הקשר הספרדי של העיר החכמה

שגריר ספרד בישראל, מנואל גומז אסבו, ערך לא מכבר קבלת פנים למארגנים ולנציגים הישראליים שמשתתפים בכנס השנתי Smart City, שיתקיים בברצלונה בנובמבר השנה, זו השנה השביעית ברציפות. הכנס, והתערוכה שלצידו, ייערכו במרכז הכנסים החדש (יחסית) של העיר, Fira, והוא צפוי לארח יותר מ-17 אלף מבקרים ו-600 מציגים מ-120 מדינות, שישלחו נציגים מ-700 ערים.

הכנס והתערוכה הפכו את ברצלונה לאחד המרכזים הגדולים בעולם של ערים חכמות. בין המציגים בתערוכה בשנה שעברה ניתן היה לראות ענקיות טכנולוגיה רבות, כמו אמזון (Amazon), סיסקו (Cisco), סאפ (SAP) ופיליפס (Phillips). גם השנה תהיה לישראל נוכחות בולטת באירוע, לא פחות מאשר בשנה שעברה. סרג'יו ויניצקי, שמייצג את מרכז הכנסים Fira בארץ, הוא אחד האנשים שאחראים לגידול במספר הישראלים שמציגים ומשתתפים בכנס.

האירוע הולך וגדל בגלל מגמת העיור

קבלת הפנים הייתה אחד האירועים הראשונים בישראל שבהם השתתף השגריר אסבו, מאחר שהוא החל את תפקידו בשבועות האחרונים. הוא משרת בשירות הדיפלומטי הספרדי מאז 1989 ובין היתר כיהן בשגרירויות אלג'יר וארגנטינה, וגם מילא מספר תפקידים באו"ם. יש לו פינה חמה מאוד לישראל והוא רואה בה את אחת המדינות שמובילות את החדשנות העולמית.

אסבו אמר בדברי הברכה שלו בקבלת הפנים שאירוע Smart City גדל בכל שנה על רקע המגמה ההולכת ומתעצמת של מעבר אנשים לגור בערים. לפי נתוני האו"ם, 2.5 מיליארד בני אדם גרים בישובים אורבניים, והמגמה הזו גדלה בקצב מהיר במיוחד במדינות אסיה ואפריקה.

קבלת הפנים בבית שגריר ספרד בישראל. צילום: יח"צ

ערים חכמות, אמר השגריר, מסמלות את הגלובליות של העולם, את הורדת המחיצות והגבולות, והעיר החכמה נוגעת בכל אחד מתחומי החיים. ברצלונה עצמה מהווה מודל לחיקוי בתחום העיר החכמה למדינות וערים רבות באירופה, מאחר שהיא העיר התעשייתית השנייה בגודלה בספרד ומשמשת כעיר מסחר ואדמיניסטרציה. בשטח העיר עצמה חיים 1.6 מיליון תושבים ובמרחב המטרופוליני כולו – שלושה מיליון.

בשל כך, עיריית ברצלונה משקיעה משאבים רבים בתשתיות דיגיטליות וטכנולוגיות, שנועדו למשוך עסקים לעיר ולעודד את החדשנות. הוא ציין שהדבר מניב לחבל קטלוניה, שברצלונה היא הבירה שלו, כסף רב, שמנותב לשיפור השירותים לתושבים ולאלה שפוקדים אותה.

השנה: הגדלת הנוכחות הישראלית בכנס

לישראל, כאמור, יש נוכחות בולטת בכנס ובתערוכה. אשתקד ביקרו בהם 250 ישראלים, מתוכם 28 ראשי רשויות, 12 סגנים, 10 מנכ"לי רשויות, חברי מועצה, מנהלי רכש ברשויות ועוד – בין היתר כחלק ממשלחת של המרכז לשלטון מקומי.

בשנה שעברה הציגו חברות ישראליות ב-Smart City על שטח של 375 מ"ר, כולל ביתן גדול של עיריית תל אביב-יפו, ששיווקה שם בהצלחה את פרויקט דיגיתל, עיריית רמת גן וביתן של מכון הייצוא, עם 24 סטארט-אפים ישראליים. איתן שוורץ, מנהל עיר עולם – הזרוע הבינלאומית של תל אביב-יפו, שהשתתף בקבלת הפנים יחד עם ליאורה שכטר, מנמ"רית העירייה ויו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי, סיפר שבעקבות פעילות העירייה בכנס אשתקד, כמה מדינות בעולם גילו עניין במיזם דיגיתל. יותר מכך, כמה ערים גדולות בהודו כבר מאמצות חלק מהפתרונות.

התכנון השנה הוא ששטחי התצוגה של הישראלים יהיו גדולים יותר – כ-700 מ"ר, ויהיו שם גם נציגים של חברות כמו מובילאיי (Mobileye). מכון היצוא אף צפוי להגדיל את מספר המציגים ויהיה שיתוף פעולה עם מטה ישראל דיגיטלית. גם השנה תהיה גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי והאחראית על ישראל דיגיטלית, בין הדוברים המרכזיים בכנס, ומספר דוברים ישראליים ישתתפו בפאנלים שייערכו במסגרתו.

דוברים נוספים בקבלת הפנים היו פרופ' ישע סיון מאוניברסיטת תל אביב, שמוביל מחקר על ערים חכמות בעולם; עופר גור אריה, יועץ לערים חכמות; ולואיז גומז, מנהל מרכז הכנסים Fira.

השורה התחתונה: המפגש על הדשא בבית השגריר היה עוד הוכחה שתחום הערים החכמות אינו באזזז אלא מהפכה אורבנית. בישראל, נושא הערים החכמות יעמוד על סדר היום של ראשי הערים והרשויות בתקופה הקרובה, משתי סיבות עיקריות: האחת היא תקציבים שהממשלה, באמצעות ישראל דיגיטלית, מזרימה להן לצורך כך והסיבה השנייה, והלא פחות חשובה, היא הבחירות לרשויות, שיתקיימו בסוף השנה הבאה. כבר כיום ברור שכל ראש עיר ישאף להתקשט בפרויקט יפה של עיר חכמה, כי זה הדבר הכי ישיר והכי נוגע לכל תושב.