"הטכנולוגיה הבולטת ביותר שיצאה מישראל: ה-VoIP"

מהו ההישג הבולט ביותר של ההיי-טק הישראלי?
"ה-VoIP (ר"ת Voice over IP) – טכנולוגיה להעברת שיחות טלפון על גבי תשתית האינטרנט. הטכנולוגיה פותחה בתחילת שנות ה-90 במקביל במעבדות יבמ (IBM) בחיפה ובחברת הסטארט-אפ Vocaltec. ב-1994 החלה Vocaltec בשיווק הטכנולוגיה לגולשים באינטרנט ויצרה מהפכה בעולם התקשורת. כיום, רוב תשתיות התקשורת בעולם מבוססות על פרוטוקול VoIP.

פרופ' יובל נאמן, שהיה פיזיקאי בעל שם עולמי ושר המדע, ומי ששכנע אותי ללמוד הנדסה באוניברסיטת תל אביב, שם הוא כיהן כנשיא, כתב ספרון קצר על תולדות הפיזיקה בישראל. הוא גילה בספרון סיפור מפתיע: במהלך מלחמת העולם השנייה תוקנו שפופרות הרדיו והמכ"ם של חיל האוויר הבריטי במעבדות הפיזיקה של האוניברסיטה העברית. זה היה המקום היחיד בכל המרחב שבין אסיה ואירופה (הכבושה על ידי הנאצים) שהיה בו ידע טכנולוגי מתאים.

הסיפור מלמד שהמצוינות הטכנולוגית של ישראל אינה מקרית: היא תוצר של 100 שנות השקעה במדע ובטכנולוגיה. לא לחינם הוקמו הטכניון והאוניברסיטה העברית מיד לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר היישוב בארץ היה קטנטן ודל אמצעים. מכון ויצמן למדע הוקם ברחובות ב-1936, בשיאו של המרד הערבי ומלחמת אזרחים שהתחוללה בארץ".

מיהי האישיות הבולטת ביותר בהיי-טק הישראלי?
"קשה להצביע על איש מסוים, ולכן אצביע על תפקיד מסוים: המדען הראשי. לשכת המדען הראשי, שהפכה לרשות החדשנות, היא הגוף המרכזי המופקד בחוק לרכז את הטיפול במו"פ ובחדשנות לתעשייה. מתוקף כך, הרשות מציעה לתעשייה תמיכה ממשלתית באמצעות מגוון תוכניות, שמתאימות לכל מחזור חיי המוצר ולכל סוגי היזמים: מהיזם הבודד, שעדיין לא הקים חברה, ועד לחברות בין לאומיות. תשתיות אלה משפיעות דרמטית למען הצלחת התעשייה וקידומה בעולם, ומחזירות פי עשרות מונים את השקעת המדינה בתעשייה".

מה כדאי לשפר בענף?
"החינוך הטכנולוגי הוא המפתח. יש כיום הרבה פלטפורמות להכשרת מהנדסים ומתכנתים, אבל חסר הפן של קישור האקדמיה לתעשייה.

כמו כן, בהרבה מקצועות, כמו עריכת דין וחשבונאות, נדרש סטאז', ואילו בנושא הטכנולוגי אין מסלול כזה – וחבל, משום שהבוגרים מגיעים עם רקע תיאורטי בלבד".