איך סוגרים את הפערים הטכנולוגיים בין התלמידים למורים?

ניסויים מהשנים האחרונות בנושא למידה מיטבית שינו את מה שחשבו על למידה לאורך שנים. במילים פשוטות, בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית התגלו דרכים יעילות יותר ללמד. מים רבים זרמו באוטוסטרדת המידע מאז ימי הכיתה הפרונטלית, בה עמד המורה, והקריא את אותן המילים ולימד באותה הדרך עשרות תלמידים. כיום, הרוח הפדגוגית מדברת על מורים הנעזרים במקרנים ולוחות אינטראקטיביים, תוך מתן דגש גם על למידה יחידנית – מורה מול תלמיד, או תלמיד מול מחשב.

הרציונל שמאחורי זה הוא ההבנה שלמידה יחידנית מחזיקה בתוכה את הפוטנציאל הגבוה ביותר להתקדמות של התלמיד, במיוחד כשמדובר בתלמיד מיוחד – מחונן, או עם בעיות למידה. כל ילד מרוויח מהוספת ממד שיספק לו תשומת לב אישית, התפורה למידותיו ולקצב למידתו.

כאשר משתנה אופי הלימוד, סביבת הלימוד משתנה יחד עימו. כך עשינו בשנים האחרונות עם פרויקט 1,000 הכיתות החכמות שקיימה קדימה מדע, בסיוע משרד החינוך והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. הפרויקט היווה את הסנונית הראשונה למהפכת התקשוב בפריפריה וצעד ראשון לתוכנית התקשוב הלאומית של משרד החינוך.

לא רק התלמידים לומדים – גם הכיתות לומדות עליהם

המושג "כיתה חכמה" כבר שגור, אבל עדיין לא ברור לכל מה הוא אומר ואף יותר מכך – מה נדרש מהתלמידים והמורה בכיתה כדי שה-"חוכמה" של הכיתה תוכל לבוא לידי ביטוי ולשפר את חוויית הלמידה הכוללת.

כיתה חכמה היא כיתה עתירת טכנולוגיה, המסייעת לתלמיד להתקדם על ידי הנגשה והקלה על הקשיים איתם הוא מתמודד. למעלה מכך, הכיתות החכמות החדשות הן בעלות יכולת ללמוד על כל תלמיד ותלמיד, אופי לימודיו, הישגיו והמקומות הרגישים בהם הוא זקוק לתמיכה נוספת, ובכך לסייע לו להצליח עוד יותר. לצערי, מקומה של ישראל בהצטיידות טכנולוגית בעזרי חינוך יחסית לשאר המדינות המפותחות אינו מכובד. ההשקעה הנדרשת היא עצומה והאמת היא שאנחנו רק בתחילת המהפכה.

אין תחליף למורה האנושי

מתוך הניסיון שלנו, גילינו שלא משנה איזו טכנולוגיה תוכנס – אין תחליף למורה האנושי, ואני מאמין שכך יהיה גם בעתיד. לכן, המורים הם המפתח להצלחת התהליך כולו. מחקרים בישראל מצאו שהכנסת טכנולוגיות חדשות לכיתות מעוררת התנגדות בעיקר בקרב קהל מורים ותיק, וכי על אף הכנסתן, לא עלו משמעותית הישגי התלמידים. הסיבה לכך הייתה שהמורים חשו מנותקים. הם לא קיבלו את ההכשרה המתאימה, וחוסר ההכנה וההדרכה גרמו להם לחשש ולחרדה שלא יעלה בידם להשתמש בטכנולוגיות בצורה קלה ויעילה. אם נדע לתת למורים שימוש נכון ובטוח בטכנולוגיות האלה, הם ידעו לתווך אותן לתלמידים.

אין כל ספק שבעתיד, ריבוי המכשירים והלמידה היחידנית יגברו. תלמידי העתיד יצרכו יותר ויותר מידע וידע דרך מכשירים. תפקיד המורים יהיה לא למנוע זאת, אלא להדריך, לנטר, להעצים ולכוון היכן שצריך.

לכן, יש לצאת למהלך ארוך טווח ואמיץ, שיובילו משרד החינוך ומשרדי ממשלה נוספים, יחד עם גופים מהמגזר השלישי. זאת, על מנת לגשר על פערי החדרת הטכנולוגיה לכיתות, גם בדרך של הכשרה טכנולוגית מסיבית של המורים והמורות בישראל.

אנחנו צועדים במהירות אל עולם בו הידע והכשירות הטכנולוגית משולים לידיעת קרוא וכתוב לפני כ-100 שנים. אם כך, אל לנו להפקיר את משמרתנו (את הילדים) וכן לא את שומרינו (המורים). עלינו לסייע לשניהם לשגשג גם בעתיד, עתיר הטכנולוגיה.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון קדימה מדע, המקדם הכשרה מדעית-טכנולוגית בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל.