קריאת השכמה לבנקים

האירוע הכי חם שהתקיים השבוע בענף היה ללא ספק ה-Fintech Junction של אנשים ומחשבים, שנערך במלון הילטון בתל אביב. תחום הפינטק עמד במרכזם של ועידות וכנסים בשנתיים האחרונות, אבל המספר הרב של המשתתפים – 1,500 איש, שגדשו כל מטר פנוי באולם הכנסים של המלון – העיד שזהו כנס הפינטק הגדול ביותר שנערך בישראל. מה גם שהדבר המרכזי שבידל אותו לעומת כנסים אחרים בנושא שנערכו בארץ הוא המימד הבינלאומי שלו.

מאות אורחים מחו"ל – יזמים, מנהלי קרנות, בכירי חברות היי-טק, ואפילו שר האוצר של בלגיה, בירת האיחוד האירופי – הגיעו ארצה לכנס. האורחים ממעבר לים הוכיחו שוב שפינטק הוא נושא גלובלי ושהאתגרים שעומדים בפני הבנקים בארץ די דומים לאלה שעומדים בפני הבנקים במקומות אחרים בעולם.

אחד המסרים המרכזיים, שעבר לאורך ולרוחב הרצאות המליאה בכנס, היה קריאת השכמה לבנקים ולמוסדות הפיננסיים האחרים. הרושם היה שלמרות כל הדיבורים, מסעות הפרסום וההשקעות הלא מעטות של המערכת הבנקאית בפינטק, עדיין יש תחושה של פספוס. ההליכה לעידן הדיגיטלי מצד המערכת הבנקאית היא בצעדים מדודים – שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה.

הסיבות לכך רבות, חלקן נכונות – בעיקר רגולציה ואבטחת מידע, אבל מדברי המרצים המרכזיים ניתן היה להבין שהבנקים לא יכולים להמשיך לשבת על הגדר ולחכות לאחת משתי האפשרויות: או שחברות הפינטק ייעלמו מהעולם או שהפינטק יעלים אותם. אלה הם יחסי הכוחות בעולם הפיננסי הגועש.

יש טענה מוכרת לפיה הבנקים שואפים "לקבור" את הפינטק, כדי למגר תחרות. בכלל, המעבר לדיגיטל והפעלת השירותים הדיגיטליים יוצרים מרחב ענק של שקיפות, שייאלץ את הבנקים להוריד עמלות ולקצץ במקורות ההכנסה העיקריים שלהם. הציבור רואה בבנקים יותר דברים שעד כה היו מאחורי הקלעים ודורש הוזלת עלויות, גמישות רבה יותר בריביות ויצירת כלים פיננסיים חדשים.

אולם, נראה שהטענה הזו לגבי היחס של הבנקים לפינטק כבר לא עדכנית. הבנקים מבינים שהציבור מצפה מהם להעניק לו חוויית שירות דיגיטלית מלאה, מהירה ובעיקר זולה. הם מבינים שהם כבר לא לבד בשוק, ויותר ויותר פעולות בנקאיות או מהלכים פיננסיים שהיו בעבר נחלתם הבלעדית נעשים על ידי חברות חיצוניות, שהן חברות פינטק לכל דבר. די אם נזכיר הלוואות, אשראי, גיוסים וסטארט-אפים שמאפשרים ביצוע פעולות כספיות ללא תיווך הבנק.

מסר ברוח זו העביר דיוויד בלאמברג, שעומד בראש קרן הון-סיכון שקרויה על שמו. הוא קרא למנהלי הבנקים ושאר החברות במגזר הפיננסי להאיץ את קצב אימוץ הטכנולוגיות החדשות, כי זה מה שהשוק דורש. אחרת פשוט "יגידו לכם שלום ולא להתראות", כדבריו.

נושא אחר שעלה בכנס הוא הבלוקצ'יין. המסלול המיוחד שהוקדש לכך היה מלא עד אפס מקום. פאנל אחד עסק בביטקוין, שממנו צמח הבלוקצ'יין. נציגי בנקים, קרנות הון-סיכון וחברות טכנולוגיות אמרו שהבלוקצ'יין הוא בשורה בכל מה שקשור לאבטחת המידע בפעילות הבנקאית, בעיקר על רקע איומי הסייבר.

מצד שני, חברות הפינטק שפועלות ברמת סיכון גבוהה יצטרכו להשתנות, תוך הקפדה על הבשורה החשובה שהן מביאות: שירותים חדשניים, מהירים והכי חשוב – בעלויות נמוכות יותר. נקודת המפגש בינן לבין הבנקים קרובה מתמיד.

דו"ח המבקר: השאלות שנותרו ללא תשובה

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דנה השבוע בדו"ח מבקר המדינה שעסק בתקשוב הממשלתי. בדרך כלל, דיונים בדו"חות מבקר נערכים בוועדה לביקורת המדינה, אולם הפעם אישרה ועדת הכנסת לקיים דיון מיוחד בוועדת המדע, בגלל שייכות הנושא לתחום עיסוקה.

ח"כ מיקי לוי מיש עתיד, שלבקשתו נערך הדיון, היה בתחילתו תקיף ודרמטי. הוא אמר שהוא מודאג, ציטט פסקאות ארוכות מדו"ח המבקר ודרש הסברים. הבעיה היא שבצד של המשיבים לא ישבו כל הגורמים שהמבקר ביקר אותם. היחידים שהגיעו בהרכב מלא היו נציגי רשות התקשוב הממשלתי, בהובלת הראש שלה, יאיר פראנק.

לעומתם, חברי ועדת השרים לתקשוב, שהמבקר כתב שלא התכנסה אפילו פעם אחת, לא היו בדיון כדי להשיב לח"כ לוי הכיצד זה קורה וכדי להשיב על הערות המבקר בנושאי אסטרטגיה, הפיצול בין ישראל דיגיטלית ורשות התקשוב ועוד שאלות.

בסוף הדיון ציינו הח"כים לוי ואורי מקלב, יו"ר הוועדה, שמעבר לעשייה היפה שהציג פראנק, יש בעיה של משילות. משרדי ממשלה לא ממהרים לשתף פעולה עם מיזמי רשות התקשוב ואם הם מצטרפים, הם עושים זאת בקצב איטי, שלא מדביק את ההתפתחויות הטכנולוגיות. לכן, עלה בישיבה רעיון מקורי: משרדים שהרשות תדווח שקצב אימוץ החדשנות הדיגיטלית שלהם הוא איטי או לא קיים בכלל – מנהלים או שריהם יזומנו לוועדה כדי להסביר את העניין, ויתרה מזאת – הם יצטרכו להזיע קצת יותר בדיונים בוועדת הכספים, שבהם מאשרים להם תקציבים. הח"כים לוי ומקלב יהיו שם ויטפלו בהם בדרך האפקטיבית היחידה: עצירת תקציבים. יש לקוות שהמנוף הזה יגרום לכך שב-2018, כל משרדי הממשלה יתחברו לחזון הדיגיטלי וישרתו טוב יותר את האזרחים.