כשרובוטים עולים על בימת המחול

היוצרת בלנקה לי, שמגיעה ארצה השבוע לשלושה מופעים, משתפת ביצירתה רובוטים מואנשים שעונים לשם Nao עם תזמורת מכנית ורקדנים, במופע מיוחד, שמשלב טכנולוגיה עם אמנות

שילוב בין רובוטיקה למחול. מתוך המופע. צילום: לורן פיליפ

מחול הוא אמנות ריקוד שקיימת כבר שנים רבות, כולל המחול המודרני. אמנם לא מדובר בבלט קלאסי, אבל שמה של האמנות הזו לא בהכרח מתקשר עם טכנולוגיה וחדשנות. אלא שלא בהכרח כך הדבר והפיתוחים הטכנולוגיים חודרים גם אליו.

אחת מיצירות המחול מהשנים האחרונות שמשלבות חדשנות היא רובוט של הכוריאוגרפית בלנקה לי – יוצרת רבת פנים, שפועלת בצרפת ושזכתה פרסים רבים. היצירה נולדה לאחר שלוש שנים של פיתוח ומחקר חדשני, והשבוע היא מגיעה לארץ, לשלוש הופעות שיתקיימו בבית האופרה הישראלית בתל אביב, במסגרת הסדרה מחול בבית האופרה.

בכורת המופע התקיימה בפסטיבל המחול במונפלייה ב-2013 ומאז הוא הוצג יותר מ-100 פעמים ברחבי העולם, בכלל זה על במות מחול חשובות כמו אולם הברביקן בלונדון ואולם הבקרוליקן אקדמי.

היצירה של לי חוקרת בצורה חכמה ומאתגרת את מערכת היחסים בין בני האדם והמכונה, תוך שילוב בין מחול ומולטימדיה. היא נוצרה בשיתוף פעולה עם מאיווה דנקי – קבוצת אמנים יפניים בני זמננו שמושפעת מאמנות קינטית ומטכנו-פופ, ושמונהגת על ידי האמן טוסה נובומיצ'י – ועם יצרנית הרובוטים Aldebaran Robotics.

מתוך המופע. צילום: לורן פיליפ

מתוך המופע. צילום: לורן פיליפ

במופע חולקים שמונה רקדנים את הבמה עם תזמורת מכנית חיה של כלים המנגנים בעצמם ועם שבעה רובוטים מואנשים, נחמדים ומרושעים, שעונים לשם Nao ושמצוידים במספר רב של אישיויות.

רובוט שהוא בן לוויה ומשחק אידאלי לאדם

Nao, הרובוט המואנש, נע בעצמאות והוא אינטראקטיבי במיוחד – הוא מדבר, רואה, הולך, מרגיש, רוקד, מכופף את ברכיו, מנענע את כתפיו, קם לאחר שנופל, יכול לתפוס חפצים בידיו ויכול לתקשר עם חבריו האחרים מסדרת Nao, עם בני אדם וגם עם האינטרנט.

החברה מעידה עליו שבזכות יכולותיו אלה הפך ה-Nao לרובוט שנעשה בו השימוש הנרחב ביותר לצרכים אקדמיים בעולם – בתחומי מדעי המחשב, ההנדסה והפסיכולוגיה.

הרובוטים מתנשאים לגובה של 58 ס"מ, הם בעלי יכולת גבוהה בזיהוי קולי ו-ויזואלי, ויכולים לתקשר בשמונה שפות. Nao גם מסוגל להפעיל סינתיסייזר קולי, אורות לד, שתי מצלמות HD, ארבעה מיקרופונים ושני רמקולים היי-פידליטי. לכל רובוט חיישני תנועה ו-25 מפרקים, שמייצרים תנועה זורמת. בנוסף, הוא בעל יכולת חישה ויכולת הימנעות ממכשולים. התכונות הללו, שהן רק כמה ממה ש-Nao יודע, הופכות אותו לבן לוויה מלאכותי לבני האדם ובעתיד הקרוב, לסברת יוצריו, הוא יהפוך גם לחבר למשחקים.

