איך ייראה מקום העבודה בעולם העתידני?

החיישנים, המוצרים החכמים וכל הג'אז הזה קיימים לא רק בבתים, בכבישים ובמרחבי הערים, שהולכות ונהיות חכמות, כי אם גם במקומות העבודה. המשרדים שאנחנו עובדים בהם הופכים ליותר ויותר חכמים, והמגמה הזאת תצבור עוד יותר תאוצה. מה עתיד לקרות? איך ייראה המשרד של המחר? והאם בכל יהיה עוד צורך במשרד?

נושאים אלה עלו בדברים שנשאה מרגלית מוסה-פרידברג, שותפה, סמנכ"לית תכנון וניהול מערכים ב-Aviv AMCG, בכנס Moving IT Office 2017 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים LAGO בראשון לציון. השתתפו בו עשרות מומחים ואנשי מקצוע והנחה אותו גידי רחמים, יועץ טכנולוגי בכיר.

בין הדברים שירווחו עוד יותר במקום העבודה בעתיד ציינה מוסה-פרידברג "אפליקציות ארגוניות, עבודה עם פאבלטים, מערכת חכמה של עקוב אחריי, הגעה לעבודה עם רכב אוטונומי וגמישות מלאה של מקום העבודה לצרכי העובדים – למשל על ידי מתן אפשרות התחברות לכל המערכות הארגוניות מכל מקום. כמו כן, מרכזי עבודה משותפים כמו WeWork ימשיכו לצבור עוד ועוד פופולריות".

המגמות העתידיות, אמרה, כבר מתחילות להתהוות, ואלה לא רק מגמות טכנולוגיות. "עולם העבודה משתנה, ומשתנים הצרכים של הארגון והעובד", אמרה. "ארגונים חייבים להתחרות איך הם מצליחים להביא את העובדים הטובים לארגון – ולהישאר בו. אחד האמצעים לכך הוא גמישות – במקום העבודה ובביצועה. הכוונה היא לכך שיש לתת לעובד, ככל שניתן, לעבוד מתי שהוא רוצה ולא להיות מחויב לבוא ולעבוד מהמשרד".

כבר כיום, עינינו הרואות, מגמת המעבר לעבוד מהבית הולכת ורווחת גם אצל שכירים ולדבריה, "לפעמים אנשים מגיעים למשרד רק בשביל המינגלינג, הנטוורקינג, התייעצויות שעוזרות, הקשר פנים אל פנים. את העבודה הם עושים מהבית ואם הם כבר עובדים במשרד, הם לאו דווקא יושבים במקום אחד ומבצעים את המשימות שלהם משם. כדי שאפשר יהיה לתת לזה לקרות חייבים טכנולוגיות להתחברות מרחוק ולעבודה מכל מיני מקומות במשרד. לא חייבים כיום עמדות עם מחשב קבוע, עובדים מסתובבים עם טאבלטים ומתחברים מכל מקום למערכת המרכזית".

מוסה-פרידברג דיברה על החשיבות של סביבת עבודה יעילה ותומכת – כזו שתכלול מקום לפגישות עבודה, מקרנים ואמצעי הקלטה אם צריך, כמו גם אזור של עמדות עבודה שאסור לדבר בו בטלפון. לדבריה, "במעבר לסביבת עבודה יעילה ניתן לחסוך לארגון כסף רב ולהוסיף ליעילות שלו".

כחלק מזה, היא דיברה על הנגישות ואמרה כי "היא חלק מובנה מהמשרד העתידני וחייבת להיות חלק מתהליך התכנון. מה גם שיש כאן רגולציה וארגונים צריכים לעמוד בתקנת הנגישות הרגילה ובתקנת העבודה של המוסד לביטוח לאומי".

היא ציינה את מערכת BIM (ר"ת Building Information Modeling), אותה כינתה "ה-ERP של עולם הבנייה". "מדובר במערכת כוללת לניהול בניין – האפיון, התכנון, ההקמה, הבקרה וניהול הנכס, כולל שינויים", אמרה.

גיל ליבנה, ראש מועצת שהם. צילום: ניב קנטור

לדברי מוסה-פרידברג, "המערכת יודעת להתייחס לתוכניות ולמפרטים בדו מימד, בתלת מימד ועד תשע מימד, כמו גם ללוחות זמנים, לעלויות, לאיכות הסביבה, ולניהול והתחזוקה של הנכס".

מה חדש בשהם?

גיל ליבנה, ראש מועצת שהם, הרחיב על האפשרויות שהמועצה המקומית נותנת לחברות היי-טק שעוברות לשטחה, ובעיקר לאזור העסקים והלוגיסטיקה היי-פארק שהם.

הוא ציין כי שהם הוקמה ב-1993, היא מדורגת גבוה מאוד מבחינה סוציו-אקונומית בין היישובים בישראל – 9 מתוך 10, ויש בה 21 אלף תושבים, מהם 38% ילדים ובני נוער.

היי פארק שהם החל לקום ב-2009, לאחר ש-1,000 דונם הועברו למועצה המקומית שהם מהמועצה האזורית חבל מודיעין. "באותה השנה שיווקנו 300 דונם במכרז אחד וכל המגרשים נרכשו", אמר ליבנה.

הוא ציין כי "כשתכננו את השיווק של האזור, ניתחנו את מצאי המגרשים באזור המרכז ומצאנו שיש הרבה שטחים קטנים יחסית. החלטנו ללכת על מגרשים גדולים, במטרה לאפשר לחברות לפגוש את גודל הקרקע שהם זקוקים לו. הנחת המוצא הוכחה כנכונה ובזכות זה הצלחנו להביא אלינו חברות מהמובילות במשק. אנחנו לקראת שיווק כל המגרשים".

ליבנה מנה את היתרונות שיש, לדבריו, בפארק התעשייתי שבשהם: "מיקום – נגישות לצירי תנועה ראשיים, כמו כביש 1, כביש 6 וכביש 444; חיסכון בהוצאות שינוע והפצה; מגרשים גדולים; ארנונה נמוכה; חניונים ציבוריים; פעילות 24/7, ללא מגבלות רישוי עסק ורעש; ואבטחה, עם מערך גדול מאוד של מצלמות אבטחה, מוקד עירוני צופה ושירותי רכבים עירוניים".

עוד הוא דיבר על פרויקט חדש שקורם עור וגידים בימים אלה – איירפארק שהם. "מדובר בפארק העסקים, הבילוי והמסחר של שהם והסביבה, שיהיה מורכב ממשרדים להיי-טק, מסחר, קניון, אולם אירועים, תחנת דלק, קאנטרי קלאב וכדומה", אמר.