האתגרים הטכנולוגיים והרגולטוריים במיזוג מזרחי-טפחות עם אגוד
מה יקרה עם עובדי בנק אגוד ובכלל זה הזרוע הטכנולוגית שלו - אגוד מערכות? האם פרויקט המחשוב הגדול בבנק הקטן יימשך כמתוכנן? והאם הרגולציה תאשר את ההסכם? ההודעה על המיזוג בין שני הבנקים מעלה שאלות רבות, שבינתיים נשארות פתוחות
ההודעה שפורסמה אתמול (ג') על ההגעה להסכם מיזוג בין בנק אגוד לבנק מזרחי-טפחות עוררה סערה במערכת הבנקאית בכלל ובבנק הקטן בפרט. 1,200 עובדי אגוד פתחו בשביתה, משום שהם חוששים שרבים מהם ילכו הביתה בעקבות המיזוג. זהו תהליך בלתי נמנע כאשר מחברים בין שני גופים שיש סינרגיה בין חלקים גדולים מהפעילות שלהם.
המיזוג מפנה בנוסף זרקור לשתי סוגיות: האחת קשורה לנושאי רגולציה, ממשל ויחסי הכנסת עם בנק ישראל, והשנייה בהיבט הטכנולוגי – באשר לגורלם של 120 עובדי אגוד מערכות, הזרוע הטכנולוגית של בנק אגוד, בכל הנוגע לבנקאות דיגיטלית באופן כללי ובאשר למערכות המחשוב והמידע של שני הבנקים.
בהיבט הרגולטורי, הרי שהמיזוג כרגע ממש לא ודאי והוא תלוי בפיקוח על הבנקים, בבנק ישראל ובוועדת הכספים של הכנסת. ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, מתנגד נחרצות למיזוג, והבוקר אף איים ליזום חקיקה שתפריד את הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל. זאת, כדי שלוועדת הכספים תהיה אפשרות לפקח טוב יותר על פעולות המפקחת, שכיום מפוקחת כחלק מהפיקוח הכללי של בנק ישראל על מערכת הבנקאות. גם חברים אחרים בוועדת הכספים מתנגדים למיזוג, בעיקר מחשש לפגיעה בתחרות בכלל ובשוק המשכנתאות, שמזרחי-טפחות ממילא מוביל בו, ועקב הפגיעה הצפויה במאות עובדים, שחלקם בגיל מבוגר ויתקשו למצוא עבודה חלופית. חברי הוועדה, ובראשם ח"כ גפני, זועמים על כך שכשאפשרות המיזוג של שני הבנקים עלתה בדיון שהתקיים בוועדה בספטמבר, היו אנשי בנק ישראל אדישים והפיקוח על הבנקים לא התנגד למהלך.
באותו הדיון השתתפו נציגי העובדים, ששאבו עידוד מההתנגדות מקיר לקיר של חברי הוועדה למיזוג, שמהווה לדעתם מסר הפוך למדיניות המוצהרת של בנק ישראל לצמצום הריכוזיות של הבנקים, הגדלת התחרות והורדת העלויות ללקוח.
האם המיזוג יכניס את שני הבנקים למגרש הדיגיטלי?
האתגר השני – הבנקאות הדיגיטלית ומשמעויותיה השונות – הוא אתגר לא פחות מורכב. נכון להיום, שני הבנקים נמצאים כמעט מחוץ למגרש הדיגיטלי, לפחות בהשוואה ללאומי, הפועלים ודיסקונט. יתרה מזאת, בנק מזרחי-טפחות מצוי בימים אלה בעיצומו של קמפיין שהמסר שלו הוא: הדיגיטל סוגר לכם סניפים, אנחנו פותחים.
