תערוכת צילומים של משה אלון: כביש 531

ביום ה' הקרוב, 28 בספטמבר, תיפתח בבית האומנים בתל אביב תערוכת צילומים של איש ההיי-טק והצלם משה אלון, שנושאת את השם 531.

531 הוא כביש רוחב שחוצה את השרון הדרומי ממערב למזרח, ומקשר בין כביש 6 לכביש 2 ולנתיבי איילון. אורך הכביש הוא כ-17 קילומטר, והקמתו כללה בניית 10 מחלפים ו-36 גשרים. זהו אחד הפרויקטים התחבורתיים הגדולים ביותר שנעשו מאז הקמת המדינה.

התערוכה מהווה את אחד השיאים בעבודותיו של אלון, בוגר המדרשה לאמנות, שאחרי 40 שנות פעילות בענף ההיי-טק החליט לחזור לאהבת ילדותו – צילום. פעם בשבוע הוא יצא יחד עם חבר ללימודים על מנת לתעד אובייקטים שונים שהיו על תוואי סלילת הכביש. בגלל התנגדות תושבי האזור, שחששו מרעשי תחבורה ציבורית כבדה, תוכנן מראש כביש שקוע ותָחום בין קירות/חומות אקוסטיים. חומות אלה הן שדה הציד בתערוכה של אלון.

"פעם בשבוע, בשעת זריחה, יצאתי לצלם את המקטעים השונים של כביש 531 – מכפר שמריהו עד הוד השרון", אמר אלון. לדבריו, "הרעיון בא לי קודם כל מתוך סקרנות. רציתי לתעד את התהליך כמו היסטוריה, אבל בפועל ראיתי עולם שלם, אחר לגמרי, שבא לידי ביטוי בתערוכה. בתוך הלכלוך על קירות הבטון גיליתי עולם חזותי שלם של יצורים ושל יצירות. צילמתי וחילצתי את הדימויים מתוך הקירות ובניתי גוף עבודה גדול. זה נראה כמו עולם ומלואו: בעלי חיים, נופים, מצבי רוח, דמויות אדם".

אלון נתן דרור לדמיונו ולמה שראה באובייקטים סתמיים אלה – דברים אחרים ומרתקים. "ואולי אלה אגדות?", שאל אלון. "'ציור של הירונימוס בוש, טבע דומם, דמויות וצבעוניות רמברנדטיות, אבסטרקט אקספרסיוניסטי, 'הצעקה' של מונק. ואולי זו אמנות מתכלה? דלות החומר? צילומים בעלי איכות אינטימית, קרובים, אישיים, אנושיים? חיקוי של פיקסו או דובופה?"

משה אלון. צילום עצמי

אחרי שחלקים גדולים מתוואי הכביש נפתחו לתנועה, לתיעוד הזה של אלון יש ערך בדמות הנצחת דבר שאין סיכוי שהוא יישמר. "הכול תוצר של עבודה אנונימית של פועלים, מכונות, מכשירי בנייה וחומרים. עמל יום, שיימחק למחרת", אמר.

ספר התערוכה

לצד התערוכה, ישיק אלון את הספר שלה, שנקרא אף הוא 531, והוא בן 100 עמודים. אוצרת התערוכה, שאף ליוותה והנחתה אותו במהלך הפרויקט, היא הצלמת רונית שני.

אלון רואה בתערוכה מעין סגירת מעגל אישית. "לאחר שפרשתי מכלנית, שהייתי בין יזמיה ומייסדיה, הייתה לי דילמה מה לעשות הלאה: האם להמשיך לרכבת הרים בדמות עוד מיזם או לעשות משהו בשביל הנשמה?", אמר. "בחרתי באפשרות השנייה, חבשתי את ספסל הלימודים במדרשה לאמנות בבית ברל, במגמת צילום, שם סיימתי את הלימודים ב-2014. זה היה עבורי מצד אחד הגשמת חלום, אבל מצד שני החלטה לא פשוטה שיש לה היבטים כלכליים. רעייתי, עירית, תמכה בי ועודדה אותי, והחיים שלי נהיו מאז יפים עוד יותר".

לדבריו, "מעבר לתוצאה עצמה, העבודה על הכנת התערוכה העצימה את החוויה ואת חדוות היצירה". הוא ציין כי "את כל התמונות עיבדתי והדפסתי בעצמי במעבדה של המדרשה, זה היה כמו 'לידה טבעית פעילה' וחיזק את הקשר שלי לתערוכה ולצילומים. הייתי מעורב גם בכל תהליך העריכה, יחד עם המעצבים ואוצרת התערוכה".

במקביל להתמסרותו לעולם האמנות, אלון שותף, פעיל ומעורב באדוונטק וב-Proceed, ומסייע לכלנית. הוא ציין בנוסף כי חיידק היזמות והחיפוש אחר חדשנות לא נטש אותו לגמרי והוא ממשיך לתרום מניסיונו והידע שלו בליווי ובייזום חברות צעירות, שממציאות את הדברים הבאים, שנדבר עליו בעוד כמה שנים.

באירוע השקת התערוכה והספר ניתן יהיה לפגוש עמיתים לשעבר מהצמרת הניהולית של הענף ואת חבריו הרבים של אלון.