"נשקיע בתחום בו ישראל חזקה – אבטחת סייבר לרחפנים"

"אקלים ההשקעות התקרר בשנה האחרונה", כך אמר עופר שרייבר, שותף ב-YL Ventures, שגם הנחה את פאנל סטארט-אפיסטים והשקעות בתחום הרחפנים, בכנס אנשים ורחפנים 2017.

לדבריו, "היו לנו שנתיים מאוד חזקות של השקעות בתחום הרחפנים ב-2014-2015, אבל ב-2016 סכום ההשקעות לא היה גדול יותר מאשר ב-2015, דבר שאמור להטריד".

YL Ventures היא קרן הון סיכון עם משרדים בעמק הסיליקון ובישראל. עד כה היו מרבית השקעותיה בתחום הסייבר, אבל בשנה האחרונה נכנסה גם לתחום הרחפנים והרכבים האוטונומיים.

אהוד לוי, שותף מנהל ב-Canaan Partners Israel. צילום: ניב קנטור

אהוד לוי, שותף מנהל ב-Canaan Partners Israel, אמר שהמצב אף חמור מכפי שתיאר שרייבר. "ההשקעות ב-2016 בתחרום הרחפנים בעולם הסתכמו בחצי מיליארד לעומת מיליארד דולר ב-2015, ו-2017 לא תהיה יותר טובה. ואולם החלוקה אינה אחידה ויש תחומים צומחים".

כהגדרה, אמר, "קרן הון סיכון מסתכלת על תחומים שהם לא רק גדולים, אלא שהצפי שלהם הוא שהשוק שלהם יצמח בצורה מלאה. זיהינו את השוק של הרחפנים כשוק כזה. השקענו עד היום בשתי חברות בתחום הזה".

"ניתן בגדול לחלק את התחום לשלושה – רחפנים צבאיים (לישראל יש ידע רב בתחום, אך המימון הוא בעיקר ממשלתי ולא פרטי); רחפנים צרכניים (צילום, ספורט וכו'); ורחפנים לתחומים עסקיים".

"חברות רבות נכנסו לתחום הרחפנים הצרכניים ונכשלו משום שנוצרה מובילת שוק – DJI, ולכן גם אם מספר הרחפנים יגדל מ-7.5 מיליון השנה ל-40 מיליון בתוך שלוש שנים, חברות סטאטר-אפ לא יוכלו לקחת חלק בכך".

לדברי לוי, "בתחום המסחרי המספרים הרבה יותר קטנים; 200 אלף השנה, שני מיליון בעוד שלוש שנים. ברור שההכנסות מחומרה בתחום אינן גבוהות כי הרחפנים מיוצרים בכמויות מוגבלות. ההצלחה תהיה לחברות שיבנו פתרון מקצה לקצה או שירותים לשווקים ספציפיים – בניה, חקלאות, נפט מכרות".

"זה תהליך שלוקח הרבה יותר זמן, ולכן היתה התפכחות והבנה בקרב המשקיעים, שכדי לבנות חברות מצליחות יש למצוא מודל עסקי וללמוד לעומק את שווקי היעד. אנחנו רואים גם חברות שהתחילו בתחום הצרכני ששינו את המודל העסקי ועברו לתחום העסקי. הירידה אינה נוראית אלא התפתחות נורמלית, וההבנה היא שאין צורך באלפי חברות – אלא במאות חברות טובות שיכולות להצליח".

בועז פאר, דירקטור בקוואלקום ונצ׳רס. צילום: ניב קנטור

בועז פאר, דירקטור בקוואלקום ונצ׳רס (Qualcomm Ventures), זרוע השקעות של ענקית השבבים, אמר כי "קוואלקום (Qualcomm), טרם ביצעה השקעת בתחום הרחפנים בישראל, אך היא מתעניינת בפתרונות ספציפיים בתחום".

לדבריו, "כשמדברים על רחפנים, היתה נחיתה לא קלה בתחום ההשקעות. אם קרנות דיברו על השקעות ברחפנים ואפילו הוקמו קרנות ייעודיות לרחפנים – התעשיה השתנתה".

