הנתונים: הנפט של העידן הדיגיטלי – חלק ב'

אחד המאפיינים הבולטים של העידן הדיגיטלי הוא התפוצצות הנתונים – גידול בלתי נתפס בכמות הנתונים שנוצרת בעולם בעידן הדיגיטלי. מספר המערכות, המוצרים והסנסורים המייצרים ומשתמשים בנתונים גדלה בצורה דרמטית והגידול בכמות הנתונים הפך לאקספוננציאלי.

מערכות המידע בארגונים אוגרות כמויות הולכות וגדלות של נתונים: כמות עצומה של מיילים נשלחים בעולם בכל דקה; מיליארדים של מכשירי סמארטפונים וטאבלטים, שהם מחשבים לכל עניין ונושא ומייצרים ומשתמשים בכמויות עצומות של נתונים; כמויות עצומות של נתונים נוצרות כתוצאה מפעילות המשתמשים ברשתות החברתיות; אתרי המסחר האלקטרוני באינטרנט משתמשים ומייצרים כמויות עצומות של נתונים; מיליארדים של אנשים הגולשים באינטרנט מפעילים יישומים שונים, כגון מנועי חיפוש, ומייצרים כמויות עצומות של נתונים; ומיליארדים של סנסורים המותקנים כמעט בכל מוצר – כל אלה מייצרים ומשתמשים בכמויות עצומות של נתונים.

כמות הנתונים הנוצרת בעולם לפי החלוקה של המקורות השונים

לפי תחזיות שונות, העידן של החפצים החכמים המחוברים לאינטרנט (IoT) יביא לעשרות מיליארדים של חפצים חכמים המחוברים לרשת האינטרנט, לשדר נתונים שניתן לנתח ולהפוך לתובנות ולהנחיות בזמן אמיתי לתפעול חכם יותר של החפצים.

המציאות היא שארגונים מוקפים בכמויות עצומות של נתונים, אולם לא תמיד יודעים ומצליחים לנצל ולהפיק מהם את התובנות ולהשתמש בהם בתהליכים העסקיים ובתהליכי קבלת ההחלטות.

כבר בשנת 1982 כתב ג'ון נייסביט, סופר ומרצה פופולרי, בספרו Megatrends, כי "אנחנו טובעים בנתונים אבל רעבים לידע". האתגר האמיתי של כל ארגון בעידן הדיגיטלי הוא ללמוד כיצד להפוך את נפחי המידע העצומים למקור של תועלת עסקית ויתרון תחרותי

נתונים – משאב שכמותו גדלה עם הזמן

להבדיל מהנפט, שהוא משאב מתכלה, ככל שממשיכים בהפקתו מבטן האדמה, הנתונים הולכים ומתרבים וכל יום שעובר מוסיף כמויות עצומות של נתונים. התרשים הבא מציג את הפעילות ביישומים אינטרנטיים שונים במהלך דקה אחת בלבד! כ-21 מיליון מסרים של ווטסאפ (WhatsApp); כ-350 אלף ציוצים חדשים בטוויטר (Twitter); כ-150 מיליון מיילים נשלחים; 2.4 מיליון שאילתות נשאלות בגוגל (Google); מורידים כ-51 אלף יישומונים מחנות ה-AppStore של אפל (Apple); כ-701 אלף משתמשים מתחברים לפייסבוק (Facebook) וכך הלאה.

הפעילות באינטרנט במהלך דקה אחת

כיום יש כשני מיליארד אנשים שמחוברים לאינטנרט, כארבעה מיליארד מנויים ברשתות הסלולריות, מיליארדים של מכשירים וסנסורים מחוברים לאינטרנט של הדברים.

ההערכה היא כי עד שנת 2020 יהיו בין 40 ל-60 מיליארד חפצים חכמים מחוברים לאינטרנט. וולמארט (Walmart) מאחסנת כ-2.6 פטה-בייט של נתונים מדי שעה בעסקות הפעילות המסחרית של לקוחותיה. 90% מכל הנתונים בעולם נוצרו בשנתיים האחרונות. ההערכה היא שמדי חודש נוצרים כ-2.5 אקסה-בייט של נתונים חדשים (אקסה-בייט אחד מכיל מיליארד ג'יגה-בייט).

מנוע במטוס של איירבוס (Airbus) מייצר 10 טרה-בייט של נתונים על כל חצי שעת טיסה. ארבעת המנועים המותקנים במטוס הענק Airbus 380 מייצרים במהלך טיסה אחת מלונדון לניו יורק 640 טרה-בייט של נתונים.

