"הטכנולוגיה והאתרים הדיגיטליים גרמו לשינוי דרמטי בעולם התיירות"

"הטכנולוגיה ואתרי התיירות גרמו לשינוי דרמטי בעולם זה ועד 2020, מכירות תיירות הדיגיטל צפויות לחצות את הרף של 800 מיליארד דולר. האתרים החדשים מתחילים לעקוף את המודלים המסורתיים של עולם זה ומאפשרים להגיע למטיילים ולנופשים נוספים. בעקבות זאת, על עסקי התיירות המסורתיים לחשוב מחדש, לעשות שינוי ולרתום את העוצמות שבטכנולוגיות כדי לייצר עסקים חדשים", כך אמר ד"ר נועם קוריאט, מנמ"ר משרד התיירות.

ד"ר קוריאט דיבר בכנס התקשוב הממשלתי e-Gov של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים LAGO בראשון לציון. השתתפו באירוע מאות מומחים ואנשי מקצוע ממשרדי הממשלה, מהמגזר הציבורי בכלל ומחברות שעובדות עימם, והנחו אותו ד"ר נחמן אורון, יועץ מחשוב בכיר, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי ד"ר קוריאט, "אנחנו מצויים בעידן הילידים הדיגיטליים. הצעירים נולדו לעולם שבו רוב הטכנולוגיות והמודלים הדיגיטליים שאנחנו מכירים כיום כבר היו קיימים, והם מצפים לפגוש אותם בכל מקום שבו הם נמצאים. זה גורם לערעור ולשיבוש של כל מה שמוכר בעולם התיירות, ובפרט מודלים עסקיים".

אחת ההתפתחויות הטכנולוגיות שיכולות להשפיע בעתיד על עולם התיירות, בפרט בהיבט התשלומים, היא הבלוקצ'יין. לדבריו, "הוא מאפשר לסמוך על מטבעות וירטואליים, שמטבעם לא מונפקים על ידי בנק מרכזי. זאת, מאחר שיש חוזה שכל הצדדים יכולים להסתכל עליו ולדעת שהוא אותנטי. הבלוקצ'יין יכול לעשות טרנספורמציה בכל מה שנוגע לחיבור בין הביקוש להיצע בתעשיית התיירות".

עם זאת, לדבריו, למודלים עסקיים דוגמת כלכלה שיתופית ייתכנו השלכות לא רצויות על עולם התיירות. כדוגמה הביא ד"ר קוריאט את המקרה של ברצלונה, שבה יש חדרי ודירות Airbnb רבים – מה שיוצר התנגדות מצד התושבים המקומיים אשר המארג האורבני שהם מכירים משתנה.

עוד הוא ציין יישומים של העיר החכמה בהקשר התיירותי בעיר הספרדית-קטלאנית. "עיריית ברצלונה מנטרת עומסים באזור הסגרדה פמיליה, אחד האתרים המפורסמים בעיר, באמצעות רכיבי האינטרנט של הדברים, למשל – מתי צריך לתזמן את הרמזורים כדי לווסת את התנועה, לנטר מקרים שבהם צריך לשלוח כוחות שיטור או לפתוח עוד קופה בכניסה למקום, במטרה לנטרל את העומסים". כמו כן, הציג דוגמא ליישום אינטרנט של הדברים בתחום בתי המלון, אשר יודעים לזהות איפה בתוך המלון הלקוחות מסתובבים ואף מזהים תקלות בחדרים מבלי שהלקוח אפילו פונה אליהם. ככלל, אמר, "טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית ובוטים משמעותיות לעולם התיירות ומאפשרות אלטרנטיבה לשירות האנושי, בשפה טבעית".

באשר למצב בישראל ציין ד"ר קוריאט כי "נוצר בארץ אקו-סיסטם ייחודי של מאות סטארט-אפים שעוסקים ברתימת העוצמות שבטכנולוגיות האלה כדי לייצר דרך אחרת לעולם התיירות. אנחנו, במשרד התיירות, פועלים בשני ערוצים כדי לקדם מיזמים בתחום: האקתונים וקרן החדשנות הדיגיטלית, שהתיירות נכנסה לשם השנה כנושא בפני עצמו. סטארט-אפים מעולם הטראבל טק יקבלו תמיכה כדי לייצר מוצרים שישרתו את התיירים".

