מיהם המצטיינים של אנשים ומחשבים?

מדי חודש נציין כאן פרויקט מחשוב מצטיין ואת מי שעומד מאחוריו ● והפעם: פרויקט שדרוג והפעלת מערך המחשוב של רשות האוכלוסין וההגירה

ההצטיינות במרכז. צילום אילוסטרציה: Wittayayut, BigStock

תעשיית ההיי-טק, ובתוכה ענף ה-IT, משופעת בטכנולוגיות, אנשים ופרויקטים מצטיינים. יש בה טכנולוגיות חדשניות, שמגיעות מהארץ ומהעולם, ועובדים ומנהלים לרוב שמפתחים, מטמיעים ומפעילים אותן. מן הראוי, מעת לעת, לציין אותם לטובה, ולהביא אותם ואת הסיפורים שלהם אל קדמת הבמה.

לכן, אנחנו, באנשים ומחשבים, חונכים מדור חדש, שבמסגרתו נציין אחת לחודש, ביום האחרון שלו, פרויקט מצטיין ואת מי שמאחוריו. המדור הוא המשך למדיניות של אנשים ומחשבים לעודד את המצוינות בענף. אנחנו כבר עושים זאת במסגרת שני פרויקטי הדגל שלנו: מצטייני המחשוב IT Awards והמנמ"ר המצטיין.

איך בוחרים?
המערכת בוחרת את הפרויקטים המצטיינים על פי הקריטריונים הבאים: מורכבות הפרויקט, אופי החברה המבצעת, חדשנות, ספקים מעורבים ואינטגרציה, השפעה ברמה לאומית ותקציב.

מיהם המצטיינים הראשונים?
הפרויקט המצטיין הפעם הוא שדרוג והפעלת מערך המחשוב של רשות האוכלוסין וההגירה, שכולל, בין היתר, את הקמת מרשם האוכלוסין החדש. בביצוע הפרויקט זכתה יבמ (IBM) ישראל, לאחר מכרז מורכב ביותר, שאותו הוביל מנמ"ר הרשות, אורן אריאב.

אופי פעילות הארגון – ייעודה של רשות האוכלוסין וההגירה הוא להסדיר את מעמדם החוקי של אזרחי המדינה, תושביה והזרים השוהים בה, בהתאם למדיניות הממשלה ולמערכת החוקים והתקנות המסורים לסמכותה, ולאכוף חוקים אלה. לצורך הגשמת הייעוד מבצעת הרשות מספר פעילויות, בין היתר ניהול מרשם האוכלוסין והנפקת תיעוד מהמרשם, הסדרת מעמד ומתן אזרחות ואשרות, הסדרת העסקתם של העובדים הזרים, ותפעול מעברי הגבול הבינלאומיים וביצוע ביקורת גבולות.

הנושאים המרכזיים שהרשות מתמקדת בהם בשנים האחרונות הם מעבר לתיעוד לאומי חדש, ביומטרי, וביצוע שינוי משמעותי בטיפול במרשם האוכלוסין – המאגר הרגיש והחשוב ביותר של מדינת ישראל. במסגרת תכניות העבודה שלה, הרשות הגדירה את שיפור השירות לציבור כמטרה מרכזית והמכרז הזה הוא חלק מיישום מדיניות זו.

מורכבות הפרויקט – מדובר באחד מפרויקטי המחשוב הגדולים והמורכבים ביותר בשירות הממשלתי. כאמור, רשות האוכלוסין מנהלת את המאגר הלאומי הגדול ביותר של כל יותר משמונה מיליון אזרחי המדינה, בתוספת אלה ששוהים בארץ במעמד זה או אחר. המאגר מהווה את המקור המרכזי לפעילות של כל משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, גורמי הביטחון ועוד. יבמ תקים, על פי מה שנמסר, תשתית לאומית שכוללת את כלל מערכות המידע של הרשות.

אופי החברה המבצעת – המכרז בו זכתה יבמ ממצב אותה בשורה הראשונה של חברות המחשוב הרב לאומיות שעובדות עם הממשלה. החברה, שנוסדה ב-1911, מעסיקה קרוב לחצי מיליון עובדים ברחבי העולם. הסניף הישראלי שלה הוקם ב-1949 ומרכזה המדעי בחיפה נחשב לשני בגודלו ובחשיבותו מבין 12 המרכזים של הענק הכחול שפועלים מחוץ לארצות הברית.

העבודה במגזר הממשלתי היא חלק מאסטרטגיה של יבמ, שמיושמת בכל העולם. ב-2008 ערכה החברה מחקר שסוקר את תהליכי שיפור השירות במדינות בעולם ועל פי תוצאותיו היא קבעה לעצמה שני אתגרים: העמדת הלקוח במרכז וטכנולוגיה בשירות שיפור השירות. את שני האתגרים האלה תצטרך יבמ ליישם ולהוכיח במכרז משמעותי זה.

חדשנות – יבמ תטמיע במסגרת הפרויקט מערכות ויישומים חדשניים, שצפויים להביא לשיפור השירות ולמתן אפשרות לאזרחים לצמצם את הצורך בביקור בלשכות המרשם. בצד של הבק אופיס, החברה תצטרך לתת מענה לאתגרים של שילוב המערכות הקיימות ברשות, שהן מדור ישן, למערכות החדשות, כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית.

גורמים מעורבים – כאמור, יבמ היא הזוכה במכרז, ובשלב זה לא ידוע מי יהיו החברות הנוספות שישתתפו, כאשר אין ספק שבפרויקט רחב היקף כזה יטלו חלק לא מעט אינטגרטורים, קבלני משנה וחברות מתמחות. זו עוד תרומה לתעסוקה בענף וליציבות הכלכלית שלו. הממשלה, דרך התעשייה, מגדילה את הפעילות ומייצרת הזדמנויות עבור אוכלוסיות רחבות יותר.

השפעה לאומית – רשות האוכלוסין משרתת את כל אזרחי מדינת ישראל מיום לידתם ועד מותם. הצלחת פעולת הרשות תלויה בין היתר ביכולת שלה לספק את השירות בצורה יעילה ומהירה, ומניעת סחבת וביורוקרטיה. בניגוד, למשל, למה שהיה בקיץ האחרון עם תחילת ההנפקה לכלל אזרחי ישראל של תעודות הזהות והדרכונים הביומטריים.

אבטחת מידע ושמירה על הפרטיות הן אספקט רלוונטי נוסף. אין צורך להרחיב על החשיבות בשמירה על מאגרי המידע של הרשות. בשנים האחרונות נשמעו ביקורות רבות על פרצות שנתגלו במאגרים אלה. ב-2007 נחשפה פרשת פריצה וגניבה חמורה של מאות פריטים ממאגרי המידע של מרשם האוכלוסין. לאחר חקירה של ארבע שנים התברר כי הפריצה נעשתה על ידי אחד מקבלני המשנה שעבדו עם הרשות, שענה לשם ארי, ואתו נעצרו עוד כמה חשודים. הפרויקט אמור לתת מענה הולם לנושא, ועומד בפני יבמ אתגר לא פשוט – לפתח מערכות שיגנו טוב יותר על המאגר הרגיש ביותר שקיים במדינה.

אורן אריאב, מנמ"ר המשרד להגנת הסביבה. צילום: קובי קנטור ז"ל

אורן אריאב, מנמ"ר המשרד להגנת הסביבה. צילום: קובי קנטור ז"ל

תקציב – אף לא אחד מהגורמים, יבמ או הרשות, חשף את היקף המכרז, אבל ברור שהוא עתיר מיליונים, לטווח ארוך. המשימה של שני הצדדים היא לעשות הכל כדי לעמוד במסגרת התקציב. סביר להניח שהטראומה של פרשת הפרויקט בביטוח הלאומי, שם ירדו לטמיון 600 מיליון שקלים, תעמוד לעיני כל הגורמים הפעילים, ובעיקר המבקרים.

המנמ"ר המצטיין של החודש
כמתבקש, המערכת בחרה כמנמ"ר המצטיין של החודש את אורן אריאב, מנמ"ר הרשות. אריאב, בן 46, תושב כפר אדומים, נשוי+5, הוביל את המכרז המורכב הזה וכעת, לאחר הבחירה, הוא יהיה אחראי על יישומו והטמעתו ביחידות השונות של הרשות.

פרויקטי מחשוב בממשלה הם אתגר לא קל לכל מנמ"ר. אלא שאריאב עתיר ניסיון בתחום: הוא הגיע לרשות מהמשרד להגנת הסביבה, שם הוביל לשינוי בתפיסות טכנולוגיות ולבנייה מחדש של אגף מערכות המידע, ולפני כן כיהן כ-10 שנים במשרד לביטחון פנים. לאריאב תואר שני בניהול מערכות מידע מאוניברסיטת קלארק שבארצות הברית.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים