הטובים ל-"סיירת התכנות"

רשות החדשנות תקיים בשבוע הבא כנס מתעניינים לקראת פרסום מכרז ליישום תכנית "סיירת התכנות" שלה. זוהי תכנית חדשה, שמטרתה לצמצם בצורה משמעותית את המחסור החמור בכוח אדם בהיי-טק, כאשר החידוש בה הוא יצירת מסגרות לימוד חוץ אקדמיות, שיכשירו כוח אדם לתכנות ברמות שונות ובלוח זמנים קצר יחסית.

המיתוג "סיירת התכנות" אינו מקרי והוא נועד לשכנע קהל רחב יותר להצטרף להיי-טק. הדו"ח האחרון של הרשות שהוגש לממשלה מצביע על כך שמעגלי התעסוקה בענף מצומצמים למדי (כ-7-8% מכוח האדם במשק), מה שמחזק את אלה שטוענים שההיי-טק הוא ענף ששייך ל-"מדינת תל אביב" והמרכז. מה גם שהמציאות הזו לא מסייעת לפתרון בעיית המחסור בכוח אדם בענף.

בתעשיית ההיי-טק העולמית מועסקים מתכנתים רבים שהגיעו לתפקיד ממסגרות חוץ אקדמיות או שעשו הסבה לאחר שסיימו את התואר הראשון. על פי בדיקה של הרשות, ב-2016 כרבע מבוגרי מדעי המחשב בארצות הברית למדו במוסדות חוץ אקדמיים וקיבלו את הכשרתם בתוך פחות משנה.

המכרז שייצא לאחר הכנס בשבוע הבא יזמין בתי ספר ומוסדות הכשרה מקצועית להצטרף למיזם ולהתחיל להכשיר בוגרים בתחומי התכנות והפיתוח, שייכנסו לעבודה במהירות. ברשות החדשנות מודעים לכך שיש בישראל מספר מוסדות מובילים ו-ותיקים שמכשירים כבר שנים אנשים למקצועות ההיי-טק, אם לפני לימודי התואר או אחריהם, אבל בהתחשב במצוקה הקשה בכוח האדם בענף, הם גורסים שיש מקום לעוד בתי ספר כאלה. הקמתם של עוד בתי ספר כאלה יכולה לסייע במתן המענה לצרכים של התעשייה, להגביר את התחרות ולהוריד את מחיר הקורס, שאינו זול כלל וכלל.

המטרות: רמה מקצועית נאותה ויכולת להשמת הבוגרים בעבודה

נעמי קריגר-כרמי, מנהלת הזירה החברתית-ציבורית ברשות, שאחראית על המיזם, אומרת שהכוונה היא לבחור את בתי הספר והמוסדות הטובים ביותר, שיוכיחו שני דברים מרכזיים: רמה מקצועית נאותה והכי חשוב – יכולת להשמת הבוגרים הראויים, בשכר שלא נופל מ-15 אלף שקלים לחודש. היא ציינה כי הרשות תיתן מענקים למוסדות ההכשרה שיהיו מבוססים על הצלחות בהשמת הבוגרים בעבודה בתעשייה. קריגר-כרמי מעריכה שהמענקים שהמוסדות האלה יקבלו יכולים להגיע עד 40 אלף שקלים לכל סטודנט, על פי מפתח מיוחד שפותח ברשות ויהיה שקוף לכל המשתתפים במכרז.

בשלב הראשון, הכוונה היא להכשיר בדרך זו 250 סטודנטים בשנה, כאשר בשיא התכנית, השאיפה היא להגיע ל-1,000 סטודנטים בשנה. משך הקורס הוא חצי שנה ובשלב הראשון תפנה התכנית לבוגרי אוניברסיטה, בעלי תואר ראשון, שמוכנים לעשות הסבה מקצועית על מנת להשתלב בענף.

מהלך זה משתלב עם יעד אחר שהרשות הציבה בפני הממשלה: הגדלת מגוון האנשים שמועסקים בהיי-טק, על ידי הכנסת אוכלוסיות חדשות. העובדה שרק כ-7-8% מהאוכלוסייה הם אנשי היי-טק מגבירה מאוד את הפערים החברתיים והכלכליים וגם, כאמור, לא תורמת לפתרון משבר כוח האדם בענף. הכנסת אוכלוסיות חדשות לענף תגדיל את המעורבות של החברה הישראלית בכללותה בהיי-טק ותצמצם את החשש ממשבר חברתי-כלכלי חמור.

קריגר-כרמי מדגישה שהרשות מעניקה למוסדות ההכשרה את הפלטפורמה והסיוע שנדרשים כדי להתחיל במיזם. "אין לנו כוונה להתערב בצדדים העסקיים, בתכני הלימודים ובתחרות בין המוסדות", אמרה. "אנחנו סבורים שהתמריץ שאנחנו נותנים למוסדות – מענקים לפי הצלחות – הוא המדד הטוב ביותר שיביא לכך שלענף יוזרם כוח אדם איכותי". היא מדגישה שהמוסדות לא מתחייבים מראש למצוא תעסוקה לסטודנטים שיתקבלו אליהם, אבל סביר להניח שיש להם עניין להתאמץ על מנת לשבץ אותם במקומות עבודה ראויים, במיוחד לאור המחסור החמור.

על פי הפורטל לימודים, טווח השכר של מפתח תוכנה בעל עד חמש שנות ניסיון נע בשוק בין 10,000 ל-16 אלף שקלים בחודש והנדסאי תוכנה מגיע לשכר מקסימלי של 9,000 שקלים בחודש. יוצא, אפוא, שהרף שהרשות מעמידה בפני אלה שיזכו במכרז הוא בר השגה.

יש עוד נקודה אחת, שכרגע לא ברור אם המכרז יתייחס אליה: המיקום הגיאוגרפי של מקום ההשמה לבוגרים שיסיימו את לימודיהם. ידוע הוא שיש פערים משמעותיים בשכר בין מתכנת שעובד בתל אביב לבין עמיתו שעובד בצפון או בדרום. יש לקוות שהרשות תיתן את דעתה על הנושא

השורה התחתונה: המיזם החדש של הרשות להזרמת כוח אדם לענף הוא מבורך ומתבקש. השאלה הגדולה היא כיצד השוק יגיב לכך והאם הבוגרים שיסיימו אמנם ייקלטו במהירות, מה שיתחיל סוף סוף לצמצם את מצוקת ההון האנושי בענף.