"אנו רואים שינוי בדרך שבה הבנקים מגיבים לזעזועים"

"אנו רואים שינוי בדרך שבה הבנקים מגיבים לזעזועים", כך אמרה אודליה טורטמן, מנהלת מגזר הפינטק בדלויט (Deloitte) ישראל.

טורטמן דיברה בפאנל שהנחתה במסגרת כנס Fintech Junction של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במלון הילטון בתל אביב, בהשתתפות כ-1,500 איש

לדבריה, "אנו רואים את השינויים היסודיים שהתרחשו בעשור האחרון שביססו הן את הסביבה של התחום הפיננסי והן את פניה, וכיצד הצרכנים עובדים מולם. ראינו יישום של שירותי הלוואות מאדם אחד לשני ותשלומים דיגיטליים".

"אנו גם רואים שינוי בדרך שבה הבנקים מתמודדים עם השינויים הללו המזעזעים את תפקידו המסורתי של הבנק בתהליך התשלום. זו גם הזדמנות לבנקים לבנות אסטרטגיה מוצקה.

נראה טבעי – אבל לא מתרחש

"אני מתכוון לאכזב אתכם", אמר אוהד מימון, סמנכ"ל בכיר לפיתוח ואסטרטגיה בלאומי קארד. אינני חושב שראינו שינוי מהותי בדרך שבה אנו משלמים. השינוי האמיתי עשוי לבוא מסוגים של תשלומים ואני שם רגע בצד את המטבעות הדיגיטליים. לדעתי החלק החשוב ביותר יהיה היעלמות המזומן. זה נראה טבעי אבל זה לא מתרחש. "

היום  למשל, אמר מימון, "הדגמנו הוכחת יכולת לשימוש בבלוקצ'יין, ושימוש באמצעי הזדהות מתוחכמים בעסקים קטנים. הגופים שהבנקים לא מטפלים בהם ולא מפתחים מוצרים חדשים ולרוונטים עבורם הם ה-SMB, והם אלו שפונים ויפנו לקבל שירותים מחברות הפינטק שכן מציעות להם שירותים".

לדבריו, "תשלום תאגידי B2B הוא הדבר הבא בתשלומים ובזה צריך להתמקד, בפיתוחים ליצירת פתרונות בין עסקים. לפני שבוע הכריזה מאסטרקארד על B2B hub ואין צורך להתפלא, משום שכיום אפילו בישראל מרבית העסקים משתמשים בצ'קים, והדבר צריך להשתנות".

"המצב אגב דומה ברוב העולם. לפיכך אני חושב שאנו צריכים להתמקד בשלושה תחומים; הראשון הוא טרנזקציות חוצות גבולות וקוד אתי שיאפשרו לנו להפחית עלויות. השני הוא לאפשר תשלומים בין B2B תשלומים בין עסקים לעסקים, והשלישי – לאפשר תשלומים בכרטיסים בין עסקים למגזר הפיננסי".

לדברי יגאל רותם, מנכ"ל Credorax, "הפלסטיק חייב להחליף את המזומנים. בפועל אנחנו רואים שאין מספיק מדינות בעולם שהחליפו לחלוטין את השימוש במזומנים. עד היום רק מדינה אחת – שבדיה- הודיעה שתפסיק את השימוש במזומנים עד שנת 2020".

הבנקים יישארו -אך הם ישתנו

"להחלפה זו תהיה השלכה גדולה יותר מאשר רק בצורת התשלום. חישבו לדוגמה על ההשפעה על עולם הפשע. מכיוון שהכל ייעשה באמצעות פלסטיק, ניתן יהיה לנטר ולבדוק אחורנית. זה לא קורה. אנשים מדברים על מטבעות קריפטוגרפיים, ולי כמהנדס יש המון חיבה אליהם. עם הזמן, כולם, כולל אנשים מבוגרים, יעברו לטרנזקציות דיגיטליות".

"פעם העברה בנקאית לחו"ל היתה עניין מסובך", אמר רותם. "היום מתבצעות אינספור עסקאות בינלאומיות והתהליך נעשה שקוף. למשתמשים לא אכפת כיצד הכספים עוברים מצד אחד של העולם לצדו השני".

רותם הסביר כי "מאוד פופולרי לומר שהבנקים הולכים להיעלם. הם מיושנים, הם נעים לאט. הכל נכון ולא נכון בו זמנית. אני בטוח שכמה מכם מודעים לעובדה שהפיתוחים המעיינים ביותר בתחום מגיעים דווקא מהבנקים ומהחממות ופעילויות החדשנות שהם מקיימים בתחום".

