ירושלים של היי-טק

יום ירושלים, שמצוין היום (ד'), הוא הזדמנות להאיר זרקור על אחד החלקים הפחות מיוחצנים ברמה הלאומית-פוליטית, אבל מהווה את אחד העוגנים הכלכליים והחברתיים החזקים שלה, ובעל פוטנציאל גדול לשינוי פניה. הכוונה היא לפעילות הענפה של חברות ההיי-טק והטכנולוגיה בירושלים.

על פי נתונים אחרונים של הרשות לפיתוח ירושלים, בעיר הבירה פועלות לא פחות מ-550 חברות מהענף, מתוכן 30 חברות רב לאומיות, רובן אמריקניות, שהמוכרות ביניהן הן אינטל (Intel), סיסקו (Cisco) ויבמ (IBM). זאת, לצד חברות ישראליות – כמעט כל חברות שירותי ה-IT, כמו מלם ובינת, שפועלות עם המגזר הממשלתי. מבין אותן חברות שנמצאות בבירה, אגב, 470 הן סטארט-אפים.

הפעילות הזו מפוזרת על פני חמישה אזורי תעשיה עיקריים: הר חוצבים, עטרות, פארק הביו-מד בעין כרם, גבעת שאול וכפר ההיי-טק בגבעת רם. בכל האזורים האלה עובדים כ-16 אלף איש, כשפארק עטרות הוא הגדול ביותר ביניהם, ומשתרע על פני 1,500 דונם.

ירושלים מהווה אכסניה גם ל-15 קרנות הון-סיכון, שהמפורסמת שבהן היא JVP – קרן שמזוהה עם ח"כ אראל מרגלית ועם ראש העיר, ניר ברקת, איש היי-טק ותיק, שמודע לחשיבות המינוף של הענף בעיר ודוחף לקידומה.

המטרה: למתג את ירושלים כאחת הערים החדשניות בעולם

ב-2014 החליטה קבוצה של יזמים ומנהלי חברות בירושלים שהגיע הזמן לייצר קהילה שתחבר בין חברות הטכנולוגיה הרבות שפועלות בבירה, ותאפשר לייצר אקו-סיסטם שיועיל לכולם. כך קמה עמותת Made in Jerusalem, שמאגדת בתוכה יותר מ-200 ארגונים. יש לעמותה מסד נתונים על הפעילות של החברות האלה, שעומד לרשות מי שמתעניין בהשקעות בטכנולוגיה בבירה. העמותה, שנעזרת במאות מתנדבים, עובדת יחד עם הרשות לפיתוח ירושלים ושמה לה למטרה למתג את ירושלים כאחת מ-20 הערים החדשניות הטובות בעולם.

את העמותה יסדו שלושה יזמים – חנן ברנד, רועי מונין ואוריאל שוראקי. השלושה מקדישים לא מעט מזמנם החופשי לקדם את הסביבה הטכנולוגית של הבירה. בשיחה עם אנשים ומחשבים לרגל יום ירושלים אמר ברנד, לשעבר מנהל השקעות ב-JVP וכיום מסייע לחברות סטארט-אפ במסגרות שונות, כי "לירושלים יש פוטנציאל גדול לרכז סביבה חברות היי-טק רבות, והמגמה הזו הולכת ומתרחבת".

לדבריו, אזורי התעשייה בבירת ישראל זוכים לביקורים רבים מצד משקיעים זרים. "ירושלים נמצאת על המפה של כל קבוצת יזמים או נציגי חברות רב לאומיות שבאות לבחון השקעות בישראל", אמר ברנד. "לא פחות מ-400 אירועים, כנסים ומפגשים נערכים בשנה בעיר ובסביבתה".

חנן ברנד, ממייסדי עמותת Made in Jerusalem. צילום עצמי

הוא ציין שהשיח המדיני-ביטחוני סביב ירושלים לא מונע מהמשקיעים הזרים מלבוא אליה. "לירושלים יש תדמית טובה בעולם, כעיר לא רק כעיר של שלוש הדתות, אלא גם כעיר של חדשנות והשקעות. כמו בהרבה דברים, התדמית של ירושלים בעיני המשקיעים הזרים טובה יותר מאשר אצלנו, הישראלים".

ירושלים ומובילאיי

באחרונה זכתה ירושלים למנה גדושה של תהילה בעולם ההיי-טק בעקבות רכישת מובילאיי (Mobileye), שפועלת בעיר מזה שנים, כמו גם אינטל, שרכשה אותה. "מה שחשוב במובילאיי הוא לא רק הרכישה והמיקום, אלא גם העובדה שהיזם שלה, פרופ' אמנון שעשוע, הוא מהאוניברסיטה העברית, ויחד איתו מאות חוקרים ועובדים. הוא עצמו אמר שאם החברה לא הייתה בירושלים, ספק אם הוא היה מצליח לרתום את כל האנשים שעובדים לפרויקטים שהוא יוזם", ציין ברנד.

"אם רוצים עוד הוכחה", אמר, "מובילאיי החליטה שירושלים תהיה העיר שבה היא תעשה את הניסוי הראשון שלה בעולם הרכב האוטונומי", הוסיף ברנד. הציניקנים ודאי מוסיפים בחיוך שגם במובילאיי יודעים שאם ניסוי תחבורתי כל כך מורכב יצליח בעיר שהיא אחת הפקוקות ביותר והמורכבות ביותר מבחינת נהיגה, יש סיכוי שהרכב האוטונומי יצליח.

מובילאיי לא רק נוסדה בירושלים, אלא מתכננת להמשיך ולבסס את פעילותה בה. בתחילת השבוע הגישה החברה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה תוכנית להקמת קמפוס ענק בהר חוצבים, שכולל מגדל בן 30 קומות ושני בניינים קטנים בני שמונה קומות, שיספקו תעסוקה לאלפי מהנדסים ועובדים נוספים.

"השינוי – עם השלמת הרכבת המהירה לירושלים"

ברנד סבור שהשינוי הגדול, שיביא לגידול משמעותי של אזורי ההיי-טק בעיר, יחול כשיושלם קו הרכבת המהירה מתל אביב לירושלים. "התחבורה היא אחד החסמים העיקריים שמונעים מיזמים לקבל החלטה להקים את המיזמים שלהם בבירה", ציין. "החלום שלנו הוא להפוך את בנייני האומה (שלידם תהיה תחנת הרכבת – י"ק) למרכז שדומה למרכז עזריאלי בתל אביב, עם רכבת שתגיע מתל אביב בתוך חצי שעה ומשם יגיעו העובדים במהירות לאזורי התעשייה באמצעות הרכבת הקלה".

השורה התחתונה: ביום חגה, עיר הבירה יכולה להתגאות בתרומתה להיי-טק הישראלי ולמעמדו הבינלאומי. אבל בעיר שמספר תושביה הוא הגדול ביותר בישראל – 865 אלף, כ-10% מכלל תושבי המדינה, אפשר וצריך לצפות שמספר המועסקים בהיי-טק וחדשנות יהיה גדול יותר – הן מועסקים ירושלמים והן כאלה שמגיעים אליה ממקומות אחרים. זאת ועוד, ההיי-טק מהווה כבר כיום מאיץ חשוב ביותר לשילוב אחוז הולך וגדל של חרדים וערבים – שתי אוכלוסיות גדולות מאוד בירושלים – בעולם העבודה הישראלי. זוהי מגמה שפרנסי העיר צריכים להמשיך לעודד, כי אם היא תצבור תאוצה, תהיה זו הוכחה לכך שהעיר באמת חוברה לה יחדיו.