למוח האנושי קשה לתפוס את כל המספרים האלה שהמכשירים והשימושים הדיגיטליים מייצרים ואת קצב הגידול המדהים שלהם!

הנתונים – הנפט של העידן הדיגיטלי

מקובל לציין את קלייב האמבי, מתמטיקאי ואחד מהוגי הרעיון של מועדון הלקוחות המצליח של ענקית הקמעונאות טסקו (Tesco), כאל הראשון שהשווה בין הנפט והנתונים.

בשנת 2006 הוא צוטט כמי שאמר כי "הנתונים הם הנפט החדש. הנפט הוא בעל ערך וניתן להשתמש בו רק לאחר שהוא עובר תהליכי עיבוד וזיקוק. חייבם להפוך את הנפט לגז, בנזין, פלסטיק, כימיקלים ועוד כדי להפוך אותו לבעל ערך שיכול להביא ולהניע פעילויות ורווחיות. בדומה לנפט, גם את הנתונים יש לעבד, לסנן, להעשיר ולנתח כדי שהם יהיו בעלי ערך לארגונים".

אסדות הקידוח של העידן הדיגיטלי

מאז רבים המשיכו להשוות בין נפט ונתונים, שני משאבים משמעותיים ליצירת עושר ותועלת לאנושות בכלל ולארגונים בפרט.

למשל פיטר סונדנגארד, סמנכ"ל בכיר בחברת המחקר גרטנר (Gartner), כתב במאמר שהתפרסם בפורבס (Forbes) ב-2015 כי "Big Data הוא הנפט של המאה ה-21. למרות כל הערך שלו, הנתונים הם טיפשים. הם אינם עושים כלום עד שאתה לומד כיצד להשתמש בהם".

עוד כתב כי "גם הנפט הגולמי הוא חסר ערך עד שמזקקים אותו והופכים אותו לדלק. גרסת ה-Big Data של נפט מזוקק – אלגוריתמים ייחודיים שנועדו לפתור בעיות מסוימות וניתן לתרגם אותם להחלטות ופעולות. זהו המתכון הסודי של הארגונים המצליחים בעתיד. הבהלה לזהב של העידן הדיגיטלי תהיה ממוקדת כיצד ניתן לעשות דברים בעלי ערך עם הנתונים".

מנכ"לית יבמ (IBM), ג'יני רומטי, אמרה ב-2013 כי "אני מבקשת שתחשבו על נתונים כעל המשאב הטבעי הבא".

הנפט כמעט חסר ערך במצבו הגולמי. רק לאחר עיבודו וזיקוקו הוא הופך לאוסף של מוצרים יקרי ערך שקשה לדמיין את האנושות בלעדיהם – בנזין, פלסטיק, ניילון, שמני סיכה וכד'. בדומה לנפט גם הנתונים במצבם הגולמי כמעט חסרי ערך. רק לאחר עיבודם הם הופכים למוצרים יקרי ערך המסוגלים לתמוך בפעילות השוטפת של הארגונים, בתהליכי קבלת החלטות, בניתוחי מגמות ואיתור חריגים, לסימולציות What If, להצגת תמונה גרפית למנהלים (Dashboards) ועוד.

לשם כך, הנתונים עוברים תהליך של עיבוד – הם מופקים ממקורות המידע השונים (בסיסי נתונים תפעוליים, רשתות חברתיות, מערכות חיצוניות וכד'), עוברים תהליך של ניקוי והעשרה ונטענים למאגרי נתונים מיוחדים (מחסני נתונים, אגמי נתונים – Data Lakes ועוד).

אגמי נתונים (Data Lakes) הם תפיסה חדשה יחסית שמאפשרת אחסון מהיר של נתונים בפורמטים שונים מבלי לכפות עליהם מבנה (סכמה).

עליית החברות הדיגיטליות על חשבון חברות האנרגיה

התרשים הנ"ל מציג בצורה יפה את המהפך שחל בעולם בעקבות העידן הדיגיטלי. רק לפני 10 שנים, בשנת 2006, שלוש מתוך שש החברות בעלות השווי הגבוה ביותר בעולם היו חברות אנרגיה, ורק אחת הייתה חברת טכנולוגיה דיגיטלית (מיקרוסופט).

כעבור 10 שנים, חמש מבין שש החברות בעלות השווי הגבוה בעולם הן חברות טכנולוגיה דיגיטלית, ורק אחת היא חברת אנרגיה. תרשים אחד המציג בצורה יפה את העלייה בחשיבות הטכנולוגיה ויחד עימה משאב הנתונים.

במאמר הבא נסקור את התפתחות האנליטיקה והעליה בחשיבות הנתונים.

לחלק א' לחצו כאן.