"האם הרובוטים ינהלו בעתיד את חיינו?"

לי מספרת על יצירתה כי "יום ולילה, בבית ובעולם החיצוני, על האדמה ובאוויר, אנחנו חיים עם ובין מכשירים מכל הסוגים. הזיכרון שלנו נהיה מלאכותי, טביעות הרגליים שלנו הופכות להיות אלקטרונית והזהות שלנו היא בחלקה דיגיטלית. במופע אני פונה אל הקשר בין גופות אנושיים ומלאכותיים, ושואלת כמה שאלות כמו: איפה הגבולות בינינו לבינם? האם המכונה המשוכללת והמתוחכמת ביותר תוכל להחליף את בני האדם ואת מערכת היחסים שלנו עם הטבע? האם הרובוטים יוכלו להכיל יום אחד את מושג הבריאה? וככל שמכונות נהיות יותר ויותר מורכבות – איך הן ינהלו את חיינו? איזה סוג של חברה הדבר הזה יצמיח?"

"רובוטי ה-Nao מביאים רגשות למופע. הם רק רובוטים, אבל הרקדנים מעירים אותם לחיים על ידי אינטראקציה איתם. גודלם הקטן והעובדה שאנחנו יכולים לתת להם סוג של הבעה על ידי הזזת ראשיהם, הפעלת עיניהם במצמוץ ועוד – כל האלמנטים האלה תורמים לכך שהם מעוררים רגשות בקהל", אומרת לי.

האם הקהל נקשר לאותם רובוטים?
"כשיודעים איך הם עובדים, לא ממש נקשרים אליהם, כי האמת היא שרואים את האנשים מאחורי המכונות, אלה שטוענים את הסוללה, שמחברים את התקשורת ל-Wi-Fi… אבל אנחנו, כאנשים, מתרגשים כשהם עושים מופע גדול: כאשר הם מופיעים מבלי ליפול על הרצפה אנחנו מרגישים כל כך גאים! במקביל, אני אוהב את הפגמים שלהם, שמפתיעים אותנו בכל פעם".

לי התייחסה גם למופע החדש שלה, Solstice. לדבריה, המופע "עוסק בטבע ובסביבה שלנו, והשתמשתי בו בהרבה בווידיאו ובעוד אמצעים טכנולוגיים. אני תמיד מאוד מעוניינת בטכנולוגיה, אז טבעי עבורי להשתמש בה בעבודתי". במופע הבא שלה, Elektrik, שיהיה סוג אחר של פרויקט, בחרה לי לעבוד עם להקת ריקוד עירונית צרפתית בשם Electro dance. השם מצביע על הכיוון אך היא אומרת כי היא "עדיין לא יודעת איך הטכנולוגיה תהיה מעורבת בפרויקט זה, זה מוקדם מדי".

לנוכח טענות של מספר אנשים מתעשיית הטכנולוגיה שבקרוב הבינה המלאכותית תשתלט על כדור הארץ, כשנשאלה לי האם היא מאמינה שהדבר עלול לקרות, היא ענתה כי "זו הייתה אחת החקירות שלי כשהתחלתי לעבוד על המופע, לפני כמה שנים. בסופו של דבר, אני מאמינה שכל המכונות צריכות בני אדם שיתפעלו אותן, שייצרו ויתכנתו אותן. העבודה עם רובוטים לימדה אותי עד כמה הם מוגבלים כרגע פיזית, בהשוואה לבני האדם. הרובוטים תלויים בנו, אבל בתחומים מסוימים הם יכולים לעשות יותר ממה שאנחנו מסוגלים לו, כך שהם יכולים לגרום לנו להתפתח. חשוב מאוד עבור נערות ונערים צעירים ללמוד תכנות ולעקוב אחר התפתחות של טכנולוגיות חדשות. במופע הנוכחי, ובפעם הראשונה, הרעיון שרובוטים יוכלו להפוך לחביבים ואהובים בעתיד הקרוב נחשף לצופים בכל תפארתו".

המופע יועלה בבית האופרה הישראלית בתל אביב בימים ה'-ש' הקרובים, ה-26-28 באוקטובר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים