"טכנולוגיה זו שפה שחייבים ללמוד כדי לשנות את העולם"

"כשתחשבו על פריצות הדרך המשמעותיות - תגלו שהן טכנולוגיות ומדעיות, וזאת השפה שתוכלו ללמוד כדי להשפיע ולהביא לשינויים בזמן קצר", כך אומרת ד"ר מיכל צור שלו, יזמית סדרתית ונשיאת Kaltura

מימין: אורית קנטורוביץ', מנהלת באגף SaaS אורקל ישראל; נעם ענבר, מנהלת תחום הסטארט-אפים של אורקל בישראל; ד"ר מיכל צור שלו נשיאת Kaltura; ואלה מרום, דירקטורית משאבי אנוש באורקל ישראל. צילום: עזרא לוי

"טכנולוגיה זה לא רק תכנות. זו שפה שחייבים ללמוד כדי לשנות את העולם", כך אמרה ד"ר מיכל צור שלו, יזמית סדרתית ומייסדת Kaltura, וקודם לכן, הקימה וניהלה ביחד עם נפתלי בנט ובן אנוש את סיוטה.

צור שלו אמרה את הדברים בכנס שכותרתו "בנות, אל תשאירו את כל הכיף לבנים", שנועד לעידוד תלמידות תיכון להמשיך לקריירה של היי-טק, במסגרת שבוע אורקל (Oracle) ובשיתוף עם ג'ון ברייס הדרכה.

לדבריה, "כשתחשבו על פריצות הדרך המשמעותיות – תגלו שהן טכנולוגיות ומדעיות, זאת השפה שתוכלו ללמוד כדי להשפיע ולהביא לשינויים בזמן קצר".

היא תיארה בקצרה את פעילת Kaltura, שפיתחה מערכת להצגת תכני וידיאו המשרתת חברות מדיה ברחבי העולם כגון yes בישראל וחברות שמייצרות וידיאו לצרכים פנימיים כדוגמת אורקל.

"הקמתי את Kaltura בעיקר כי רציתי לעבוד עם אותם חברים טובים ולקבוע מה אנחנו עושים, איך אנחנו עושים, מי יעבוד איתנו, איך נעבוד ואיך נתנהל. אם אתן רוצות להשפיע, לכו ותקימו חברה בעצמכם. את סיוטה – אבטחת מידע של בנקים, הקמתי יחד עם נפתלי בנט ועוד שני חברים, החברה הצליחה מאוד, עשתה אקזיט ונמכרה. אחרי שהיא נמכרה הלכתי והקמתי חברה אחרת".

לשאלה מדוע הקימה את סיוטה, ענתה צור שלו כי "כשהייתי בתיכון בירושלים לא הייתה בכלל אופציה ללמוד מדעי המחשב וזה גם לא עניין אותי. למדתי אמנם מתמטיקה ופיזיקה כי אלו היו המקצועות הנחשבים, אבל הדבר החשוב היה החברה – להיות מקובלת. וגם עניין אותי להיות תלמידה טובה ולהצליח,. חוץ מזה גם הייתי בנבחרת השחיה".

"תבחרו שותפים טובים"

אחד החברים ששחה יחד עימה היה אנוש, ויחד איתו ועם מי שהיום שר החינוך, הקימו את סיוטה שעסקה באבטחת בנקאות דיגיטלית.

"בגלל שכולנו מתקשרים עם מערכות טכנולוגיה, כדאי שנדע כיצד פועלת הטכנולוגיה", אמרה צור שלו. "מאחר וזה כל כך משפיע, חשוב מאוד להבין איך הדברים האלה עובדים ולהיות מסוגלים לחדש. אתן לא חייבות להיות הכי טובות בכל דבר, קחו את התחום בו אתן חזקות ותבחרו שותפים טובים".

לדברי נעם ענבר, מנהלת תחום הסטארט-אפים באורקל ישראל, "כשגדלתי, כל פעם כשניסיתי להוביל משהו או להגיד את העמדה שלי בצורה נחרצת, זה נתפס כשתלטנות. נשים שנאבקו לקידום בעבודה כשתלטניות נתפסו אגריסביות יותר מגברים.

"נשים משפיעות על 85% מהחלטות הקניה, מורידות מוזיקה ומשחקות במשחקים יותר מגברים. חברות טכנולוגיות צריכות נשים בשביל לבנות מוצרים טכנולוגיים טובים יותר שמותאמים לצרכים של כל קהל המשתמשים שלהם. צוותים מגוונים מתפקדים טוב יותר מפני שהגישה המגוונת לפתרון בעיות מנצחת יכולות אינדיבידואלית ומייצרת רעיונות טובים יותר".

