מקרה הביטוח הלאומי: מי מפקח על פרויקטי המחשוב בממשלה?
פרויקט המחשוב הענק במוסד לביטוח לאומי שירד לטמיון - ואתו 600 מיליון שקלים - מעיד על צורך מידי בשינוי המצב ובהפיכתה של רשות התקשוב הממשלתי לגוף עם שיניים
כנס האזרח 360 שערכה אתמול (ד') רשות התקשוב בבנייני האומה בירושלים היה אחד ממפגני הכוח החזקים ביותר של התקשוב הממשלתי – דבר שלא נראה כבר מזמן, והתבקש מאוד. במבואות אולם הקונגרסים התחככו זה בזה כ-1,000 איש, כל צמרת ההנהגה הטכנולוגית של התקשוב בממשלה ובמגזר הציבורי, מנכ"לי חברות טכנולוגיות שעובדות עם הממשלה (מי לא?), יועצים ומנהלים בכירים מהמשרדים השונים.
במהלך הכנס הושקה הגרסה החדשה של פורטל השירותים הממשלתיים gov.il, שהוא חלק מתרגום הסיסמה "האזרח במרכז" למדיניות. מדובר בתוצאה של עבודה מורכבת ביותר אותה הוביל ראש רשות התקשוב הממשלתי, יאיר פראנק, שכללה שורה ארוכה של פרויקטים ותכניות.
אבל לגמרי לא במפתיע, שיחת היום שם הייתה הפרויקט המחשובי שנעצר במוסד לביטוח לאומי, לאחר שעלה למשלם המסים 600 מיליון שקלים. זה לא שהאורחים שהיו בכנס, רובם בעלי ניסיון רב בתחום, התרגשו מזה שפרויקט מחשוב לא מגיע לסיומו, ועוד במגזר הציבורי. מה שהפתיע רבים וטובים הוא ההיקף הכספי של ההשקעה שירדה לטמיון, ובעיקר נשאלו שאלות קשות כיצד זה אף אחד לא ראה, לא התריע ולא עצר את הפרויקט.
מולי אדן, לשעבר נשיא אינטל (Intel) ישראל, הקדיש את הדקות האחרונות של הרצאתו המעניינת לפרויקט זה. הוא דיבר על הדיון שהתקיים השבוע בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבו הודה ממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, רמי גראור, שהסיבה לעצירת הפרויקט היא כשלים ניהוליים. אדן שאל כיצד ייתכן שפרויקט חשוב, שהחל ב-2009, מגיע למצב ששמונה שנים אחר כך הצליחו להעלות לאוויר במסגרתו בקושי שני מודולים? איך ייתכן שכל כך הרבה כסף ירד לטמיון מבלי שאף אחד לא שם לב, לא ביקר, לא בדק ולא התריע?
שאלות נוספות שעלו הן: מי אחראי? והיכן האחריות של ההנהלה, שאישרה את התקציבים האלה? התשובה לכך מורכבת, כי שני כמנכ"לי הביטוח הלאומי בתקופה זו כבר לא בתפקידם. המוסד החשוב הזה מתנהל ללא מנכ"ל כבר כמה שנים. אלא שבכל ארגון אחר, לא ציבורי, תקלה חמורה כזו לא הייתה עוברת לסדר היום ללא בדיקה כלשהי, ועדת חקירה ואפילן מסקנות אישיות נגד אלה שאישרו, היו והלכו.
רשות בלי שיניים
שאלה לא פחות מטרידה, שגם היא עלתה בדיון בכנסת, היא: מי מפקח מטעם הממשלה על פרויקטים אלה? של מי האחריות להסתכל במבט כולל על הפרויקטים, ברמה המקצועית-טכנולוגית, לבדוק ולהתריע?
יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב, העלה את הטענה המתבקשת שמי שצריכה לעשות את העבודה הזו היא רשות התקשוב הממשלתי, שיושבת במשרד ראש הממשלה ומדווחת ישירות למנכ"ל המשרד, אלי גרונר. אלא שאז התברר ליקוי חמור, שדורש תיקון מידי: מסתבר שלרשות התקשוב אין סמכות חוקית לפקח או להתערב בפרויקטי מחשוב בממשלה. הרשות היא גוף מייעץ, יוזם, מפתח, היא מעמידה לרשות המשרדים את הכלים המתאימים, אבל אין לה שום מנדט חוקי לכפות, לבקר ולמנוע מחדל כמו זה של הביטוח הלאומי. אז למי כן? התשובה פשטנית ומקוממת: לאף אחד.
ה-"נכות" הזאת של רשות התקשוב אינה דבר חדש. כבר כשהיו דיונים על הקמתה, ב-2012, שאלת הסמכות שלה לאכוף ולהתערב הייתה אחד הנושאים השנויים במחלוקת. הקמת הרשות הייתה סוג של פשרה יהודית טיפוסית: ללכת עם ולהרגיש בלי. כרמלה אבנר, שעמדה בראש גוף התקשוב הממשלתי בין השנים 2013-2014, כשעדיין היה במשרד האוצר, החזירה את המפתחות לשר האוצר דאז, יאיר לפיד, בין היתר מפני שהבינה שאין לה שום סיכוי לשנות משהו בעבודת הממשלה. לטענתה, זו הייתה הפרת הבטחות מפורשות שניתנו לה ערב הקמת גוף התקשוב שהיא עמדה בראשו.
כאשר הוקמה הרשות במתכונת הנוכחית, כחלק ממשרד ראש הממשלה, היו הרבה תקוות וגם הבנות שהפעם חשוב לתת לה יכולת להכתיב מדיניות ולא רק לייעץ. אלא שעד היום לא נעשה דבר. התוצאה של אי מתן סמכות כזו עלתה לתושבי מדינת ישראל, במקרה של הביטוח הלאומי, 600 מיליון שקלים. ולכן, אחד הדברים הטובים שיכולים אולי לצאת מהפרשה הזו היא שינוי הסטטוס של רשות התקשוב. קיים צורך להפוך אותה לגוף רגולטורי שמנחה את משרדי הממשלה ואת שאר הגופים הרלוונטיים בכל מה שקשור למחשוב – ויפה שעה אחת קודם.
ח"כ מקלב התייחס לכך בדיון על הביטוח הלאומי. חשוב מאוד שהוא וחבריו לוועדה ימשיכו במאמצים ולא יירתעו מרעשים צפויים מצד בעלי עניין, מנהלים ובעיקר פוליטיקאים. הגיע הזמן שרשות התקשוב תהיה גם רשות מפקחת, רגולטור של המחשוב הפנימי של הממשלה, בעיקר כדי להוות עוד עין מקצועית, לעקוב אחרי ביצועים ולמנוע בזבוז של מאות מיליוני שקלים. כך ניתן יהיה להמשיך פרויקטים בלי טעויות ובלי בזבוזים.
תגובות
(0)