"IIOT בכלל ו-Industry 4.0 בפרט – משנים את פני תחום הייצור"

"IIOT בכלל ו-Industry 4.0 במיוחד מתחילים לשנות את פני תחום הייצור כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, ברב שיח בהנחייתו לקראת כנס IIoT-Industry4.0, אשר יתקיים ביום ב' 13 בנובמבר ב-LAGO.

לדברי אלתר, "קונסורציום Industry 4.0 הוקם בגרמניה כשהבינה שהיא מאבדת מקומות עבודה למזרח. למרבה הפלא גם סין הבינה שהיא מתחילה לאבד מקומות עבודה בתחום הייצור שחוזר למערב בזכות האוטומציה, והכריזה על תוכנית דומה משלה המכונה 'Made in China 2025'".

"הגורמים הבינו שכדי להוזיל עלויות, צריך לבנות מערך שלם של בקרה בכל מפעל שיאפשר אוטומציה של תהליכי ייצור רבים ככל האפשר וגם כזו שתחבר בין המפעלים ברמה הלאומית", ציין.

IIOT, אמר, "הוא אחד מהעולמות שחי בתוך ה-IoT, בנוסף למשל לבתים חכמים, מערכות תחבורה חכמות, ערים חכמות, תשתיות חכמות וגם במפעלי ייצור. Industry 4.0 לוקח אך ורק את תחום הייצור מתוך העולם של IIOT כנושא נפרד ומנסה לבנות סביבו את התפיסה הארגונית".

"לא מספיק שנטפל בכל מפעל כיישות עצמאית. כשמסתכלים על שרשרת המזון צריכים להסתכל לא רק על המפעל עצמו אלא על כל הסובב אותו – אספקת חשמל, חומרי גלם, תוצרים שצריכים להיות משונעים מהמפעל אל הלקוחות. אנחנו רוצים לבנות תפיסה שמסתכלת על כלל המפעלים בגרמניה ובונה מפעל ייצור אחד גדול באמצעות שיתוף מידע מאובטח שמאפשר למפעל לדעת מה קורה במפעל השני מבחינת אספקת חומרי גלם ותוצרים. זה מה שמביא את התפיסה להיות רוחבית", הוסיף.

הרעיון שכל דבר צריך להיות מוצפן הגיע מעולם ה-IT לעולם ה-IIOT

נסים חי, מנהל מוצר בתחום הבקרה והאוטומציה בשניידר אלקטריק (Schneider Electric), אמר כי "בחמש-שש שנים האחרונות יש שינוי משמעותי בעולם הבקרה לפחות בתחום החומרה. היום יש כוח עיבוד חזק בתוך הבקרים המאפשר להם להתגונן בעצמם מפני מתקפות סייבר. הבקר הופך להיות מודע לסביבה שלו, מגוון רכיבים וציוד בסביבת הייצור, ויודע לזהות אם מישהו תוקף אותו, וכמו כן יודע להגן. כל זה מתאפשר באמצעות תוכנה".

לדבריו, "סביבות הפיתוח שעד היום היו פשוטות וקלות לעבודה, הפכו מאובטחות. באיחור מה, הרעיון שכל דבר צריך להיות מוצפן הגיע מעולם ה-IT לעולם ה-IIOT".

הייצור השתנה, אמר חי. "אם עד לא מזמן ההחיישנים המפקחים על הייצור היו שבבים טיפשים עם מעבד זכרון ותקשורת צנועים, שבעיקר מתריעים על תקלות, היום הציוד התעשייתי עובר פיקוח של אנשי סייבר. הפלטפורמה עצמה הפכה לפלטפומה אתרנטית לחלוטין. הפרוטוקולים מדברים באמצעות סביבות מאובטחות".

"פעם היה הבדל בין אנשי מחשוב ובין האחראים על התפעול", אמר חי. "היה בידול מוחלט מבחינת רשתות. היום רואים את כל העולם של ה-IT נכנס פנימה. רוצים לאסוף הרבה נתונים ואנשי ה-IT נכנסים לתחום התפעולי".

"מפעלים או לקוחות שלא יתקדמו טכנולוגית עם מוצרי הבקרה או שלא ישדרגו וישפרו את יכולות הסייבר שלהם יישארו מאחור. אין היום שום סיבה להשאר עם מערכות בנות 20 שנה. כשהם יעשו זאת, נתקדם ונוכל להרוויח שיפור בייצור וגם רמת אבטחה גבוהה יותר", ציין.

