הקטר של ההיי-טק צריך לשנות מסלול – לכיוון הלואו-טק
הרוב הגדול של העובדים מועסקים בתעשייה המסורתית, שנמצאת בפיגור טכנולוגי משמעותי ולא מנצלת את מלוא הפוטנציאל שיש בה ● תעשיית ההיי-טק צריכה להתגייס לעזרתה
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הופיעה באחרונה בכנס הורוביץ לחברה וכלכלה (לשעבר כנס קיסריה) ודיברה על הקוטביות שקיימת בכלכלה הישראלית. למעשה, אמרה ד"ר פלוג, יש בארץ שתי כלכלות: האחת זו כלכלת ההיי-טק, שבה עובדים 9% מכלל המועסקים במשק, ויש את הכלכלה האחרת, המסורתית, שמהווה יותר מ-90% מכלל העובדים. כלכלה זו מצויה בפיגור טכנולוגי משמעותי, שלא מאפשר לממש את כל הפוטנציאל שטמון בה.
עובדי ההיי-טק, אמרה פלוג, מתאפיינים בחדשנות ובדינמיות, ובזכותם ישראל מקבלת דירוג גבוה במדדי החדשנות הבינלאומיים – מה שמביא לעלייה בהיקף ההשקעות הזרות, שתורמות בסופו של דבר למשק כולו. זו אחת הסיבות שבמשך שנים רבות מתארים את ענף ההיי-טק כקטר של המשק. הייצוא שלו אחראי ל-25% מכלל הייצוא הישראלי (לא כולל יהלומים) ומניע תעשיות שירותים רבות, שמפרנסות אלפי משפחות בישראל.
פלוג, כמו רבים אחרים, לא מרוצה ממציאות לא בריאה זו. היא המשיכה את משל הקטר ואמרה שאם עובדי ההיי-טק הם יושבי הקטר המהיר והחדיש, הרי שיתר העובדים יושבים בקרונות החבוטים והמיושנים. הם, אנשי הלואו-טק, מועסקים בתעשיות ובארגונים שכמעט שלא השקיעו בטכנולוגיה ובמו"פ, מה שגרם לפריון נמוך של העובדים וממנו נגזר השכר הנמוך. רק 5% מכלל מענקי הרשות החדשנות מגיעים לתעשייה זו. הלואו-טק סובל ממחסור בעובדים מיומנים, כי כמעט כל תהליכי הייצור הפכו כיום לאוטומטים, מבוססי מערכות מחשוב חכמות, וקיים מחסור בידיים שיפעילו אותן. צעירים בוגרי מגמות טכנולוגיות ומגמות הנדסה יעדיפו ללכת להיי-טק, לסטארט-אפים ולא לתעשייה המסורתית. כך נוצרות אותן שתי כלכלות שהנגידה דיברה עליהם.
לעומת ה-OECD: פחות תוצר לנפש ויותר עוני
יצוין שפלוג היא לא היחידה שמחזיקה בתפיסה זו. בנייר עמדה שהגיש פרופ' צבי אקשטיין, ראש בית הספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי, לקראת כנס הרצליה, שהיה בשבוע שעבר, הוא התייחס לנושא הזה. ליתר דיוק, נייר העמדה שלו עסק בקשר שבין הפריון הנמוך של נוסעי הקרונות המיושנים לעוני ולגידול האיטי בצמיחה.
על פי הנתונים, התוצר לנפש בישראל עמד ב-2015 על 31 אלף דולר, לעומת 44 אלף במדינות ה-OCED. הדבר מסביר גם את שיעור העוני בישראל, שעומד על 18.5% מהאוכלוסייה בהשוואה ל-8.5% במדינות הארגון. אקשטיין כתב עוד שיחס שיעור הפריון בישראל לא השתפר מאז שנות ה-70 ושזהו אחד מחסמי הצמיחה של המשק.
אקשטיין שותף לדעתה של הנגידה שלפיה ההיי-טק והיצוא שהוא מניב לא יוכלו להמשיך ולהיות קטר הצמיחה העיקרי של המשק. בנייר העמדה הוא מציע בפירוט אסטרטגיה צמיחת הפריון, ובין היתר הוא מדבר על הצורך בהקמת מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית, במקביל למערכת האקדמית – כדי לייצר קאדר של עובדים בעלי רמת מיומנות גבוהה.
אבל בנוסף לנתונים וההצעות ברמת המאקרו שמכוונות לקובעי המדיניות, אסור לשחרר מאחריות ישירה את התעשיינים ובעלי המפעלים. הם חייבים להפנים את העובדה שללא השקעות בחדשנות, באנשים ובציוד הם לא יוכלו להמשיך ולשרוד בשווקים תחרותיים. מתחרים חדשים, וחדשניים, קמים כל הזמן ומציעים שירותים מהירים ויעילים.
הנושא של אוטומציה ברצפת הייצור היה במשך שנים מחוץ לתחום בעולמות ההיי-טק המסורתיים. יישומים ארגוניים מרכזיים כמו ERP ושליטה ובקרה טופלו על ידי מספר מוגבל של יצרנים. אלא שקצב החדשנות בעולם זה הואט מסיבות שונות – ולא בגלל הטכנולוגיה. קצב החדשנות הטכנולוגית והתפתחות האינטרנט של הדברים מאפשרים למפעלי ייצור להתקדם בצעדי ענק אל עבר הקדמה, ובכך לממש את הטרנספורמציה הדיגיטלית שהיא כל כך קריטית.
אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, שמוביל את תכני ועידת IoT-Industry 4.0 של אנשים ומחשבים, אומר שהתחרות הגוברת בעולם וההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות מחדדות את צרכי התעשייה לעתיד הקרוב והרחוק. כך נולדה תפיסת ה-IoT-Industry 4.0, שאינה חדשה, אבל כעת היא יותר זמינה, והיא חלק ממהפכה אחרת, ששמה Smart factor.
כאן בא מקומה של תעשיית ההיי-טק. גם ראשי תעשיה זו לא יכולים להמשיך ולאפשר את העובדה שהם משחקים רק במגרש אחד, ועליהם לעשות פעולות פרו-אקטיביות כדי להביא את החדשנות הטכנולוגית גם לתעשייה ולרצפת הייצור. הכלים והמערכות שקיימים כיום פשוטים יותר, וקיימות מערכות שמחברות בין הייצור למערכות שיודעות לנתח נתונים. הדבר יוכל לייצר הזדמנויות עסקיות שיסייעו להתייעלות. כל אלה יקרבו אותנו לעבר מימוש המשימה החשובה: שינוי המסלול של הקטר של המשק, החלפת הקרונות הישנים, שתקועים על המסילה מזה שנים, בחדשים ורתימתם אל עבר עולם החדשנות וההיי-טק. ויפה שעה אחת קודם.
מתעניינים בחדשנות ובאינטרנט של הדברים? רוצים לשמוע עוד? הירשמו לוועידת IoT-Industry 4.0 של אנשים ומחשבים.
תגובות
(0)