צמצום האפליה בהיי-טק: מדברים הרבה, עושים מעט

לפני מספר חודשים פרסמה רשות החדשנות את הדו"ח השנתי שלה, שהתריע על אפליה ברורה שקיימת בענף ההיי-טק כלפי קבוצות מיעוט – חרדים, ערבים, נשים, יוצאי אתיופיה ובני 45 ומעלה. אתמול (ד') קיבלנו גושפנקא כלל לא מעודדת לכך: דו"ח הגיוון של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שסקר את פערי השכר בחברה הישראלית, גילה, בין היתר, כי מתכנתות מתכנתים ערבים מרוויחים שני שליש ממתכנתים יהודים, חרדים מרוויחים 69% מחילוניים ואילו יוצאי אתיופיה משתכרים מחצית משכרם של בני העדות האחרות. האפליה מתקיימת גם לגבי בני ובנות 45 ומעלה, והמצב חמור יותר לגבי נשים ערביות, שמשתכרות פחות מכולם, כולל מהגברים הערבים.

הדו"ח עוסק באפליית קבוצות מיעוט בכל מגזרי המשק והתעסוקה, אקדמאים וכאלה שאינם, אבל הנתונים על ענף ההיי-טק מחייבים דיון יותר מעמיק וגם טיפול מהיר בשורש הבעיה. מצד אחד, ראשי הענף זועקים על מחסור בכוח אדם ומתריעים שאם לא יינתן לכך מענה, המצב יהיה קודר. אולם, מצד שני, אנחנו רואים מגזרים שלמים, קבוצות מיעוט, שאותם מעסיקים, שמחפשים בנרות כוח אדם, נמנעים מלהעסיק או מפלים אותם בשכר. יש קבוצות בחברה הישראלית שאם את/ה היי-טקיסט/ית שמשתייך/כת אליהן, יש סיכוי סביר מאוד שתרוויח/י יותר מאשר העובד שיושב לצדך. מעסיקים אמנם לא יודו בכך, אבל התופעה קיימת – ובגדול.

הנזק, יש לציין, הוא הרבה מעבר לכיסם ולמשכורתם של החברים באותן קבוצות מיעוט. אחת המשמעויות המרכזיות של שני הדו"חות הללו היא שדווקא ענף ההיי-טק שלנו, המחולל הגדול ביותר של הייצוא שלנו וזה שבזכותו ישראל משווקת בעולם כאומת החדשנות, הוא המחולל הגדול של אפליה, העמקת הפערים בחברה הישראלית ובעיקר הדרת קבוצות מיעוט. יש להקשיב לדבריו של מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, שהזהיר שאם ההיי-טק לא יפתח את שורותיו מעבר לגבולות גדרה-חדרה, עלולות להיות לכך השלכות חברתיות חמורות והרחבה רבה יותר של הפערים החברתיים, שגם כך רחבים בצורה מפחידה.

רמות שכר כפי שתוארו בדו"ח של משרד העבודה והרווחה הן קטליזטור שלילי ביותר, שמחליש מאוד את הסיכוי שקבוצות מיעוט אלה ישתלבו השתלבות מלאה. כאן שוב יש להזכיר שמדובר בשני מתכנתים (או מתכנת ומתכנתת) משתי קבוצות שונות בחברה הישראלית, שאחד מהם ילך הביתה עם שכר המהווה שני שליש משכרו של האחר.

השכר עדיין נקבע לפעמים לפי צבע עור

בתוך כל זה בולטת האפליה של ההיי-טקיסטים הערבים. השיעור שלהם בענף ההיי-טק הישראלי עומד על 2% בלבד והשכר שלהם נמוך הרבה יותר מרוב האחרים. רבים מאלה מביניהם שלומדים מדעי המחשב או מקצועות אחרים שרלוונטיים לענף ההיי-טק מוותרים מראש על משלוח קורות חיים, כי הם חיים בתחושה שממילא לא יקבלו אותם ואם כן – בשכר נמוך.

חמור יותר מצבן של הנשים הערביות – הן מבחינת ייצוג, הן מבחינת שכר והן מבחינת נגישות. היכולת שלהן להשתלב בהיי-טק מוגבלת, מאחר שרובו נמצא באזור המרכז – הרחק מחלק נכבד מהיישובים הערביים. גם העובדה שמדובר בחברה מסורתית, שבה מגורים של אישה רווקה מחוץ לבית הם בבחינת טאבו, משחקת כאן תפקיד. אלא שגם אלה שפונות להיי-טק ומתקבלות לעבודה, משתכרות מעט באופן יחסי.

המצב חמור ביותר גם בכל מה שנוגע לאפליית יוצאי אתיופיה. בישראל של 2017, על אף המודעות לשוויון ולפריפריה, ולמרות ההפגנות הסוערות של בני קבוצה זו, נמשכת המציאות שבה קובעים את שכרו של המועמד לפי צבע עורו. נכון, זה נשמע קשה וחמור, אבל כל עוד לא יוכח אחרת – זה מה שאנחנו מייחסים למעסיקים מסוימים.

כנ"ל לגבי החרדים. השיח הלאומי, שתובע מהם להיכנס כמה שיותר למעגל העבודה, לא מתכתב בכלל עם השכר הנמוך שהם מקבלים, אם וכאשר הם מתקבלים לאחת מחברות ההיי-טק. ה-"שכר" (קצבאות) שהם מקבלים מהמדינה תמורת אי עבודה ולימוד בישיבה לעתים משתלם הרבה יותר, והמפסידים העיקריים מכך הם אנחנו.

יש לומר: קיימים לא מעט מיזמים שמנסים להילחם בתופעות האלה ולשלב יותר מבני קבוצות המיעוט בהיי-טק הישראלי. למשל, קמאטק לשילוב חרדים, או הקמת מרכזי פיתוח בערים מעורבות או ערביות – וגליל סופטוור שבנצרת היא אחת הדוגמאות לכך. מיזם נוסף פועל בכפר קאסם, שם (וגם בצפון) פועלת עמותת צופן, שעושה כבר כמה שנים לקידום אנשי היי-טק מהמגזר הערבי בחברה הישראלית, והגיעה להישגים לא מעטים, בעיקר בכל מה שקשור למודעות.

ב-28 בינואר יקיים פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 של אנשים ומחשבים מפגש מקצועי במשרדי צופן בראש העין, שיעסוק בניהול קריירה. בין היתר, ישתתף במפגש סאמי סעדי, מייסד, מנהל משותף ומנהל קשרי הקהילה של צופן, שפועל בשנים האחרונות בנושא.

מכל הנתונים האלה עולה תמונת מצב לא מעודדת בכלל. נכון שאפשר לשאוב עידוד מכך שהגשת הדו"ח לנשיא המדינה היא סימן שמראה כי הנושא עלה לסדר היום הציבורי, אבל מצד שני, אי אפשר שלא להתעלם מהחידלון של הגופים הפרטיים והממשלתיים בנושא. נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא, הגיבה לדו"ח בשביעות רצון בולטת, כי הוא משקף שיפור לעומת השנה שעברה. אלא שאם היא והשר הממונה עליה ימשיכו להיות רק מרוצים, חזון השוויון בשכר וההשתלבות בחברה הישראלית של ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה לא יתממש גם בעוד 20 שנים, והדבר עלול להתפוצץ לנו בפנים.