"אני מאמין שהיום אנחנו מזהים מקומות שבהם אפשר לצמוח מהר וזה קורה יותר בתחום רכיבים ייעודיים, לדוגמה חיישנים מיוחדים שחברות הרחפנים יצטרכו לפתח כדי להתאים עצמם לרגולציה החדשה, וכן הפתרונות היותר אפליקטיביים לחברות מסחריות בתחום העסקי – כגון בניה וחקלאות, ושם לנצל את הרחפנים או אספקת שירות רחפנים לתחומים סצפיפיים שיכללו פתרון מקצה לקצה".

פאר מסביר כי "יש עדיין אתגרים כלליים כמו זמן טיסה, טווח או סינכרון בין רחפנים. רוב הרחפנים טסים 20-25 דקות, וזו מגבלה אמיתית. צריך למצוא פתרונות שיאריכו את זה לכמה שעות ולעשרות ומאות קילומטרים, כמו גם Drone as a Service – הפעלה מלאה בלי מפעיל באמצע".

"גם בתחומים מקצועיים כגון בניה, יש עדיין בעיות סצפיפיות שצריך לפתור- איך בונים מודלים, מאיזה טווח מצלמים, מה רמת הרזולוציה. חברות שיצליחו לתפור את הפתרון שלהם בצורה הדוקה ולספק פתרון מקצה לקצה ולא רק רכיב חלקי, יכולות להצליח. כל התאמה כזו לכל סגמנט דורשת התאמות טכנולוגיות סצפיפיות".

התאמה מסלולרי לרחפן

כשנשאל על ידי שרייבר מה הקשר בין קוואלקום כיצרנית שבבים לטלפונים סלולריים לבין רחפנים, ענה פאר כי "כשמסתכלים על דרישות של רחפן – ריבוי משימות במקביל, ביצועים, צריכת חשמל נמוכה – אלה כל הדברים שנמצאים במעבד שיושב בתוך טלפון".

"שוק הטלפונים כבר מיצה את עצמו, וחברות כגון קוואלקום, אינטל (Intel) ו-NVIDIA בוחנות שווקים חדשים ובין היתר גם את היכולת לקחת מעבד סלולרי ולעשות לו התאמה לרחפנים".

"קוואלקום לדוגמה לקחה את מעבד ה-Snapdragon והוסיפה לו יכולות בקרת טיסה ותוכנות ייעודיות, והוא מאפשר למפתחי רחפנים להשתמש בסביבת פיתוח מוכנה המבוססת על השקעות מו"פ עצומות ולא להתחיל מאפס. לקוואלקום זה טוב, כי היא מוכרת יותר שבבים וגם תוספים לשבבים. לתעשיה זה טוב כי הדבר חוסך השקעות ומאפשר להתעמק בערך המוסף".

פאר מסכם ואומר כי "גם חברות טכנולוגיה אחרות כגון מיקרוסופט (Microsoft) ייהנו מעולם הרחפנים בעיקר בחלק של איסוף נתוני הרחפנים, אגרגציה שלהם וניתוחם, כדי לגזור תובנות ומודלים עסקיים מעניינים".

ברק רבינוביץ', שותף מנהל ב-F2 Capital. צילום: ניב קנטור

ברק רבינוביץ', שותף מנהל ב-F2 Capital, אמר כי "ההזדמנויות להשקעה ברחפנים הן בתחום ה-Big Data, תבונה מלאכותית וקישוריות. אנחנו משקיעים בתחומים בהם ישראל חזקה – אבטחה, ראיה ממוחשבת ותבונה מלאכותית, ושילוב שלהם – למשל אבטחת סייבר לרחפנים".

לדבריו, "חברות ישראליות יכולות להרוויח בתחום הרחפנים למשל באמצעות העברת ידע שנרכש בתחום הרחפנים הצבאיים לרחפנים אזרחיים, מניעת התנגשויות בין רחפנים למטוסים, הגנה מפני פגיעה בפרטיות, או מגניבת קניין רוחני באמצעות ריחוף מעל מרכזי נתונים".

"תחום נוסף הוא ביטוח. כאשר אתה מטיס רחפן אתה גם אחראי אם הוא נופל ופוגע במישהו. ביטוח היא תעשיה גדולה והיא תלויה בנתונים. ישראל טובה ב-Big Data, ואם נשלב את זה עם רחפנים ונעשה להם ביטוח – נוכל להצליח".