המשמעותי מכולם בימים טרופים אלה של איומי סייבר הוא אבטחה. מטבעות וירטואליים הם למעשה קודים ארוכים המוצפנים באופן מתוחכם אשר עוקף לדברי מומחי אבטחת מידע, את מערכות ההצפנה של הבנקים הגדולים. למעשה, מדובר במטבע אשר כמעט בלתי אפשרי לזייף. גם תהליך הכרייה של מטבעות וירטואליים מוגן על ידי שכבות הצפנה בתהליך ייחודי ומאובטח, עליו נרחיב בהמשך.

בחלק הבא – הנפקת מטבעות וירטואליים – גיוס של 35 מיליון דולר בפחות מ-30 שניות.