"AI ש-'ראה' מיליוני חולים עדיף על הפרופ' עם הנסיון הרב ביותר"

"בינה מלאכותית ש-'ראתה' מיליוני חולים, עדיפה על הפרופסורים עם הנסיון הרב ביותר", כך אמרה קרלה קריוואט, בכירה בפיליפס (Philips), האחראית בין היתר על תחומי ה-Big Data והבינה המלאכותית בחברה.

פיליפס מעסיקה למעלה מ-1,000 עובדים בתחום המכשור הרפואי במרכז הפיתוח בחיפה. קריוואט הגיעה לישראל לבדוק אפשרות לשיתוף פעולה ומחקרים משותפים עם בתי החולים הדסה ושיבא.

"איננו דוחפים את הטכנולוגיה רק לשם טכנולוגיה. התבונה המלאכותית לא נועדה להחליף את הרופא, אבל היא תשלים את תמונת המציאות שהרופא רואה לפניו. הרופאים צריכים ללמוד את החומר על כל חולה מאפס ולאתר לעיתים נתונים כגון צילומים מבתי חולים אחרים. בינה מלאכותית תועמד לפני כל רופא והיא תוכל לשפר את תוצאות עבודתו ואת תמונת המציאות שהוא רואה, תוך התחשבות במצבו הרפואי הספציפי של החולה והשוואה למקרים דומים", אומרת קריוואט ומוסיפה כי הבינה המלאכותית לא תחליף את הרופא אבל תשפר מאוד את תוצאות עבודתו".

Philips Healthcare על הנוכחות הישראלית שבה, היא היום הזרוע החשובה ביותר של החברה המלכותית ההולנדית המוכרת לנו כיצרנית גדולה של מוצרי צריכה, אבל כיום ההתמקדות שלה היא בתחום הרפואה. פיליפס נוקטת בשנים האחרונות באסטרטגיה החדשה, שהביאה אותה לשיתופי פעולה עם אקדמיה ומוסדות מחקר, ועם חברות בתחום התוכנה והאינטרנט (כמו Salesforce ואמזון), בעוד היא מפרקת שותפויות קודמות ונסוגה משווקים מסורתיים שלה.

"זה כמו שהיום נראה לנו טבעי שאנחנו מגיעים למקום מסוים – למשל בנחיתה שלי בישראל – והטלפון כבר יודע היכן אנחנו, מאפשר לנו לדעת מהן אפשרויות התחבורה, ומראה לנו את מזג האוויר, כמו גם אפשרויות רבות נוספות מבוססות מיקום", אמרה קריוואט. "אין מקבילה לכך בשירות הרפואי. נכון, יש התפתחויות, אבל עדיין מפענח אנושי צריך לעבור על הדמיית הרנטגן. עדיין הרופאים רואים רק את התיק הרפואי של החולה הספציפי, אבל כדי לקבל את התמונה הכוללת הם צריכים לבחון כל מדד רפואי בנפרד, ולסמוך על תלונות החולה".

"תארו לעצמכם מה יהיה כאשר כל המכשירים בבית החולים, כמו גם מסמכים רפואיים אחרים, יעובדו על ידי בינה מלאכותית, שתציג בפני הרופא כל מה שהוא צריך לדעת באותו הקשר, וכן הוא יוכל לקבל המלצות על טיפולים שניתנו לחולים במצב דומה, כמו גם השוואה לאירועים בהיסטוריה של החולה – למשל בדיקות א.ק.ג קודמות בדיוק רב יותר מאשר העין האנושית של הרופא מסוגלת".

הטכנולוגיה יכולה להציל חיי אדם

לדברי קריוואט, "אנו מקדמים בשנים האחרונות בעיקר את הבינה המלאכותית בשני תחומים – תחום הרדיולוגיה ותחום הקרדיולוגיה. בתחום הרדיולוגיה אנו בפיליפס מלמדים את המחשב לקרוא צילומי רנטגן או הדמיות CT ,MRI, להשוות לצילומים קודמים ולנתח את המצב כדי להציגו בפני הרופא. המחשב מנתח מספר עצום של דוגמאות ויודע לזהות סמנים של מחלות. היום אם אתה מגיע לרדיולוג שזה עתה התחיל את עבודתו, הדיוק של האבחון עשוי להיות פחות טוב מזה של פרופסור באוניברסיטה, שראה אלפי מקרים, אם היה לכם בכלל מזל להגיע אליו".

בתחום הקרדיולוגיה – רפואת הלב, אמרה, "הרעיון הוא להתקין הרבה חיישנים שיחוברו לחולה, ולתת למחשב לנתח את מצבו בכל רגע נתון, ולהתריע בפני האחות במחלקת טיפול נמרץ לב שמישהו מהחולים מרגיש לא טוב. היום אחות כזו רצה מחולה לחולה לפי הקריאות, ועלולה להחמיץ אנשים שמצבם קשה. במקום זה היא תקבל חיווי מהמחשב על הרעה במצבם של חולים ומה מומלץ לעשות כדי לעצור אותה בזמן".

"אני ביליתי לילות עם אחיות במשמרת ויודעת כמה הן עייפות ואם הן רואות מישהו שמתנהג קצת מוזר הן לא יודעות אם הוא ישן או שמחלתו החמירה. הטכנולוגיה במקרה כזה יכולה להציל חיי אדם. מטרות מערכת ההתראה המוקדמת במחלקות טיפול נמרץ לב – ירידה בשיעור התמותה, הפחתה בעלויות הטיפול, ייעול עבודת האחות, ולהעלות את שביעות רצון אנשי הצוות הרפואי והמטופלים".

"יש לנו מרכז פיתוח גדול בחיפה אשר מונה כ-1,000 עובדים, ואנחנו גם שותפים בחממת Sanara של המדען הראשי ביחד עם טבע. הישראלים הם יזמים בטבעם, במקומות אחרים האנשים יותר זהירים. יכול להיות שהדבר נבע מצורך. האנשים מאוד חכמים, להוטים להוציא את הדברים לפועל במהירות ולומדים להסתגל.

אגב מרבית עובדי מרכז המחקר והפיתוח בישראל הם מפתחי תוכנה. אנחנו מאמינים כי הבידול הבא במכשירים הרפואיים לא יהיה עוד פונקציונליות אלא על חוכמה של המכשירים – יכולת לימוד מכונה.