מימין: יעל קורן, מנהלת השיווק בג'ון ברייס הדרכה; אורית קנטורוביץ', מנהלת באגף SaaS אורקל ישראל; נעם ענבר, מנהלת תחום הסטארט-אפים של אורקל בישראל; ד"ר מיכל צור שלו נשיאת Kaltura; ואלה מרום, דירקטורית משאבי אנוש באורקל ישראל. צילום: עזרא לוי

מימין: יעל קורן, מנהלת השיווק בג'ון ברייס הדרכה; אורית קנטורוביץ', מנהלת באגף SaaS אורקל ישראל; נעם ענבר, מנהלת תחום הסטארט-אפים של אורקל בישראל; ד"ר מיכל צור שלו נשיאת Kaltura; ואלה מרום, דירקטורית משאבי אנוש באורקל ישראל. צילום: עזרא לוי

"הביקוש למהנדסים, מתכנתים ומומחים טכנולוגיים גדל בקצב מהיר יותר מקצב הגידול של האוכלוסייה. השכר במשרות האלה כפול מהמשכר הממוצע במשק, אין סיבה שנשים לא ייהנו מכך".

לסיכום המליצה ענבר על ארבעה צעדים שבנות בתיכון יכולות לנקוט כדי להצליח בהיי-טק: "היחשפו לכל האפשרויות, ולא רק מבתי הספר; הכירו את החוזקות שלכן – מה היתרון היחסי שלכן ולטפח את זה מגיל צעיר; בחרו מודל לחיקוי, בין אם מהמשפחה ובין אם סיפורים של אחרים, ובהם גם יזמים ויזמיות".

והמלצתה האחרונה: "ידע זה כוח – ככל שתדעו יותר, ולא רק מה שלומדים בבית הספר, זה יחזק את מעמדכן בשוק העבודה ובחיים בכלל".

רוני קרן, סמנכ"ל טכנולוגיות בג'ון ברייס הדרכה, אמר כי "המסר הוא אחד – העתיד הוא טכנולוגיה, אם מישהי תרצה עבודה מכובדת ועתיד מעניין, זה כנראה יהיה בכיוונים הללו".

לדבריו, "כמעט כל תחום בחיים שלנו עומד להפוך לממוחשב, אוטומטי וטכנולוגי. זה למעשה כבר קורה לאורך ארבעה עשורים, קצב ההתפתחות הטכנולוגית הולך וגדל באופן קיצוני".

"האינטרנט היא רשת של מוחות. חיברו את המוחות שלנו ואפשר לשתף רעיונות וכולם יכולים להירתם למאמץ, דבר שהוביל לתאוצה בהתפתחות הטכנולוגית".

לאחר מכן סקר קרן מקצועות שיושפעו, ובראש ובראשונה כ-10 מיליון נהגים מקצועיים (משאיות, אוטובוסים, מוניות) שישארו ללא עבודה כאשר המכונית תנהג בעצמה. הוא גם חזר על הערכתו של פרופ' אמנון שעשוע כי ניתן יהיה להפחית את מספר ההרוגים בכבישי ארצות הברית מ-40 אלף ל-40 בשנה.

תחום נוסף, אמר, "הוא הרפואה – כאשר מערכות תבונה מלאכותית תהיינה מסוגלות להקשיב לחולה ולשלב את המידע עם התיק הרפואי שלו וכך לשפר את האבחון. ווטסון של יבמ (IBM) עושה זאת בהצלחה במכונים לחקר סרטן הריאות והמוח".

"השינוי תלוי בכן"

"גם עורכי הדין יעבדו פחות – רוב העבודה נעשית טרם המשפט, כאשר עורכי דין מחפשים תקדימים משפטיים. רובוטים מסוגלים למצוא תקדימים ולעבור על אינספור מסמכים מבלי לפספס. פעולה זו מכונה גילוי וכבר היום מעבירים אותה לידי רובוטים בחברות גדולות".

"אני עובד במכללת ג'ון ברייס בית ספר להדרכה, של מי שבא לעבוד בהיי-טק. ברור שהטכנולוגיה היא העתיד – מה שלא ברור, זה מדוע העתיד נתפס ברובו כגברי? זה תלוי בכן לעשות את השינוי".

"כשאני נכנס ללמד בקורס תכנות, מתוך 22-23 תלמידים יש שתי בנות. מנסיון של הרבה שנים, נשים מהוות שליש מהעובדים בהיי-טק אבל רק רבע במקצועות הטכנולוגיים. השאר עוסקות במינהלה, משאבי אנוש ושאר המקצועות שאינן נוגעים ישירות לטכנולוגיה".

"המשרות במקצועות הומניים מתמעטים. הצורך בעתיד יתרכז באנשים בעלי כישורים ויכולות בעולם הטכנולוגיה. העתיד לבעלי קריירה בהיי-טק נראה מבטיח יחסית למקצועות אחרים – חסר כוח אדם מהמין הנשי".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים