זה לא הביטקוין, זה הבלוקצ'יין, חבר

דבריו של יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, שבהם הודיע שחברות הביטקוין לא יוכלו להיכלל במדדי הבורסה בתל אביב, הגבירו את התעניינות הציבורית ואת התעניינותם של המשקיעים במטבע הדיגיטלי, שהערכים שלו הגיעו לשיאים בלתי נתפסים.

המעניין הוא שדווקא בתקופה שבה הבורסה צמאה לאתגרים חדשים, כדי לעורר עוד יותר את המסחר בה, היא מחליטה לשים מעצורים (גם אם חברות) על חברות הביטקוין שנסחרות או שרוצות להיסחר בה. האם מישהו שם התבלבל? לחלוטין לא. ברשות ניירות ערך לא חוששים מטכנולוגיה ומחידושים. להיפך. גם הבורסה צמאה ומחפשת כל הזמן אחר כלים פיננסיים חדשים, כדי לאתגר את המשקיעים ולתת ערך מוסף גדול יותר להשקעותיהם. הסיבה העיקרית היא שהביטקוין הוא אחד מסדרה לא קטנה של מטבעות וירטואליים, שכבר קיימים בעולם, אם כי לא בהיקף דומה לו.

עו"ד מוטי ימין, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, אומר בראיון שיפורסם מחר באנשים ומחשבים כי היקף שוק המטבעות הווירטואליים נאמד ב-18 מיליארד דולר, והוא רשם עלייה של פי 16 בתוך פחות משנה. בורסות בכל העולם אוהבות שמשקיעים מקבלים ערך גבוה להשקעותיהם, אבל הן מחפשות את ההיגיון שמאחורי זה. כך גם הבורסה בתל אביב: היא רוצה לדעת בדיוק מה המקור של הכלי החדש, במקרה זה הביטקוין, מי עומד מאחוריו והאם העליות המטורפות מנוהלות או מנותבות על ידי גורם או כמה גורמים, שזהותם בינתיים לא ידועה, אם בכלל יש להם זהות. אלה הם דברים ששום זירת מסחר בעולם לא יכולה להשלים עם העדרם, במסגרת תפקידה להגן על המשקיעים.

מרבית הרגולטורים בעולם עדיין לא מצאו את הדרך כיצד להתייחס לתחום המטבעות הדיגיטליים. יש אמנם כמה מדינות שאסרו על המסחר בהם או הטילו עליו הגבלות מחמירות, אבל לא ניתן לעצור את הקדמה והפתרון הוא מציאת דרכים נאותות, שיבטיחו את הדבר הבסיסי שקיים בכל השקעה בעולם: אמון בין המשקיע לגורם שמציע את ההשקעה. כמו כל דבר בחיים, בסופו של יום מדובר באנשים.

הבלוקצ'יין: חדשנות משבשת – אבל גם מוסיפה אמון

כאן אנחנו מגיעים לנושא הבלוקצ'יין, והקשר שלו לביטקוין ובכלל לעולם הפינטק. הבלוקצ'יין, למי שעדיין לא נחשף לזה ,מבטא את החדשנות המשבשת, שמאיימת על מה שאנחנו מכירים מהמוסדות הבנקאיים והפיננסיים השמרניים. הבלוקצ'יין מאפשר לאנשים לסחור ולנהל קשרים עסקיים מבלי להיות תלויים במוסדות הבנקאיים והפיננסיים הקיימים או בתהליכים שהיו מקובלים עד עכשיו.

הבלוקצ'יין הוסיף נדבך אמון, בלתי תלוי בשרשרת הערך של התהליכים העסקיים. מעבר לזה, יש בו שקיפות שמאפשרת לכל צד בכל שלב לוודא שלא נעשות פעולות שמנוגדות לחוזה, ומהצד השני של המטבע (תרתי משמע), כל עדכון בשרשרת העסקה או הפעילות נעשה בצורה אוטומטית. למשל, במקום שכל עדכון יירשם במספר מקומות שונים ב-"ספר הבנק", הבלוקצ'יין עושה זאת בצורה אוטומטית, ובכך מסיר אינסוף סיכויים או סיכונים לחילוקי דעות או טעויות. בסופו של דבר, מדובר בבסיס נתונים מאובטח, המתבסס על הצפנה חזקה שמייצרת רמות אמון גבוהות במיוחד. אם תרצו, זה סוד הקסם מאחורי הבלוקצ'יין והביטקוין, שעשה בו שימוש וחשף את התחום להמונים.

ביטקוין לא – בלוקצ'יין כן

פה נכנס דבר מעניין נוסף: בעוד שהמערכת הפיננסית, ואתה הרגולטורים, יושבים על הגדר או מביטים בספקנות בכל מה שקשור לביטקוין, אותה מערכת נמצאת בשלבי אימוץ מהירים של הבלוקצ'יין. המערכת הזו לא אדישה לחדשנות המשבשת בעולם הפינטק והבלוקצ'יין עבורה הוא פתרון מעולה, כשהוא מנותק לחלוטין מתחום המטבעות הדיגיטליים.

לא מזמן פורסם מחקר של VMware שלפיו 67% מהמוסדות הפיננסיים כבר הטמיעו בלוקצ'יין. הבנקים רואים בטכנולוגיה זו בסיס שעליו יקימו את יסודות הדיגיטציה שלהם, שיאפשרו להם להטמיע יישומים כמו אימות ביומטרי, יישומי אינטרנט של הדברים ועוד. כל זה, בין היתר כדי להגביר את אמון הלקוחות במהפכה הדיגיטלית.

עדיין, לא כל הלקוחות נותנים אמון בבנקאות הדיגיטלית, ומשתמשות בה בינתיים בעיקר קבוצות אוכלוסייה מוגדרות – צעירות וכאלה שחשופות לעולם הטכנולוגי. כדי להעביר מסות גדולות יותר של לקוחות לעולם הדיגיטלי צריכים הבנקים לייצר עוד עוגני אמון, אבל כאלה שמייצרים זרימת תהליכים וחיים עסקיים ולא קרסולה מטורפת כמו הביטקוין, שאין בו ביטחון שלא מדובר בבועה או בהרפתקה מסוכנת.

השורה התחתונה: הביטקוין מעורר סערה בעולם לא בגלל הערך הכלכלי שלו ושל שאר המטבעות הווירטואליים אלא עקב הטכנולוגיה שמניעה אותו, הבלוקצ'יין, שכנראה תטביע את חותמה על כלל הכלכלה העולמית בתוך שנים אחדות. מה שבטוח הוא שיהיה מעניין.