לחפש את האנדרואיד ל-iOS עדכני

אחד היתרונות הגדולים של אנדרואיד, במשך השנים בהן היא מתחרה במערכת ההפעלה של אפל (Apple), הוא היכולת שלה לתפקד במידה מסוימת כפלסטלינה – הפתיחות של מערכת ההפעלה הזו מאפשרת לכל אחד עם הידע הנדרש להקנות לסביבת העבודה שלו מראה שונה לחלוטין, תוך כדי שימוש באפליקציות ויישומונים כאלה או אחרים.

בעצם, הסביבה כל כך פתוחה לשינויים שאפשר אפילו להקנות לה מראה, ואפילו תפקודיות, שלקוחה היישר מבית היוצר של iOS, גם אם מדובר במקרה באפשרות שמערכת ההפעלה של אפל אימצה דווקא היא מהסביבה המתחרה, ורק לאחרונה.

למה הכוונה? למרכז הבקרה של iOS 11. כמו במכשירי אנדרואיד, יכולים עכשיו גם משתמשי ה-iPhone לבצע גרירה, מקצה המסך התחתון כלפי מעלה, כדי לפתוח תפריט המאפשר לגשת במהירות לכמה מהבקרות הראשיות של המכשיר, וכן לכמה מהפעולות היותר שכיחות, החל בהפעלה/ביטול של תכונות הקישוריות האלחוטית של המכשיר, דרך שינוי עוצמת התאורה של המסך, ועד גישה ישירה לכמה אפליקציות נבחרות.

פשוט נסו ותגלו – Control Center IOS 11

יש שטוענים שהגישה של אפל ללוח הבקרה 'המקוצר' הזה טובה יותר ומאורגת יותר מזו של אנדרואיד, ובמקום להיכנס לוויכוח, ניתן פשוט להוריד את Control Center IOS 11 בכדי להתנסות לבד, וגם בלי לחשוש משינוי אמיתי – הרצת האפליקציה לא גורמת למכשיר האנדרואיד את הפעילות המקורית של תפריט ההתראות. הוא נשאר שם למעלה מוכן לעבודה, וגם מוכן להציג את כל ההתראות הנכנסות כרגיל.

ההפעלה של התפריט לאחר התקנתו פשוטה, ודומה להפעלה של כל אפליקציה אחרת במכשיר האנדרואיד, אם כי יש צורך לאשר לו לשנות הגדרות מערכת, כי אחרת הוא לא יוכל לשלוט בהפעלה של הבלוטות', לדוגמה. כן יש להגדיר בעבור האפליקציה את נגן המדיה שבו רוצים להשתמש כברירת מחדל, אבל גם במקרה הזה, מדובר בפעולה קלה.

לאחר ההגדרות הראשוניות האפליקציה, או בתפריט החדש, מוכנים לפעולה. בכדי לפתוח את התפריט יש לגרור את הפס שמופיע בתחתית המסך, כברירת מחדל. אבל זו כמובן רק ההתחלה, כי באנדרואיד הרי כל תכנית היא כר לאפשרויות לשינויים.

שעשוע נחמד אבל לא הכרחי

הפעלת האפליקציה עצמה היא הדרך להגיע להגדרות של לוח הבקרה המסוגנן, ואחד הדברים הראשונים שניתן לבחור הוא להגדיר את מיקום הפס שלו, כשניתן גם לבחור את אחד הצדדים של המסך, את המיקום המדויק שלו לאורך הצלע, ואפילו את הגודל היחסי שלו. ניתן גם לבחור האם לפתוח באמצעות נגיעה בלבד או בגרירה, ומניסיון – כנראה שכדאי להימנע מנגיעה בלבד, במקרה שמשאירים אותו במיקום ברירת המחדל שלו. התפריט יכול להיפתח שלא במתכוון, במקרה של שימוש במקלדת וכן במכשירים שבהם כפתורי הניווט הם מבוססי תוכנה ואינם פיזיים, גם במקרה בהם משתמשים באפשרות בה הפס ההפעלה אינו אמור לעבוד בעת הצגת מקלדת וירטואלית.

מעבר לזה אפשר לבחור מעט הגדרות ששייכות יותר לעולם האנדרואיד מאשר לעולם ה-iOS, כגון הצבע הכללי של הרקע לתפריט, מידת השקיפות שלו, האם להשתמש בתמונת הרקע שמוגדרת במכשיר כברירת מחדל, והאם לעמעם אותה.

עוד הגדרה חשובה היא הבחירה אלו קיצורי דרך יופיעו במרכז הבקרה הזה, כשלכל היותר אפשר לבחור שמונה קיצורי דרך שיוצרים שתי שורות.

בשורה התחתונה מדובר בשעשוע נחמד וכמובן לא ממש הכרחי. יש לציין שהתפריט עצמו מזכיר באמת את מרכז הבקרה של iOS 11, וזה לזכותו, ואומר שהפקדים שלו מעט גדולים יותר וברורים יותר לשימוש, במידה מסוימת, ממה שמציע תפריט קיצור הדרך המקורי של אנדרואיד.

כמו כן יש לציין שבזמן שמבצעים את ההגדרות של האפליקציה צריך להתמודד עם לא מעט פרסומות שצצות כמעט בכל צעד שעושים. עם זאת, מדובר בפרסומות שמופיעות רק בעת שמשנים את הגדרות לכן, אם לא מרבים בשינויים, כבר לא ממש נתקלים בהן לאחר מכן.

להורדה מ-Google Play לחצו כאן.