הכוח חוזר למנמ"ר

האם השליטה על תקציבי ה-IT הענקיים של הארגון חוזרת לידי המנמ"רים? האם תופעת מחשוב הצללים מצטמצמת ומנהלי השיווק, המכירות, כוח האדם והמנהלים העסקיים האחרים משתפים פעולה בצורה הדוקה יותר עם המנמ"ר? על פי מחקר שערכה פורסטר (Forrester), מסתמנת מגמה של שינוי לטובת המנמ"ר.

בינתיים, לפי המחקר, כשליש מתקציבי הארגון בכל מה שקשור לטכנולוגיה עדיין מגיעים ממקורות חיצוניים. מדובר במערכות שמשרתות קווים עסקיים ומנהלי שיווק, שהמעורבות שלהם בנושא טכנולוגיה הולכת וגוברת – כך מעלים הנתונים. ההשפעה של מנהלי העסקים על הטכנולוגיה היא טבעית, מאחר שזו נועדה לסייע להם לעמוד בתחרות ולשרת את הלקוחות שלהם. אולם, יש בהחלט מגמה שמראה על שינוי כיוון ועל כך שהשליטה תחזור בעתיד לידי המנמ:רים.

מסקנה זו היא בבחינת חדשות מפתיעות, שעשויות להרגיע את המנמ"רים. זאת, לאחר שבמהלך העשור האחרון מנמ:רים צפו בדאגה במנהלי העסקים, שיצרו לעצמם IT אלטרנטיבי ועקפו אותם. הם אפילו לא טרחו להתייעץ איתם. בארגונים רבים נוצרו מצבים בהם הוטמעו טכנולוגיות שלא נבדקו על ידי אנשי מקצוע ובמקרים רבים גם לא היו תואמות את המערכות הקיימות – ואז החלו הצרות. התופעה הפכה להיות קריטית כשהחלו איומי הסייבר. מערכות לא תואמות שהוכנסו לארגון היו פרוצות והיוו סכנה ממשית.

הדברים דרשו מהמנמ"ר להיחלץ לעזרה ולכבות שריפות. אחרי כיבוין החלו להפנים בארגונים שיש לעשות סדר בדברים ולהדק את שיתופי הפעולה בין המנמ"ר למנהלים האחרים, שכן העדר שיתוף הפעולה הגדיל את רמת הסיכון בצורה הרבה יותר חמורה ממה שחושבים.

עורכי המחקר מסבירים שגילוי סיכונים ומערכות שחשופות לפריצה הוא תהליך מורכב ומסובך, שנעשה בדרך כלל על ידי סקרי סיכונים. אבל גם סקרים אלה לא תמיד יכולים לנבא את כל הסכנות, כי הם מספרים את הסיפור של אלה שמתבקשים להשיב על הסקר, והם לא תמיד מספרים את כל המידע. הם עושים זאת לא מפני שברצונם להעלים משהו, אלא כי הם פשוט לא מודעים לכל הסכנות, וכלים או טכנולוגיות מסוימות שהם הטמיעו נראים להם "לא חשובים", בעוד שמנהלי הסיכונים מפרשים זאת אחרת. כל אלה הביאו לתובנות חדשות, לפיהן טכנולוגיות מחייבות שיתוף פעולה עם המנמ"ר.

הדבר מתחיל לקרות, אבל השמחה עדיין מוקדמת. יתרה מזאת, פורסטר טוענת שהמצב רחוק מאוד מלהיות משביע רצון ורק 5% ממנהלי העסקים בארגונים הודו שהם משתפים פעולה עם המנמ"רים. עם זאת, כאמור, ההערכה היא שבשנים הבאות המספרים יגדלו.

תהליך החבירה מואץ בגלל הטכנולוגיות החדשות

המעניין הוא שדווקא הטמעת טכנולוגיות חדשות כמו הענן היא זו שמאיצות את תהליך החבירה, משום שמדובר בסביבה חדשה שצריך לנהל – ואת זה לא ניתן לעשות ללא המנמ"ר. אלה דברים שרק מנהלים טכנולוגיים יכולים לעשות.

הנה כי כן, אותה טרנספורמציה דיגיטלית, שאנליסטים חזו שתביא לפגיעה משמעותית במעמד המנמ"ר ובתקציבים שניתנים לו, דווקא מחזירה אליו את מנהלי העסקים. הסיבה: הם מבינים שהמידע שהם מפיקים על הלקוחות ועל השוק מהכלים שבידיהם מכיל פוטנציאל עצום לסיוע בעבודתם, לאחר שינותח, והם מאוד שמחים שהמנמ"ר ואנשיו יעשו עבורם את העבודה.

המסקנה ממחקר זה היא שהמעבר לעידן הדיגיטלי בארגונים לא רק שלא פוגע במעמד המנמ"ר אלא אף מחזק אותו, ולא מפני שמנהלי העסקים הפסיקו להתעניין בטכנולוגיה. הם מתעניינים בה אבל גם מבינים שהתיאום ההכרחי של הכלים הדיגיטליים עם המערכות האחרות הוא נחלתו של המנמ"ר.

כאן נכנס גם איום הסייבר. כדי שלא יצטרכו להתעורר באמצע הלילה בדאגה, מנהלי עסקים מבינים שעליהם ליידע את המנמ"ר על כל מערכת קטנה שהם מכניסים לארגון, כדי שידאג שהיא לא תיפרץ ושהארגון לא יחווה בשל כך מתקפה קשה. הם מעדיפים לעשות זאת מראש במקום להסביר בדיעבד שהם היו צריכים ללכת למנמ"ר ולהחזיר לידיו את המושכות הטכנולוגיות. חומר למחשבה.