בהקשר הזה חשוב להזכיר שבמרץ השנה הופיע אלדד פרשר, מנכ"ל הבנק, באירוע הכתרת המנכ"לים המצטיינים, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, ואמר כי "רוב האוכלוסייה לא מעוניינת בבנקאות שהיא כולה דיגיטלית – לא מחוסר יכולת דיגיטלית של הלקוחות אלא מחוסר רצון או התאמה לבנקאות זו". הוא חזר על המסר שהבנק מעביר כבר כמה שנים, שלפיו לפני שנכנסים להרפתקת הדיגיטל, יש להשקיע בלקוח, באנשים. האמת היא שהמסר הזה חלחל גם לבנקים האחרים, והקמפיינים הנוכחיים שלהם מדגישים את היחס האישי ללקוחות. אלא שההבדל הוא שלעומת בנק מזרחי-טפחות, המתחרים נמצאים כמה צעדים קדימה בכל מה שקשור לעידן הדיגיטלי, בעוד שבנק מזרחי-טפחות עושה את הדברים בקצב שלו.
מה יעלה בגורל פרויקט המחשוב הגדול של בנק אגוד?
האם המיזוג עם בנק אגוד יביא את בנק מזרחי-טפחות להאיץ את צעדיו בעולם הבנקאות הדיגיטלית? לא ברור. גם אגוד לא עבר עוד לעידן הדיגיטלי, אבל הוא נמצא בעיצומו של תהליך להחלפת מערכות הליבה שלו. לקראת סוף 2019 הוא אמור להתנתק ממערכת המחשוב של לאומי, שמהן הוא מקבל שירותים מזה שנים רבות, מסיבות היסטוריות, ולעבור למערכות שלו.
הפרויקט באגוד מתבצע לאחר שבנק ישראל, במסגרת המדיניות שלו להגדיל את התחרותיות, דחף את הבנקים הקטנים לבצע פרויקטי מחשוב שינתקו אותם מהבנקים הגדולים. כך קרה עם בנק יהב ופרויקט הליבה שביצע עם TCS ההודית וכך קורה כעת בבנק אגוד. הפרויקט באגוד מורכב ומסובך, אולם אנשיו הולכים על מודל שונה מזה של יהב, וחותרים לכיוון של לשכת שירות שתשתף משאבים ותשתיות של בנקים – במקום שכל אחד ישקיע כספים לעצמו.
השאלה הגדולה היא כיצד בנק מזרחי-טפחות מתייחס לעניין והאם מודל המכרז מתאים לו, בהינתן העובדה שהוא בנק הרבה יותר גדול מאגוד, ולא בטוח שיש לו כעת עניין להיכנס לתהליך של החלפת מערכות ליבה. נקודה נוספת היא העובדה ששלוש חברות ענק הודיות מתמודדות במכרז, שכבר הגיע לשלביו הסופיים, ולא בנקל הן תהיינה מוכנות לקבל הודעה על ביטול הפרויקט, אחרי שכבר ביצעו לא מעט השקעות והכנות. מהצד ההפוך של העניין, אם וכאשר הכל ילך כשורה, והמכרז יימשך, עשויים שני הבנקים להיכנס לעולם הדיגיטלי בעוצמה רבה, להדביק פערים ולהתחרות בכבוד מול הבנקים הגדולים.
מה יעלה בגורל עובדי אגוד מערכות?
שאלה נוספת שנשארת פתוחה כרגע היא שאלת העובדים של אגוד מערכות. פרשנויות שונות שהופיעו בכלי התקשורת העריכו שחלק גדול מהעובדים ייקלט בבנק הממוזג, כדי לתחזק ולתפעל את כל המערכות החדשות שיתווספו אליו. השינויים, אם יהיו, יתחרשו בעיקר במטות ההנהלה של שני הבנקים – מציאות שאי אפשר בלעדיה, מטבע הדברים, כשממזגים ומחברים מערכות.
השורה התחתונה: מיזוג מזרחי-טפחות ואגוד ישפיע ללא ספק על כל המערכת הבנקאית הישראלית, שמצויה בימים אלה בעיצומה של המהפכה הדיגיטלית. איש לא יכול לצפות איך מהפכה זו תתגלגל וכיצד היא תשפיע על כל אחד מאתנו – הלקוחות הישירים, והשבויים, של הבנקים.
תגובות
(0)