הבדלים במעמד המנמ"רים

השלטון המקומי היה מאז ומתמיד בן חורג במבנה השלטוני בישראל. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בכל מה שקשור לממשל זמין, פרויקטי שיפור שירות לאזרח ועוד. הטרנדים האחרונים, של מעבר לעידן הדיגיטלי ושל ערים חכמות, רק העצימו את תיאטרון האבסורד.

מצד אחד, הממשלה מפעילה בכל הכוח את פרויקטי ממשל זמין, הקימה את רשות התקשוב הממשלתי ומתחילה ליישם תוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח. התוכניות האלה מיועדות למשרדי הממשלה, שאמורים לנתב אותן לטובת כלל אזרחי המדינה. המשאבים התקציביים שמוקצים לטובת פרויקטים אלה עולים בהדרגה, והם עומדים על עשרות מיליוני שקלים בשנה. המנמ"רים במגזר הממשלתי נהנים ממעמד בכיר בהנהלות המשרדים שלהם, התפקיד שלהם מוגדר ומופיע בתקנים רשמיים, ואפשר להניח ששום משרד ממשלתי לא ירשה לעצמו לתפקד כיום ללא מנמ"ר.

לא כך המצב בשלטון המקומי. אתמול (ד') אמר בכנס המנמ"רים של השלטון המקומי, שנערך באילת, סגן וממלא מקום ראש העיר, אלי לנקרי, שהוא נדהם לשמוע ממשתתפים בכנס שיש עדיין מספר לא מבוטל של רשויות מקומיות שבהן אין מנמ"ר.

אלא שלנקרי לא צריך להתפלא. המציאות היא שב-2017, תפקיד המנמ"ר עדיין לא מוגדר בין רשימת התפקידים שרשות מקומית חייבת למנות, כמו יועץ משפטי או מבקר. מאבקים של שנים שניהל פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, בקדנציה הקודמת, בראשותו של ד"ר עדי קפליוק, הביאו להסדרה מסוימת של הגדרות התפקידים, אבל פקידי משרד הפנים נעמדו על רגליהם האחוריות כדי לסכל כל רעיון של איגום מעמדו של המנמ"ר ברשות המקומית.

לא מדובר פה בעניין סמנטי או במאבק של איגוד מקצועי לשיפור שכרו ומעמדו. העובדה שראש רשות מקומית יכול, בהינף החלטה, לבטל את תפקיד המנמ"ר ולהפקיד את האחריות על הטכנולוגיה והמחשוב בעירייה בידי כל מי שעולה על רוחו, או אולי אחד מאנשי שלומו, היא אחראית בולטת ליצירת המציאות שלנקרי מופתע ממנה.

בכלל, כאשר מדברים על מעמדו של המנמ"ר ברשות המקומית, יש סוג של הטעיה לא מכוונת: בדרך כלל, המנמ"רים שהפעילות המוצלחת שלהם זוכה לסיקור מגיעים מ-15 הרשויות המקומיות הגדולות בארץ, שבאופן טבעי, בגלל גודלן ומעמדן, חייבות להעסיק אנשי טכנולוגיה – אחרת הן יפסיקו לעבוד. אבל בישראל יש יותר מ-200 רשויות מקומיות ובחלק גדול מהן זה לא המצב.

במהלך הכנס – כן, גם ב-2017 – עלו לבמה מנמ"רים מרשויות מקומיות קטנות ובינוניות, שסיפרו עד כמה הם עמלים קשה כדי לזכות בהכרה בסיסית מראשי הרשויות שבהן הם עובדים – לא רק ברמה האישית, אלא בשכנוע לקבלת משאבים לביצוע פרויקטים. אותם מנמ"רים דווקא זכו להוקרה בכנס, כי הם הוכיחו איך הם בכל זאת מצליחים לעשות משהו בלי תקציב או עם תקציב שלא עולה על 100 אלף שקלים. כן, יש רשות כזו בישראל, והיא לא בפריפריה.