"הטכנולוגיה – הדבר המרכזי בפעילות משרד השיכון"

עפרה פרנקל, מנמ"רית משרד השיכון, דיברה על הטכנולוגיה שמאחורי התכניות של המשרד – מהן כאלה שמוזכרות תדיר באמצעי התקשורת הכלליים, כמו מחיר למשתכן. היא אמרה כי "אפשר לבצע את כל התהליכים במחיר למשתכן באמצעות הדיגיטל – החל מבקשת הזכאות, עבור בבקשה להירשם להגרלה וכלה בהתקשרות עם הזכאים. עד כה נפתחו באתר יותר מ-400 הגרלות, כשכל הגרלה נמשכת בין 10 ימים לשלושה שבועות ולכל אחת מהן נרשמים בין 5,000 ל-20 אלף איש – רובם ב-24 השעות הראשונות לאחר פתיחתן". לדבריה, "המערכת הטכנולוגית שמפעילה את מחיר למשתכן מפותחת בענן ומאפשרת גמישות מאוד גדולה, העלאת והורדת משאבים על פי הצורך".

עפרה פרנקל, מנמ"רית משרד השיכון. צילום: ניב קנטור

מערכת נוספת שמפעיל משרד השיכון היא שיכונט, המיועדת לטפל בזכאים לסיוע בדיור. עוד מערכת עוסקת בתחום הבנייה, ומאפשרת למקבלי ההחלטות "לראות את התמונה ברמות הארצית והמחוזית, לגלות צווארי בקבוק ולהבחין איפה צריך לתת טיפול. המטרה של המערכת היא לא לראות איפה הבעיה הקרובה ולטפל בה, אלא לחזות בעיות שעלולות להיווצר בתוך מספר חודשים ואפילו שנה, ולמנוע אותן מבעוד מועד", אמרה פרנקל.

לדבריה, "הכלים האלה ונוספים מלווים כל פעילות המשרד. הטכנולוגיה הפכה להיות הדבר המרכזי בפעילות משרד השיכון".

"המטרה של רשות מקרקעי ישראל: לעבור לקבלת קהל בדיגיטל"

דובר נוסף בכנס היה רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). הוא הציג בפני השומעים את תכנית "האזרח 360" של אגף מערכות המידע והמחשוב ברשות, כחלק מתכנית למחשוב הדור הבא – רמיטק. שמואלי ציין כי "המטרה שלנו היא לעבור מקבלת קהל פיזית לשירות לאזרח לדיגיטל".

הוא אמר כי מתנהלים שיתופי פעולה טכנולוגיים רבים בין רשות מקרקעי ישראל לגופים ממשלתיים אחרים, כגון מנהל התכנון, משרד האוצר ורשות התקשוב הממשלתי. אחד מהפרויקטים שנעשים בשיתוף פעולה הוא מימ"ד – מרכז המידע הלאומי לדיור. "מדובר במערכת המבוססת על Azure, הענן של מיקרוסופט (Microsoft), ומשרתת את כל הגורמים בממשלה שעוסקים בדיור. באמצעותה אנחנו מתכללים 'תכנית על' לניהול מלאי המקרקעין הלאומי המיועד לדיור, ניהול והתרת חסמים, תכנית שיווקים ועוד. היא מאפשרת לנו 'לגנב את השמשה הקדמית' של מקבלי ההחלטות בכל הנוגע לקרקע הלאומית, לספק להם ראות טובה יותר". לדבריו, "ההמשך הטבעי של זה הוא הנגשת המידע לציבור".

רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל. צילום: ניב קנטור

שמואלי ציין כי שיתוף הפעולה בין גופי הממשלה הביא להקדמת לוחות הזמנים ולסיום שלבי הפרויקט מוקדם יותר מהצפוי.

מערכת נוספת היא Datagov, המאפשרת הנגשת נתוני מלאי תכנוני למגורים, מאגר של תכניות בנייה שבהן נותרו יחידות דיור לשיווק ושלל נתונים מספריים וגיאוגרפיים לציבור הרחב, ליזמים ולמפתחי האפליקציות.

עוד ציין שמואלי מכרזים מקוונים שעושה רשות מקרקעי ישראל; פיילוט צ'טבוט מבוסס ענן לתמיכה בפעילויות הפשוטות של עובדי הרשות, לשיפור השירות לציבור; ואת אפליקציית המובייל שלה, המהווה חלק מתפיסת ה-Mobile first.