"יצירת סביבת עבודה שמכילה להט"בים עושה טוב לעסקים"

השבוע הושק "תקן המגוון הישראלי", שהחברות החתומות עליו מתחייבות להתייחס בשוויון לעובדים בני קהילת הלהט"ב. במה זה טוב לעסקים?
"מגוון הוא חלק מהדרך שבה צריך לעשות עסקים, וכך קורה ביבמ (IBM). חברות רבות מבינות את החשיבות של המגוון – בלקוחות ובכוח העבודה, ואת העובדה שהוא מסייע להצלחה שלהן בעולם האג'ילי שאנחנו חיים בו. מגוון מביא לחדשנות, יצירתיות, מעורבות ונאמנות של העובדים.

ביבמ, המגוון מגדיר את איך שאנחנו עובדים ומהווה חלק מהארגון. היתרון שלנו הוא שאנחנו גלובליים ולכן, אנחנו יכולים לוודא שהמדיניות שלנו בהקשר זה מבוצעת בכל רחבי העולם. מנכ"לית יבמ, ג'יני רומטי, פרסמה הצהרה בדבר מדיניות המגוון של החברה, שאוסרת על אפליה על רקעים שונים, כולל נטייה מינית וזהות מגדר. כך עשו גם מנכ"לים של יבמ בעבר".

האם המדיניות הזאת תקפה גם במדינות שבהן הומוסקסואליות לא חוקית?
"כן. אנחנו מוודאים שמתייחסים לכל העובדים באופן שווה".

למה בעצם צריך תקן כזה? מדוע דרושה התייחסות מיוחדת לעובדים מקהילת הלהט"ב ומקהילות שונות באופן כללי?
"להט"בים לא תמיד חשים בנוח לצאת מהארון – במקום העבודה ובכלל – וכדאי לחברות ליצור סביבת עבודה שמכילה אותם. ככלל, פעמים רבות עובדים משתפים עובדים אחרים ומנהלים בחייהם האישיים, וכדאי שגם ללהט"בים יהיה נוח לעשות את זה".

איך זה נעשה?
"על ידי הדרכת עובדים ו-וידוא שהמדיניות של החברה בנושא ברורה להם, ועל ידי פיקוח על הנושא ברמת ההנהלה".

האם יש הבדל בהקשר הלהט"בי בין חברות היי-טק לארגונים אחרים?
"נראה שבתעשיית ההיי-טק יש נוכחות גבוהה של להט"בים, מפני שזאת אחת התעשיות החדשניות ביותר ותעשייה שמאפשרת מגוון. החדשנות והעובדה שההיי-טק דורש אנשים בעלי כישורים גבוהים מתיישבים טוב עם הלהט"בים, וכך גם הנטוורקינג והקשרים שנוצרים בקהילה. כמו כן, להט"בים הם מאמצים ראשונים של טכנולוגיה ומשתמשים בה כדי לתקשר זה עם זה".

איך אתה רואה את המצב בישראל?
"אני מקווה שכאן, כמו בכל העולם, חברות יבחנו את הנושא וישתפו פעולה למען העניין, כמו שנעשה בתקן החדש. חברות ישראליות יכולות ללמוד על כך מחברות גלובליות, אבל אם רוצים שינוי במדינה מסוימת, הוא צריך לבוא מהחברות המקומיות. ישראל היא מדינה מתקדמת בנושא, אבל שוויון זכויות ללהט"בים ויחס שווה ומכיל אליהם במקום העבודה זה מסע שלא מושלם אף פעם".