סקסיזם בעמק הסיליקון – וידויים מזעזעים נחשפים

כריס סאקה – המיליונר הצעיר שהשקיע בהקמת אובר (Uber), אינסטגרם (Instagram) ו-טוויטר (Twitter), ו-דייב מקלור – יזם ומשקיע סופר-אנג'ל, אשר ייסד את גוף ההשקעות והחממה Startups 500 – מהווים שניהם דוגמה לאנשי עסקים צעירים שמככבים בשנים האחרונות בעמק הסיליקון בזכות יכולותיהם העסקיות-כלכליות והצ'ארם הרב שהם שופכים, לכאורה, סביבם. גם טראוויס קלאניק, מנכ"לה לשעבר של אובר, ו-ג'סטין קאלדבק, ממייסדי בינרי קפיטל (Binary Capital), קורצו מאותו חומר.

אלא שכעת, בעקבות עזיבתו של קלאניק את שורותיה של ענקית שירותי הנסיעות האמריקנית בשל האשמות בגין תרבות ארגונית סקסיסטית ורעילה, והתפטרותו של קאלדבק על רקע הטרדה מינית, לכאורה, מסתבר שגם סאקה ומקלור הפגינו התנהגות סקסיסטית, שוביניסטית ומחפיצה כלפי נשים בתעשייה, ולא סתם אלא ששני המצליחנים העידו על כך בעצמם, על עצמם.

יש פרטים שכבר ידענו – שרה קונסט, מייסדת הסטארט-אפ הספורטיבי Proday, סיפרה ל-New York Times שכאשר היא התראיינה לתפקיד ב-Startups 500 שלח לה מקלור הודעה שבה כתב: "נהייתי מבולבל אם להעסיק אותך או להכות אותך". לפי תיאוריה, כאשר הביאה את הדברים לידיעת אחת מעמיתיו של מקלור סיימו Startups 500 את ההתקשרות איתה. "אני רוצה לחיות בעולם שבו להיות בהיי-טק לא אומר שצריך להטריד או להתעלל. אנחנו מגיעים לשם לאט", אמרה קונטס שכתוצאה מטענתה ומתלונות אחרות התפטר לבסוף מקלור.

אישה אחרת, סוזן וו, האשימה את סאקה בכך שבמהלך מסיבה בלאס וגאס נגע בפניה ללא הסכמה באופן שגרם לה אי-נוחות. סאקה חלק על דבריה אלו.

אלא שהגברים האלו העידו על הסקסיזם שלהם והתוודו על ההתנהגות הזו, שהפכה להיות נפוצה בעמק הסיליקון, בבלוגים שלהם. בכתבה שהתפרסמה ב-CNBC רוכזו לא פחות מ-10 דוגמאות שסאקה ומקלור עצמם כתבו בנושא בפוסטים שפרסמו בזירת הבלוגים Medium.

"מגיע לי שיקראו לי קריפ"

בין השאר מצוטט בכתבה כריס סאקה שהתוודה בבלוג שלו: "בשבוע האחרון שמעתי מאנשים מהעבר שלי, כולל סיפורים על ההתנהגות שלי… עכשיו אני מבין שתרמתי אישית לבעיה". סאקה הוסיף וכתב: "התברר לי שיש בעיה גדולה הרבה יותר בענף. למדתי שלעתים קרובות דווקא ההתנהגויות היומיומיות והפחות ברורות – אך המתפשטות והמפוקפקות – של גברים בתעשייה שלנו, הן שהופכות אותה ללא ידידותית לנשים".

"כנראה שמגיע לי שיקראו לי קריפ", כתב דייב מקלור בפוסט שפרסם. "התחלתי עם נשים מרובות במצבים הקשורים לעבודה, כשזה היה בלתי הולם בעליל. הכנסתי אנשים למצבים מתפשרים ולא הולמים, ובאופן אנוכי ניצלתי את המצבים שבהם הייתי צריך לדעת [לנהוג] טוב יותר. ההתנהגות שלי הייתה בלתי נסבלת ולא נכונה", הוא כתב.

סאקה גם הודה בפוסט אחר כי הנציח "בטיפשות" תרבות מתגרה כשהציע לנשים לצאת איתו לשתות ושבכלל גרם ל"כמה נשים להרגיש עצבניות, חרדות ומפוחדות מכך שלא ייקחו אותן ברצינות". הוא הוסיף וציין בהקשר המסוים כי "הסתכלתי לכיוון השני ולא דיברתי בפעמים שהייתי צריך".

מקלור כתב על עצמו שברצונו להביע התנצלות על היותו "תחת (ass) מעמדי, אנוכי, לא-מתנצל ומתגונן". הוא כתב גם: "אני מתבייש שלא שיניתי את ההתנהגות שלי עד שאולצתי לעשות זאת על ידי הנסיבות ועל ידי אחרים".

קולות נשיים בתעשייה הביעו תרעומת על הפרסומים והעלו את השאלה החשובה – האם התנצלות שכזו בדיעבד, ובפוסטים בבלוג, מספיקה? התשובה לא מובהקת שכן מחד קולותיהם של דמויות כמו סאקה ו-מקלור בהחלט מעצבים את הטון הקובע בעמק הסיליקון. מאידך, ייתכן שידרשו גם כמה תקנות ורגולציות בלתי-תלויות בכדי לכונן תרבות ארגונית תקינה ברחבי התעשייה, כזו שתביא את עמק הסיליקון למקום שבו נשים וגברים מסתכלים אלו באלו בגובה העיניים בכל מובן שהוא. בסך הכל, השנה היא כבר 2017.