שדרוג מעמדו של המנמ"ר ברשות המקומית חורג מעבר לעניין האישי של מי שמועסק בתפקיד זה. נושא העיר החכמה מעמיד את הרשויות בפני אתגרי תכנון רחבי היקף, ורשות מקומית שלא תעמיד מנמ"ר באופן רשמי, מלא ובעל סמכות, לא תוכל להתקדם לעידן החדש.

אולם, שני דברים עשויים לשנות את תמונת המצב ואולי לתקן עוול של שנים. האחד הוא העובדה שמרכז השלטון המקומי, כגוף שמייצג את הרשויות ומנחה אותן, הבין שיש לתת לטכנולוגיה את מקומה הראוי, ומנכ"ל המרכז, שלמה דולברג, הודיע שבקרוב יוקם אגף מיוחד לטכנולוגיה וחדשנות, שבראשו יעמוד מנהל בדרגת סמנכ"ל. יש לקוות שמהלך כזה יקרין על כל הרשויות, במיוחד על כאלה שעדיין לא הפנימו את החשיבות של מנהל בכיר שיהיה מנמ"ר.

הדבר השני הוא הבחירות לרשויות המקומיות, שצפויות בסוף שנה הבאה. הבאזזז של עיר חכמה מתפשט כאש בשדה קוצים. כל ההערכות אומרות שראש עיר שלא יציג קבלות בנושא זה – סיכוייו להיבחר קלושים. עובדה זו מעמיסה עוד אחריות ועוד תפקידים על כתפיו של המנמ"ר. אבל רשות שלא תעשה צעדים מיידיים, ולא תמנה ותבסס את מעמדו של המנמ"ר – ראש אותה רשות ימצא את עצמו בבעיה קשה בעוד שנה. עיר חכמה אמנם אינה רק טכנולוגיה, אבל ברור מאליו שבלי הטכנולוגיה לא ניתן יהיה לבצע שום שלב לקראתה.

מועדון חדש – Smart City Global Club

אחד המסרים הבולטים שיצאו מהכנס באילת עסק במרכזיות של העיר החכמה ובהשפעתה על המנמ"ר. מעבר לעובדה שכולם הסכימו שזה הדבר הבא, ניתן היה להבין שאחד המחסומים שעומדים בפני רשויות להיכנס לפרויקטים כאלה הוא חוסר מידע מהימן שניתן לסמוך עליו, ובעיקר הייתה ציפייה או קריאה לשיתוף ידע מצד אותן רשויות שכבר עשו את זה.

חוסר הידע אינו רק ברמת המנמ"ר, אלא גם ברמת כל המנהלים ומקבלי ההחלטות ברשות, עד לראש הרשות. לא פעם נפסלות הצעות של מנמ"רים ליזום פרויקטים של עיר חכמה, ברמה של שינוי תהליך או הכנסת רכיב חדש, מאחר שמי שצריך לקבל את ההחלטה לא מכיר את הנושא ולא רואה את התועלות שלה. אין מדובר רק בסוגיה תקציבית, אלא ברמת ההחלטות העקרוניות.

כדי לתת מענה לאתגר זה ולסייע לרשויות ולמנמ"רים לקדם את העיר החכמה הקימה קבוצת אנשים ומחשבים, יחד עם פורום המנמ"רים בשלטון המקומי, בראשות ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו, מועדון חדש בשם Smart City Global Club.

במועדון יהיו חברים כל הגורמים השותפים למיזמי עיר חכמה, מנמ"רים, ראשי ערים, מנהלים בכירים ברשות המקומית ועוד. המפגשים יהיו במתכונת של מפגשי הפורומים של אנשים ומחשבים, שיכללו הרצאות מפי דוברים שיחלקו ידע עם המשתתפים. בין היתר, תכלול הפעילות אירוח ברשויות מקומיות שונות. בפורום ניתן יהיה ללבן בעיות ולהציע רעיונות. הכרזת הקמת המועדון בכנס באילת זכתה להדים חיוביים בקרב המשתתפים, ובקרוב תוקם ועדת היגוי שתפרסם את תוכניותיו.