העזת להיות שונה ולהציג זאת ברשת? את עומדת לחטוף!

איומי אונס ושיימינג פראי כוונו לדוגמנית שוודית שלא גילחה את שיער רגליה ● הבלוגרית ליטל מיס סנשיין חטפה נאצות וכינויים שונים ומשונים כי חשפה גוף לא-ממש-רזה בצילומים ● האם נגזר על נשות העולם להמשיך לצעוד לעד בתלם?

שולטות. אילוסטרציה: BigStock

ב-20 בספטמבר פרסמה אדידס (Adidas) במסגרת מסע הפרסום "סופרסטאר" תמונה עם טוויסט – הבחורה שדגמנה בו נעליים הופיעה עם שיער על הרגליים. החברה הוסיפה לתצלום של הדוגמנית השוודית ארבידה ביסטרום תיאורה שלה כמי ש-"ידועה בצילומיה המעלים תהיות אודות נשיות ועל סטנדרטים מגדריים, באמצעות מה-שמכונה אסתטיקה של נערות". הצילום הוצף מיידית בגולשים שהודיעו לביסטרום שהיא "מגעילה" ו-"דוחה".

הדוגמנית בת ה-26 העלתה את התמונה לחשבון האינסטגרם (Instagram) שלה וציינה כי נדהמה מהתגובות. "התמונה שלי מהקמפיין קיבלה הרבה תגובות מגעילות בשבוע שעבר", כתבה ביסטרום. "אני כזאת פריבילגית, לבנה ובעלת גוף סיסג'נדרי, והתכונה היחידה שלה מתנגדים היא קצת שיער רגליים. פשוטו כמשמעו, אני מקבל איומי אונס בתיבת הדואר הנכנס שלי. אני אפילו לא יכול לדמיין איך זה לא להחזיק בכל הזכויות האלה ולנסות להתקיים בעולם". ביסטרום ציינה כי כולנו שונים, והודתה לאלה שקיבלו היטב את התמונה.

ישראלים מביישים אפילו יותר?

התופעה של מסעות שיימינג, קללות ונאצות ברשתות החברתיות עקב חריגה מנורמות חזותיות או קונספטואליות מסוימות אינה אופיינית רק לחו"ל ורווחת במיוחד גם בישראל.

בטור שפרסמה במגזין את לפני כשנתיים, לאחר שהשתתפה בתכנית "האח הגדול", סיפרה העיתונאית רתם איזק כי "בחודשים האחרונים אני אשה מוכה. לא משהו שרואים, לא משהו שמצריך את תירוץ ה-'נפלתי במדרגות', לא משהו שבסופו מישהו חוטף צו הרחקה. להיפך. כשאני מספרת לחברה על האגרוף האחרון, היא עונה ב-מה את רוצה? את ביקשת את זה, ומבקשת מהמלצרית לחזק לה את האספרסו".

איזק מתארת "כתובות נאצה שקוראות לי להחזיר את נשמתי לבורא, כי אני שרמוטה. שרמוטה, מזרן, זונה ועוד סופרלטיבים השמורים לנשים שמוכרות את בשרן – הם המוטיבים החוזרים בטוקבקים שמגיעים עד אליי בדואר אקספרס של השטן, ישירות לחשבונות האינסטגרם והפייסבוק (Facebook)". לטענתה מתקפת הסלאט שיימינג – ביוש נשים על בסיס הטענה כי התלבשו באופן לא צנוע – החלה רק בשל החשיפה התקשורתית שלה.

תמונה עם קפלי שומן בטן

הגולשת הישראלית זוהר וסילויצקי – שמכנה עצמה Little Miss Sunshine, ומתחזקת דפים וחשבונות בשלל רשתות חברתיות – מכירה את התופעה ממש "על בשרה".

בפברואר האחרון העלתה וסילויצקי פוסט בפייסבוק שבו כתבה: "שבת שלום לכל המפלצות שהגיעו לעמוד שלי כי פרסמו את התמונה שלי עם קפלי שומן הבטן שלי בקבוצה של תתי אדם. שבת שלום לכל הגברים, שנכנסו לעמוד שלי וישבו לנסח תגובה שבה הם מסבירים לי שגברים מתוכנתים גנטית להימשך לרזות. שבת שלום לכל מאמני הכושר שקראו לי סרטן. שבת שלום לנשמות הטובות שכתבו לי שאני מגעילה, להקיא את הנשמה, שאני לא אשה. שבת שלום לכל אותם מטומטמים, רפי שכל, נטולי לב שחושבים שבגלל שאני שמנה אני כל היום טוחנת ג'אנק פוד ויושבת על הספה…"

בהמשך הפוסט הבהירה כי "אני אשה בת 27, נשואה לגבר הורס (ודפוק מבחינה אבולוציונית כך מסתבר) שנמשך לנשים מלאות ושמנות. ששרוף על כל גרם שומן שלי. שלא מתחפש ולא מעמיד פנים ולא מבזבז זמן על הודעות מרושעות לנשים זרות. הוא אומר בפה מלא שהוא נמשך לנשים מלאות, שהוא מת על הקפלים שלי. ואני אגלה לכם סוד, גם לפניו מעולם לא חסרו לי גברים ותמיד הייתי מחוזרת".

וסילויצקי המשיכה והסבירה למלעיזים כי "לי, המילים העלובות שלכם לא מדגדגות את קצה התלתל הכחול. אבל לכל אלפי הנערות שקוראות כאן אני רוצה שיהיה ברור: את יכולה להיות שמנה ובריאה, שמנה וספורטיבית, שמנה ויפהפייה, שמנה ומוצלחת, שמנה ונאהבת, שמנה ושלמה, שמנה ומושלמת".

בפוסט אחר סיפרה כי למרות שלה יכולות להתמודד עם השיימינג, החליטה לפתוח קבוצת פייסבוק ייעודית כ-"מקום בטוח לנשים ולנערות לעסוק בו באופנה ולדבר על בודי פוזיטיב ועל דימוי גוף בלי שום קשר למשקל או לגיל שלהן". וכדאי לציין ש-מיס סנשיין לא נפגעה מביקורת גברית בלבד – לטענתה עברה גם סלאט שיימינג ונתקלה בתופעות של שמנופוביה מצד נשים רבות.

במלים אחרות, מדובר בתופעה רווחת שבה מתייצבים רבבות אנשים קונפורמיים בכדי לגנות כל מה שלא הפך (בינתיים) ללגיטימי ונורמטיבי – זה יכול להיות מבנה גוף, שיער גוף, לבוש מסוים, וכמובן גם תפישת עולם – ותעיד על כך הפעילה הטבעונית, טל גלבוע, שחטפה אינספור חבטות וירטואליות על היותה אשה "חולה" או "מסוכנת" ואף "מטונפת", כמו גם ביוש בנוגע לעישון שלה, למראה, לתחזוקת ביתה ולדרך שבה היא מגדלת את בנותיה, וכל זאת ככל הנראה רק כיוון שהתפרסמה כמובילת התנועה לשחרור בעלי חיים.

הגיע זמן לשיווין הזדמנויות מלא באמת

אבל מדוע דווקא נשים הן החוטפות העיקריות? התופעה, כך ניתן להתרשם, מופנית בעיקר כלפי נשים שהרשו לעצמן לסטות מהמקובל, הרבה יותר מאשר לגבר שהפגין מוחצנות מינית או פיזית, או הביע דעה פחות רווחת.

ובכן, הרשת כדרכה מקצינה הכל. היא מאפשרת לכל אחד לכתוב בהינף מקלדת כל שעולה על רוחו, ולרוב גם מסבה לדברים טון חמקמק ונטול אינטונציות שעלול לפגוע אפילו יותר. אמירת דבר-מה לעבר אדם מבלי להתבונן בפניו או עיניו מאפשרת כנראה פתיחות גדולה בהרבה שחושפת – מה לעשות? – את העובדה שמרביתנו בסופו של יום מאמינים עמוק בפנים שנשים "צריכות" להתנהג בדרך מסוימת, מרוסנת, סולידית, ויש שיכנו "צנועה".

קמפיין #גם אני (או Me_too#), ועדויותיהן של נשים כה רבות על כך שחוו תקיפות מיניות בדרגות שונות, מאשש אף הוא את הסברה שהתופעה היא פשוט נורמה רווחת.

מסיבה כלשהי אנו הנשים עדיין נתפשות כנחותות בעיניי העולם, ואפילו בעיניי עצמנו, ולא ככאלו שזכותן להיות הקובעות הבלעדיות על מבנה גופן, על טיפוחו ועל ההחלטה למי מותר לגעת בו או להתייחס אליו מילולית בדרך זו או אחרת.

אבל השנה היא 2017. האם לא הגיע הזמן להעניק לנשים באמת שיווין הזדמנויות מלא? השתלחות במי שמעזות להרים ראש מעל לקונבנציה ולהיות שונות מונעת מנשים את המרחב המוחלט לביטוי עצמי בכל דרך שעולה על דעתן. חישבו על כך בפעם הבאה שהאצבעות שלכם מכות במקלדת ומשתלחות או נשלחות לעבר מישהי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים