כמה הערות בעקבות משבר טבע

1. היי-טק מחבק ומסייע. ענף ההיי-טק נחשב לקטר של המשק, שתורם הכי הרבה לצמיחה ולכלכלה, אף על פי שהוא קטן יחסית. לפעמים נתון הענף לביקורת, בטענה שהוא מעסיק רק אחוז קטן מהמועסקים ומייצר לעצמו תדמית אליטיסטית, בין גדרה לחדרה ועוד סיסמאות דומות. בסוף השבוע והבוקר (א') עשו בכירים בענף צעד מבורך וחשוב. בעקבות משבר טבע והסכנה לפיטורי 1,700 עובדים, הודיעו הבכירים שהם מוכנים לקלוט חלק מהעובדים שיפוטרו – מהנדסים, אנשי פיתוח ובעלי מקצועות אחרים שיכולים להשתלב בחברות שאותן הם מנהלים. זהו שילוב מנצח, שיכול להועיל לשני הצדדים: ענף ההיי-טק, שסובל ממחסור כרוני במהנדסים ובוגרי מחשבים, ועובדי טבע שיפוטרו, מבלי שיש להם אלטרנטיבה. ההצעה לא תוכל אולי לסייע לעובדי המפעלים בפריפריה, אבל לפחות תמתיק את הגלולה לאותם אלה מבין עובדי טבע שמתאימים לתפקידים שאותן חברות מציעות. ביום הזה מותר לפרגן ולהגיד למובילי הקטר של המשק: תודה.

2. לא לשפוך את התינוק עם המים. משבר טבע העלה שוב לסדר היום את סוגיית מענקי עידוד ההשקעה שהמדינה נותנת לחברות היי-טק ולכאלה שלפחות רבע מהמוצרים שלהן מיוצרים בישראל. פרשנים, אנשי כלכלה ופוליטיקאים ציינו שטבע קיבלה במהלך השנים הטבות בסך כולל של 22 מיליארד שקלים, שבאו לידי ביטוי במס מופחת שהיא שילמה למדינה. התנאי הבלתי כתוב היה שבתמורה להטבות, החברה תמשיך לייצר בישראל ולהעסיק עובדים. ואכן עד לא מכבר היא עמדה בהסכם הזה. אם מצליחים להתגבר על האמוציות, שנובעות מהסימפטיה והכאב ל 1,700 משפחות, שעלולות למצוא את עצמן ללא פרנסה, ברור שהמשבר בטבע לא נבע רק מההטבות שהיא קיבלה במהלך השנים. הוא נבע בעיקר מהחלטות ניהוליות, שבדיעבד התבררו כשגויות. יש הטוענים שהיה פה כשל כללי של תפקוד הדירקטוריון, יכולת הפיקוח של בעלי המניות וגם מערכת הפיקוח הבנקאית, שאישרה לחברה מינופים גדולים כל כך.

טבע אינה החברה היחידה שנהנית ממענקים, אלא כל החברות הרב לאומיות שפועלות בישראל, מקיימות פה מרכזי פיתוח וחלקן אף מייצרות בארץ.
דו"ח של הרשות להשקעות במשרד הכלכלה הראה שב-2016, הכנסות החברות שנהנו מהטבות מס גדלו ב-3.7 מיליארד שקלים, בעקבות עלייה בהכנסות מייצוא. אלה התאפשרו בזכות הטבות המס הללו, שהסתכמו ב-2.7 מיליארד שקלים.

לכן, כשדנים באפשרות לבצע שינויים בחוק לעידוד השקעות הון, צריכים להיות מאוד זהירים. התניית תנאים כמו העסקת עובדים ואי פיטוריהם היא דבר רגיש, במיוחד כשמדובר בחברות זרות, שלא רשומות בישראל. נכון הוא שהן באות לפה בעיקר בגלל ההון האנושי, אבל יש להן שיקולים נוספים, בעלי מניות ולא לשכוח שיש אלטרנטיבות אחרות במדינות אחרות. לישראל יש ניסיון לא טוב בכל מה שקשור לניהול משאים ומתנים עם חברות זרות. היו שנים שבהן פקידים בממשלה הלכו צעד אחד רחוק מדי במגעים עם ענקיות כמו טבע וסיסקו (Cisco). בגלל זה גם איבדנו הקמת מפעל של אינטל (Intel), שבחרה להקים אותו באירלנד, וכתוצאה מזה איבדנו אפשרות תעסוקה לכמה אלפי אנשים.

3. מי מאיים באמת על טבע? באחת ההופעות הפומביות הנדירות שלו, שרטט גיא הדרי, מנמ"ר טבע, בצורה מעלפת את מפת הדרכים של החברה. ניתן היה ללמוד מכך שאחת הסיבות למשבר שבו טבע מצויה היא שינויים שחלו במבנה שוק הפארמה.

במפגש עם מנמ"רים ומנכ"לים במסגרת סיור של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים בדרום אפריקה אמר הדרי כי "מפת המתחרים שלנו השתנתה בעשורים אחרונים. האיום עלינו הוא מחברות כמו גוגל (Google) ואמזון (Amazon), ולא מיצרניות מסורתיות. החברות הללו הן שמייצרות את הפלטפורמה לאותה חדשנות משבשת, שמחוללת מהפכה של ממש בכל שרשרת הערך – משלב הייצור של התרופה ועד ללקוח הסופי".

"כולם רוצים להגיע לצרכן התרופות הסופי", המשיך הדרי, "זה שנוטל, על פי סקרים, בין שש לשמונה תרופות בכל יום. כולם רוצים להבין אותו ולספק לו את הפתרון הכי מתאים, בזמן אמת ותוך קיצור תהליכי האספקה".

הוא ציין שהחברות המתחרות מזעזעות את שרשרת ההפצה, כדי לעמוד בתחרות. בעוד שבעבר, יצרניות התרופות כמו טבע הפיצו אותן דרך חברות הפצה, רשתות שיווק ובתי מרקחת, כיום חברות הפארמה מתחילות להרחיב את מערך השיווק וההפצה גם למול הלקוח הסופי.

באותו אירוע צפה הדרי שלטבע לא תהיה ברירה אלא להתאים את עצמה לתחרות בעזרת ה-IT, שמעמיד לרשותה כלים בתחומים כמו אנליטיקה, Big Data וענן. כיום, כשהמשבר הנוכחי פרץ, עלינו להיות בעלי אמונה חזקה שאכן, החברה תצליח לשרוד ולהתמודד בהצלחה מול האיומים שמולה.