התמודדות בסביבות שמעולם לא עודכנו

אמיר גרובייס, מנהל מכירות איזורי ב-Waterfall, אמר כי "סביבות החיישנים והבקרה בתוך מפעלים היו בעבר סביבות סגורות. ברגע שנפתחו לעולם והתחברו לשירותי ענן, הם צריכים להגן על עצמם – ולא מדובר בארגונים בעלי חשיבות לאומית, אלא אפילו בעסקים קטנים ובינוניים".

"נדרשת התמודדות בסביבות שמעולם לא עודכנו", אמר גרובייס. "הפעילה העסקית מנעה מהם לבצע עדכוני תוכנה גם של יצרנים וגם של מוצרי האבטחה שהשתמשו בו. מוצר אבטחה שלא מעדכנים לא יוכל לתת מענה מיטבי. פתרונות של פיירוול לדוגמה, לא מתאימים ל-IIOT".

לדבריו, “אין מוצר אחד שנותן פתרונות לכל אתגרי הסייבר. אנחנו מעורבים בהמון פרויקטים של CERTT-ים לאומיים ו-SSOC-ים מקומיים, כדי להקנות לרשת חוכמה שתדע בעצמה אם ישנה חריגה מהנהלים ומדרכי הכניסה הרגילים של אותם עובדים – הרשת מפקחת ומונעת את הכניסה".

"אנחנו, אנשי האוטומציה והטכנולוגיה, מדברים הרבה עם האינטרנט התעשייתי של הדברים. לפעמים אנחנו עושים שימוש במושג זוהר אחר – Industry 4.0, ולפעמים ב-Connected Enterprise. יש באמתחתנו ארסנל של מילים מפוצצות שמטרתן לסייע לנו להבהיר את חשיבות מהפכת המידע הטכנולוגית החיונית כל כך לשגשוגם של מפעלי תעשייה ישראליים", הוסיף.

האם Industry 4.0 טוב או רע לתעשייה הישראלית?

שי גרשון, סמנכ"ל הנדסה בקונטאל, אמר כי "כשאני נפגש ומשוחח עם מנהיגים בתעשייה הישראלית, אני שומע פעם אחר פעם על הצורך בהתייעלות תפעולית. על מנת לקיים מאזן עסקי חיובי נדרש כל מפעל תעשייתי, בלי יוצא מן הכלל, להיטיב ולהשתמש בנכסיו הקיימים באופן שיאפשר להגדיל את כמות התוצרת תוך הפחתת הוצאות התפעול השוטפות".

לדבריו, "מפעלים שהשכילו להטמיע טכנולוגיות מידע חדישות, לא רק שהצליחו לשפר את המאזן האמור, אלא אף כפועל יוצא של כך – הפחיתו את פגיעתם בסביבה ותרמו לשיפור הקיימות ושמירה על משאבי הטבע והסביבה, גם אם זו היא לא היתה מטרתם המוצהרת מלכתחילה".

יתר על כן, אמר גרשון, "בעוד שמפעלי תעשייה נדרשים לענות על ביקושים גוברים לתוצרת, קיים הכרח לשפר את היעילות התפעולית של מפעלים קיימים על מנת לספק את הביקושים הללו באמצעות המשאבים הקיימים בכדור הארץ. עד שנת 2025 הביקוש למוצרי מזון בעולם צפוי לעלות בכ-35%, הביקושים למי שתייה ולאנרגיה צפויים לעלות ב-40% ו-50% בהתאמה ומפעלי תעשייה יחויבו מכורח המציאות לענות על הביקושים הללו, לייצר יותר תוצרת ולנצל טוב יותר את מכונות הייצור הקיימות".

האם המפעלים בארץ צריכים לפעול בנושא או להמתין לבאזז הבא? לדעת גרשון הם בהחלט חייבים. "משרד הכלכלה אף הקצה תקציב של כ-900 מיליון שקלים על מנת לעודד יצרנים בצפון הארץ לאמץ טכנולוגיות חדישות ולהטמיע מערכות לניהול הייצור, כדוגמת מערכות אותן כבר התקנו בקונטאל אצל היצרנים המובילים בתעשייה".

לסיכום הציב גרשון את השאלה, "האם Industry 4.0 טוב או רע לתעשייה הישראלית? זו הדרך היחידה שתאפשר ליצרנים להמשיך ולהתקיים. הלחצים הגלובלים הם אדירים, ויצרנים נדרשים בכל עת לשכלל ולשפר את הביצועים שלהם. מפעלים שלא יטמיעו טכנולוגיות חדשות לא ישרדו וימחקו. דווקא התעשייה הישראלית יודעת לקבל ברצון טכנולוגיות חדשות ותרה אחר חידושים אלו. אני משוכנע כי באמצעותם תהיה השנה הבאה עלינו לטובה, פוריה אף יותר לתעשייה הישראלית".