בעקבות קמפיין אזרחי: ממשלת קמרון החזירה את האינטרנט

בשנתיים האחרונות יותר ויותר מדינות אפריקניות מאמצות הגבלה או סגירה מוחלטת של הגישה לאינטרנט, בעיקר לצורך מניעת התפתחות של מחאות והתפשטותן ברשתות החברתיות. אלא שהבידוד המקוון הזה גובה מחירים פוליטיים וכלכליים כבדים.

באמצע ינואר האחרון החליטה ממשלת קמרון לשנות אף היא את מדיניות הגלישה שלה וקבעה ששירותי האינטרנט ינותקו או יוגבלו מאוד באזורים דוברי האנגלית של המדינה. לטענת הממשלה, מדובר היה בפעולה הכרחית, שהיוותה אמצעי חיוני לשמירה על ביטחון המדינה. אלא שלפני ימים אחדים החליטה קמרון להפוך את החלטתה וסיימה את החשכת האינטרנט שיזמה – כך אישר שגריר קמרון בוושינגטון, על פי דיווח ב-TechCrunch.

הודעת הממשלה שהכריזה על פתיחה מחדש של שירותי האינטרנט נחתמה על ידי שר התקשורת, עיסא צ'ירומה בקארי, אך תוך הבהרה שהיא שומרת לעצמה את הזכות להחזיר את התושבים למצב לא מקוון אם הם ינצלו את השינוי לרעה. "הממשלה קוראת לאוכלוסיות של אזורים אלה לעמוד על המשמר ולהמשיך ולנקות את ניצני פעילותם של קיצונים, חריגים ואויבי הרפובליקה", נכתב בהצהרה.

המדיה החברתית – המפתח למחאה, גם בקמרון

הגישה לאינטרנט נחסמה בקמרון רשמית ב-17 בינואר באזורים באו ובאמנדה שבמדינה, בעקבות הפגנות אנטי ממשלתיות שנערכו בהם. אבל המחאה נגד החסימה התפשטה במהרה לכל רחבי המדינה, כך על פי קבוצת אינטרנט ללא גבולות וחברת המחקר Dyn Research, כשהאזורים שהושפעו מההחלטה, כאמור – בעיקר כאלה שבהם השפה השלטת היא אנגלית – הפכו למרכזי המחאות על מדיניות הנשיא בן ה-36, פול בייה.

"האינטרנט בכלל והמדיה החברתית בפרט היו המפתח לגיוס וארגון התנועה הזו", הסביר הפעיל הקמרוני והמועמד לנשיאות מ-2011, קא וואלה. "אני מאמין שזה גרם לממשלה לסגור את הרשת", טען.

לדברי וואלה, הפסקת שירותי האינטרנט הביאה למעצרים של פעילים. "הכול נסגר בכל הארץ, אחר כך הם החזירו את האינטרנט לחלקים אחרים של הארץ והשאיר אותו בצפון מערב ובדרום מערב", אמר. בנוסף, אזרחי קמרון אחרים דיווחו כי משרד הדואר והתקשורת של המדינה שלח הודעת SMS כלל ארצית שבה הוזהרו אזרחים ממאסר בגין הפצת מידע לא מדויק במדיה החברתית.

נזק רב לתעשיית ההיי-טק

בתחילה לא הוציאה ממשלת קמרון כל הצהרה בדבר החשכת האינטרנט. אבל, כפי שציינה רבקה אנוצ'ונג, מנכ"לית החברה הקמרונית AppsTech, הממשלה שלחה מכתבים לחברות המקומיות שדרשו את סגירתו. לדבריה, פעילות האינטרנט במדינה מנוהלת באמצעות חברת הטלקום הלאומית, קמטל (Camtel), שפועלת מול כל ספקיות שירותי אינטרנט, ביניהן החברות MTN ו-וודפון (Vodaphone).

ההפסקה בת שלושת החודשים גרמה לנזקים רבים לתעשיית הטכנולוגיה של קמרון. לדברי הפעילים, היא כופפה את ידה של חברת הטלקום הגדולה ביותר באפריקה, עצרה את פעילותו של הסטארט-אפ המוביל במדינה ויצרה פליטים דיגיטליים. כתוצאה מנזקים אלה נוסד בקמרון BringBackOurInternet#, קמפיין עממי שיכול לשמש מודל עולמי לפעולה נגד התערבות ממשלתית באינטרנט.

פעילי המחאה הפרו-אינטרנטית, שהמשיכו לדחוף להחזרת המשאב החיוני, חוגגים את הצלחת המאבק שלהם. לדברי קבוצת אינטרנט ללא גבולות, ההחשכה עלתה למדינה כסף רב. עסקים באזורים המושפעים הפסידו, לפי ההערכה, 44 מיליון פרנק קמרוני, שהם כ-723 אלף דולר.