"אחת החממות הפעילות ביותר בתחום הפינטק שייכת לסיטיבנק (Citibank). לא כל הבנקים מסוגלים להחזיק חממה ולכן הם מוכנים לאמץ שינויים המגיעים מבחוץ. לדעתי הבנקים יישארו. הם ישתנו – הם יתאימו את עצמם ויצטרכו לוותר על כמה מהפעילויות שלהם שייצאו החוצה., כמו למשל הלוואות P2P."

לבנקים יש גישה לנזילות ולמקורות שלאחרים אין

כדוגמה הציג רותם את Wanga הפועלת באנגליה, והיא חברת הלוואות המספקת הלוואות גישור ליום תשלום המשכורת ואשר הוקמה כבר לפני עשור. "החברה מספקת יותר הלוואות פרטניות מאשר ברקליס (Barclays) והבנק אוף סקוטלנד (RBS) ביחד".

זה כמובן תלוי בבנקים, אמר רותם, "אך בגדול אינני חושש לקיומם של הבנקים, במיוחד בישראל. ישנן יוזמות יפות. תשלומים חברתיים הופכים להיות חלק מהבנקים והופכים ויראליים, ואינך צריך לשלוח כסף בהסתמך על הסטוריה שלו. לבנקים יש גישה לנזילות ולמקורות שלאחרים אין".

בתשובה לשאלתה של טורטמן מה משמעות הכניסה של שחקנים שאינם בנקים, כגון אפל (Apple), גוגל (Google) ואורנג' (Orange) לעולם התשלומים, אמר רותם כי "כל כניסה של שחקן נוסף פירושה בסופו של דבר יותר תחרות והורדת עלויות עבור הצרכן הסופי, ולכן כניסה של שחקנים נוספים לשוק הינה חיובית".

לסיכום אמר כי "אני סבור שאלו דברים שכל אחת מהחברות שנציגיהן נמצאים בכנס יעסקו בהם בשנתיים שלוש הקרובות".

יובל טל, מייסד ונשיא פיוניר (Payoneer), אמר כי "אני רואה מהפכה בארץ בעולמות הפינטק. Gett לדוגמא, ארנקים אלקטרוניים, Peper Bank ,Poalim bit – ישנן הרבה עסקות בינלאומית שעוברות ללא חיכוך".

האינטרנט של הדברים משפיע על הכל

לדבריו, "הבנקים בישראל פעילים מאוד בעולמות החדשנים, כך שמדיות חברתיות הופכות להיות חלק אינטגרלי בשירותים שהבנק מציע. כל תעשיית הפינטק בארץ קיימת בעקבות שיתופי הפעולה בין חברות הפינטק לבין הבנקים. אני מצדיע לבנקים בישראל גם על הנכונות וגם על יכולת הביצוע".

"השוק התאגידי הוא שוק של 15 טריליון דולר", מסביר טל. "מדובר בטרנזקציות עסקיות ולא רק תשלומים. מדובר בהפחתת החיכוך בין חברות בכל העולם הרוצות לעשות עסקים זו עם זו. לשם כך צריך לענות על סוגיות מס רבות – למשל אי-היכולת לקבל החזר מס על חשבונית ממדינה זרה".

"עבור הסחר הבינלאומי, הסוגיה החשובה ביותר תהיה האמון", אמר טל. "למשל כשמבצעים מסחר בין סין להודו, מי יודע האם המוצר אכן נשלח, האם התשלום הגיע? Credit ,Payments ,Cross-border payment יהיו עולמות התוכן עם הרבה חדשנות בעתיד".

מארק אלכסנדר קרייסט, מייסד שותף וסגן נשיא לפיננסים ב-SumUp, אמר כי "האינטרנט של הדברים משפיע על הכל. אנו עדיין רחוקים מ-HGH Innovation, אבל בהשוואה להיכן שהינו בעבר, נעשו פיתוחים רבים ומענייניים".

"אני הרבה יותר אופטימי באשר לבנקים מאשר לפני שנתיים או שלוש, משום שכפי שהוזכר כאן, כמה מהבנקים מתעוררים למציאות שבה הם צריכים לשתף פעולה כדי ליצור חדשנות פנימית. חשבתי אפילו לפתוח קרן גידור לבנקים. עם זאת ההבדלים בין הבנקים גדולים מאוד, ולכן חלקם יצליחו חלקם לא ישרדו".