"השינוי המהותי ביותר: להוציא מוצר סופי בסדרות קטנות עד בינוניות"

"אנחנו עוברים לייצור פרסונלי ודיגיטלי ואנחנו במעבר מעולם הדו-מימד לתלת-מימד. זה לא עולם לגמרי חדש, כי באוניברסיטאות התחילו כבר בשנות ה-70 וה-80, כשמשנות ה-90 כבר פיתחו את רוב הטכנולוגיות שאנחנו מכירים כיום מבחינת חומרים והדפסה, ובכל זאת אנחנו נמצאים בהתהוותה של מהפכה כי יש עליית מדרגה והתמרה ליכולת להציע מדפסות שמאפשרות ייצור סדרתי של ממש. זהו שוק שמציע גידול של 30% לשנה, ואף יותר, עם פוטנציאל אדיר בהיקפים של ייצור שאנחנו אפילו עוד לא קרובים אליהם, שיכול להפוך חלופה אמיתית למכונות ייצור בסדרות קצרות עד בינוניות", כך אמר רז דרבי, מנכ"ל מפעיל, בכנס IIoT Industry 4.0 שנערך באחרונה בהפקת אנשים ומחשבים באולמי LAGO בראשון לציון.

באירוע, שנערך בפני קהל רחב של ספקים ולקוחות בתחום הייצור התעשייתי שנמצאים, או במהלך מעבר לייצור חכם, התייחס דרבי להדפסה תלת-מימדית שמוגדרת כאחת מהטכנולוגיות המשבשות של עידן המעבר למפעלים חכמים.

"אנחנו מדברים על יכולת להדפיס כל גיאומטריה, והרוב הוא כבר בר הדפסה, וניתן לבצע בהדפסה אחת הדפסות עם ביטוי פרסונלי לכל פריט. והכי חשוב הוא שכבר היום יש הדפסות של מוצרים תפקודיים בסיסיים, וגם אם זה לוקח זמן רב יחסית עדיין, זה רכיבים שניתנים לחלוטין לשימוש – וזה אולי השינוי המהותי ביותר: להוציא מוצר סופי, בסדרות קטנות עד בינוניות", הוא אמר.

לדבריו, אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא גידול במספר החומרים שניתן יהיה להשתמש בהם בהדפסות תלת-מימדיות. "כך לדוגמה HP, למרות שנכנסה יחסית מאוחר לתחום, יחד עם שותפויות אסטרטגיות, מובילה לשיפור ניכר בתחום הזה עם חומרים חדשים שנכנסים כל העת ואף זולים יותר, עם עד 80% מהחומר ניתן לשחזור", הוא סיפר.

יונתן גורפונג, מוביל תחום ה-IoT ב-Innovation Tech Terminal של דלויט. צילום: ניב קנטור

לפי יונתן גורפונג, מוביל תחום ה-IoT ב-Innovation Tech Terminal של דלויט (Deloitte) שהיא אחת מחברות השירותים הגדולות בעולם, גם אם Industry 4.0 מורכב בפועל ממספר רבדים, בסופו של דבר המטרה ברורה.

"צריך להעביר את הייצור משרשרת לינארית לרשת ייצור שהיא דינאמית והיא משדרת נתונים כל הזמן ושהיא גמישה לצרכים, ולא משנה איך מסתכלים על זה, המניעים החזקים ביותר לשינוי הזה הם כמה אפשר לחסוך, כמה אפשר להרוויח", הוא אמר.

כמו בהיבטים אחרים של התעשייה, טען גורפונג, לא מדובר רק בהיבט הטכנולוגי. "אנחנו תמיד נוסיף רובד שמסדיר את הדרך בה מכשירים את כוח האדם כדי להשתמש בשיפורים שמוכנסים, כי אחרת מה שווה ההשקעה? כמו כן צריך להבין שגם חברות גדולות לא יכולות להתמודד עם השינויים האלה לבד, כי יש צורך להתמקד במספר מוקדי שינוי בו זמנית", הוא ציין.

ולסיום הוא סיפק נקודת מבט משלו על המהות של IIoT. "המטרה של Industry 4.0 היא ליצור הזדמנויות חדשות שמאפשרות גם ליצרניות קטנות לייצר טכנולוגיות שמתחרות בחברות בינלאומיות", הוא אמר.

שי גרשון, סמנכ"ל להנדסה, מומחה מערכות IIoT בקבוצת קונטאל. צילום: ניב קנטור

שי גרשון, סמנכ"ל להנדסה, מומחה מערכות IIoT בקבוצת קונטאל, דיבר על המעבר מהלכה למעשה בהיבט של ייצור חכם.

"מפעל חכם הוא מפעל שיודע לרתום את הטכנולוגיות בכדי לשפר את הביצועים העסקיים שלו. הטכנולוגיות הן אינן העיקר, אלא התוצאה של השילוב של המערכות החכמות".

"יצרנים שידעו להטמיע מערכות כאלו ולקשור אותן לרצפת הייצור, הצליחו לשפר את התוצאות העסקיות שלהם, כולל הפחתה משמעותית של ההוצאות הנדרשות כדי לעדכן בכל שנה את רצפת הייצור, עם זמני הגעה לשוק מהירים יותר ועם עמידה טובה מאוד באתגרים התחרותיים שהם צריכים להתמודד עמם", הוא אמר.

גרשון התייחס לכך שלפעמים פשוט צריך להשתמש כבר במה שיש. "יש המון מידע שנמצא ברצפות הייצור, אבל מרביתו לא מגיע למעלה. הוא נשאר בבקר או אצל מפעיל המתקן, ומעט יצרנים מנצלים אותו באופן יחסי, ולא משנה באיזו רצפת ייצור אנו נתקלים, ובאיזה סוג של תעשיה", הוא סיפר.

ומה האתגר הראשי? לדברי גרשון זה היכולת לקשר בין פריטי המידע כדי לקבל החלטות. "זה צריך לקרות בדרך שתאפשר לי להיטיב ולתכנן את תהליך הייצור שלי, לדוגמה, כדי לבחור את הקו שיש לי בו עדיפות לייצר מוצר מסוים, או באיזה קו העלויות שלי יהיה נמוכות יותר, וכדומה. להפוך את המידע לתוצאות אמיתיות", הוא סיכם.