האינטרנט של הדברים: תרחיש הבובה הרצחנית

העתיד החכם אינו רק מתחוכם, אלא גם מאוד רגיש, מסתבר. הוא אינו מפלה ביניכם המבוגרים שרוצים להתנהל בקלות ביומיום ולחסוך כל מאמץ כדי לג'נגל בין העבודה, המשפחה ובין עצמכם – ובין הדור הבא. הוא בהחלט רוצה גם לדאוג לילדים שלכם.

אחרי הכל, אם יש דבר שיודע העתיד – הוא שהילדים הקטנים הם אלה שיגדלו אותו להיות מפלצת רבת עוצמה וחזקה יותר מכל מה שהכרתם עד כה. על כן, תנו לו להיות הבייביסיטר שמעולם לא רציתם.

מעבר לכך שהרחובות החכמים ישימו עליכם עין – ככל הנראה גם בסמטאות החשוכות ביותר בהן תנסו למצוא מעט שקט נפשי – וכמובן בואו לא נשכח את הבית החכם שיזהה אתכם, ידבר איתכם, יקשיב לכם, יגיד לכם מה חסר במקרר בעודו מזמין לבדו מהסופר המקומי ואולי אף ישאל איך עבר יומכם ויהיה לכם כתף תומכת כפי שבן או בת הזוג שלכם מעולם לא טרחו לשאול – גם הילדים שלכם לא יישארו לבד. בהחלט יהיה מי שישים עליהם עין – על אף שהם בחדרם, עם עצמם, ובלי אף אחד לידם.

הילדים אינם אותם ילדים שהיו ההורים שלנו

מדובר כמובן על צעצועי הילדים. היום חברות הצעצועים רוצות גם הן להוכיח את התקדמותן. כי למה ללכת על הקלאסיקה? הילדים אינם אותם ילדים שהיו ההורים שלנו. היום כולם מתוחכמים וכבר בגילאי גן הם לומדים קידוד ותכנות, ובתיכון כבר יש לימודי רפואה. לאן הגענו? כשאני הייתי בן שש, מילאתי את האמבטיה במרק. נו, אין ספק שהיום זה בהחלט לא מה שהיה פעם.

ועדיין, לא מדובר בדבר טוב. צעצועים חכמים היום נבנים במטרה לנהל שיח עם הילדים. האם מתישהו ביקשנו תחליף לחברים אמיתיים? האם אנחנו צריכים שבובה תנהל שיחה עם הילדים שלנו, תשאל שאלות שתכנתו אותה לשאול (ומי בעצם המתכנת הזה שבלי שביקשנו לקח חלק בהורות משותפת יחד איתנו?) ותשחק איתם משחקים?

ילדים – צאו החוצה. בני האנוש עדיין קיימים והם זקוקים לחברה טיפה יותר חסרת טקט, מעצבנת, קרצייתית, בוכה לעיתים, קוראת להורים שיגנו על האפרוחים שלהם בחירוף נפש – ועם כל זה – עדיין מציאותית.

אמנם אנחנו שומעים על הבינה המלאכותית המתעדכנת כל יום וכל שניה, ועל רובוטים שבהחלט ימלאו תפקיד אנוש במצבים בהם קשישים זקוקים לחברה ואין מי שבצער רב ירצה למלא את המקום הזה, או ילדים עם קשיים התנהגותיים שונים שימצאו דווקא בחבר האלקטרוני את האור שבקצה המנהרה – ועם זאת, לכל מטבע יש שני צדדים.

אותן בובות תמימות שמפעלי צעצועים מייצרים, מסוגלות לרגל אחריכם. שלא לומר אחרי ילדכם – ואף אחד מאיתנו לא באמת רוצה לדעת מי עומד בצד השני ומביט בנו. תשאלו את הבובה My Friend Cayla  שהדבר האחרון שהיא מייצגת – זה תמימות.

בכל מתנה, יש הפתעה – והיא תמיד מסתיימת בפיצוץ

כי יותר מכל המוצרים "למבוגרים" שיש בבית, הצעצועים החדשים הללו שמכילים מצלמות ומיקרופונים, הינם כלי תקיפה חודר פרטיות ואכזרי ביותר, שכן הוא יוצא למלחמה – ולא בכוחות שווים. הוגנות היא לא שם המשחק בעולם ההאקרים ובטח שלא בעולם החכם. ידע להגיד קונדסון מהדרדסים ולהביע זאת היטב – בכל מתנה, יש הפתעה – והיא בהחלט מסתיימת בפיצוץ.

ואל תחשבו שהדרך שלכם כהורים אל הצעצוע תהיה כה פשוטה. ההאקרים רוצים להשתעשע איתכם ולגרום לכם בכל צורה אי נוחות, וכמובן להרוס גם את הצד העסקי שמספק לכם את הצרות הללו. כמו למשל אותו חיישן בחנות אשר פורצים אליו, ובמקום הסחורה אשר באמת נמצאת בחנות, חלון הראווה מציג תמונות זוועתיות מקפיאות דם, אשר יהרסו כל נפש רכה ועדינה – וגם את נפשו של בעל החנות מחשש הרס עסקי מוחלט. ולכו תדעו – עם עתיד כזה באופק, אולי עדיף שההרס יבוא מוקדם מהצפוי.

אז אם פחדתם מאובדן התמימות המהיר של הגוזלים שלכם, דעו לכם שהעתיד יביא לכך שאתם תהיו אלה שתישאו באשמה. אתם מנסים להרחיק את הילדים מהטלוויזיה "הרעה" שמציגה תכנים שחס וחלילה עוד יהרסו את המלאכים הקטנים, ועל כן אתם קונים להם צעצועים תמימים של בובות ומשאיות, וטייסים ומכוניות. אבל מי כאן התמים האמיתי?

האם אתם חושבים שילדיכם יזדקקו לדמיון רב כדי ליצור עולם חדש לאותם צעצועים בו הם יקימו אותם לתחייה בעזרת קשתות וחדי קרן? לא! הם לא יזדקקו לשום עזרה שכזו, כי הצעצועים הללו יבואו כמדריכים לילדים שיתקשרו וידברו איתם, אולי אף יחנכו אותם מחדש. מי אמר קורס הכנה לדאעש או לסיינטולוגיה, או לאחים מננדז דור 5?

ההשגחה ההורית צריכה להיות הרבה יותר משמעותית מפעם. הכל פרוץ, הכל פתוח, ומה שחשבתם שבעבר מסוכן עבור ילדיכם – ככל הנראה כיום הוא הדבר הבטוח ביותר שיש עבורם.

רק תזכרו שלהיות לבד – זו כבר לא המציאות.