"אחת הבעיות של ההיי-טק הישראלי: מחסור במשקיעים מקומיים"

ההיי-טק הישראלי מעורר התעניינות רבה של גורמים זרים, כולל בכל הנוגע להשקעות. משקיעים זרים ממדינות שונות מבינים שיכולות לצמוח להם תועלות רבות מהמוח הישראלי ומהטכנולוגיות שמפותחות בארץ. אלא שלפחות לדברי אלדד תמיר, מנהל שותף בקרן אקליפטוס, המשקיעים המקומיים – אלה שהיה מצופה שיהיו הבולטים בשוק – פחות שמים כיום את כספם בהיי-טק הישראלי.

לדבריו, עובדה זו מהווה אחת הבעיות של ההיי-טק המקומי, ולכן הוקמה הקרן שהוא אחד מראשיה. אקליפטוס, שבינתיים הצטרפו אליה בכירים בתעשייה כאייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, הוקמה על רקע התכנית החדשה של משרד האוצר להשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות וכבר אושרה על ידי ועדת המכרזים של החשב הכללי. בשיחה עם אנשים ומחשבים הסביר תמיר ש-"כקרן טכנולוגית לחדשנות, תנהל אקליפטוס 400 מיליון שקלים, תוך שהיא מתמקדת בתחום ההיי-טק על כל שלביו". לדבריו, "אנחנו מאמינים שניצור ערך ממשי באמצעות השקעות בסטארט-אפים פרטיים ובחברות טכנולוגיה ציבוריות ישראליות, תוך תמיכה בתהליך הצמיחה שלהן".

"אקליפטוס נוסדה מתוך מטרה לתמוך בחברות היי-טק ישראליות או כאלה שקשורות לישראל ובכדי לייצר עבורן כלי השקעה שישלב את הציבור הרחב ויפתח לו צוהר לעולם החדשנות הצומח", הוסיף תמיר. "עם אישורה של התכנית של משרד האוצר, היא צפויה ליצור לאזרח הישראלי כלי השקעה חדש שיאפשר לו, בפעם הראשונה, להשתתף בהשקעה בחברות הטכנולוגיה המקומיות".

מה מבדיל את הקרנות החדשות שהוקמו ביוזמת משרד האוצר מאלה הקיימות?
"על פי המתווה, הקרנות שנבחרו, ביניהן אקליפטוס, יזכו להגנה חלקית מצד המדינה, מה שמגדיל את האטרקטיביות שלהן בהשוואה למקורות השקעה אחרים. אני מאמין שכתוצאה מקיומן של הערבויות שהמדינה מעניקה לקרנות אלה, משקיעים ישראליים יהיו מוכנים להשקיע בהיי-טק המקומי. בזכות התכנית נוכל להמשיך לחזק את תעשיית ההיי-טק הישראלית על ענפיה המגוונים, וזאת תוך מעורבות ושותפות של משקיעים מהציבור הרחב".

מטרת התכנים היא להביא משקיעים ישראליים. איך תגייסו כסף ישראלי?
"באמצעות המערכת הבנקאית, שכן הבנקים יהיו רשאים למכור השתתפות בקרן. כל מי שירצה לרכוש השתתפות בקרן, לא משנה באיזה סכום, יוכל לעשות זאת. אקליפטוס תסתכם ב-400 מיליון שקלים והיא מחולקת ל-400 מיליון תעודות השתתפות, בנות שקל כל אחת. משמעות הדבר היא שלא רק בעלי המאה יוכלו להשקיע בהיי-טק המקומי, אלא גם משקיעים זעירים, וזה יזניק את הענף".

האם יש לכם העדפות השקעה, או שתשקיעו בכל דבר שייראה לכם?
"פרט לחברות בתחום ה-Health care, שאנחנו לא מבינים בו הרבה, נשקיע בכל דבר. אנחנו מעדיפים חברות בשלות, שיש להן מכירות, אבל נשקיע גם בסטארט-אפים. נשקיע בחברות סייבר, אחסון, IT, ננו-טכנולוגיה, מובייל ועוד. כפי שאמרתי, נשקיע בחברות ישראליות אך גם בחברות שיש להן קשר עם ישראל – חברות זרות שמקיימות כאן פעילות מו"פ".

האם תהיו קרן Hands on?
"בהחלט. במשך תקופה ארוכה עמלתי לקיבוץ אנשים עם ניסיון, שיכולים לסייע בנטוורקינג ובפתיחת דלתות. הקרן שלנו בנויה על בסיס של שותפים מקצועיים ואסטרטגיים, שמאמינים ברעיון ונותנים ערך מוסף. הכישורים, הידע והניסיון הרב של כל אחד מהשותפים בקרן – דדי פרלמוטר, אמיר גל אור ועדי גן – הם רבים ויתרמו להצלחת חברות הפורטפוליו.

מדובר בצוות שמבין לעומק את עולם ההיי-טק ויש לו חיבור לאקו-סיסטמים הטכנולוגי והפיננסי בעולם. אני מראשוני תעשיית הון-הסיכון בארץ, יזם בעל ניסיון של יותר מ-30 שנים בהשקעות ובבנקאות להשקעות. לגל אור קשרים עסקיים, חיבורים מקצועיים והכי חשוב נטוורקינג במקומות הנכונים בשווקים רבים בעולם, כמו גם בישראל. הוא ייסד ארבע קרנות הון-סיכון בארץ ורשת של 20 קרנות בסין, נחשב למומחה בעסקי הטכנולוגיה ואם לא די בכך – גל אור היה הראשון בעולם להקים קרן הון-סיכון בסין במטבע סיני, והראשון להקים בנק פטנטים בשותפות של ממשלת סין. גן ביצע עד היום 20 השקעות בחברות היי-טק הקשורות לישראל ופרלמוטר היה סגן נשיא אינטל (Intel) העולמית".