מהן המגמות הטכנולוגיות בעולם הפיננסים בשנים הקרובות?

בנקאות דיגיטלית, בלוקצ'יין, פינטק ותשלומים אונליין – כל אלה מונחים שמוכרים לכל איש טכנולוגיה, ולחלק לא מבוטל מהציבור הרחב. חלקם כבר לא מעט זמן. כיצד הם ישפיעו על עולם הפיננסים? האם הם ישנו אותו לחלוטין? ואיך אנחנו נושפע מכך? – אלה השאלות המרכזיות שבהן עסקו בכירים בדלויט (Deloitte) וב-JVP, כמו גם יאיר סרוסי, לשעבר יו"ר בנק הפועלים, בפאנל שנערך השבוע כחלק מאירוע התחזיות שערכה פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט ב-Avigdor בתל אביב.

בתמצית אפשר לומר שדלויט מבטיחה שעולם הפיננסים ייראה בעוד כמה שנים שונה ממה שאנחנו מכירים כיום. הבנקאות הדיגיטלית תגדל, הבלוקצ'יין יפרח ועולם חדש יחסית יבלוט – ה-Suretech, כלומר: הטכנולוגיה לעולם הביטוח.

שלי תשובה, מנהל תחום תעשיית הטכנולוגיה, המובייל והטלקום בדלויט ישראל, אמר כי "בשנים האחרונות אנחנו רואים שינוי גדול בטכנולוגיה ובמקומה בארגונים – שינוי שנראה אותו ביתר שאת בשנים הקרובות. אם בעבר, הטכנולוגיה שירתה בעיקר את המנמ"ר בבניית תשתית טובה לארגון, בשנים האחרונות החדשנות והטכנולוגיות מתפתחות להתמקדות בתחומים, בהם הפינטק בעולם הפיננסים".

"נהוג לקרוא לטכנולוגיות חדשות רבות 'משבשות'. אלא שזה לא רק במובן השלילי – הן מהוות איום אבל גם הזדמנות. מצד אחד, הן פותחות סגמנטים חדשים והזדמנויות עסקיות חדשות, ומצד שני, חברות הפינטק מנענעות את המודל העסקי ומהוות איום על החברות המסורתיות", ציין.

קובי רוזנגרטן, שותף מנהל בקרן JVP, שגם הנחה את הפאנל, אמר בהקשר זה כי "הפינטק משנה את תעשיית הפיננסים לחלוטין. בשנה האחרונה חלה בו עלייה של כ-15% לכ-25 מיליארד דולר. אלא שהוא עוד לא מימש את מלוא הפוטנציאל שלו: משקיעים רבים יושבים בצד וממתינים לראות לאן תלך החדשנות בתחום".

סרוסי, שמגיע מהתעשייה הפיננסית המסורתית אבל הוא גם יזם שמאחוריו פעילות עם תעשיית הסטארט-אפים, נשאל על ידי רוזנגרטן לאיזו מהן עולם הפינטק שייך יותר. התשובה שלו היא: לשתיהן. "התחלתי להכניס את הפינטק בבנק הפועלים לפני יותר משש שנים. זה היה תהליך קשה. לא קל למוסד כמו הפועלים לפתוח את עצמו ולדבר עם השחקנים החדשים. כיום, התרבות הארגונית ברוב המוסדות הפיננסיים שונה לגמרי, בגלל הפינטק", אמר.

הוא הציע לארגונים הפיננסיים והטכנולוגיים הוותיקים "לחבק את הסטארט-אפים, לגרום להם להיות אתנו, ללמוד מהם ולקנות את הטכנולוגיות שלהם. השווקים הפיננסיים נעשים יותר אוטומטיים מבעבר – בתוך הבנקים ובדרך העבודה עם לקוחות – ויש בשינוי הזה מקום לשחקנים חדשים".

לדבריו, "יש בישראל דיאלוג בין סטארט-אפים למוסדות פיננסיים ותיקים שלא קיים הרבה במדינות אחרות. כדאי ששיתוף הפעולה הזה יגדל ושיותר יזמים ישראליים בתחום יתחילו את הפעילות שלהם בארץ. הם זוכים כיום להקשבה מצד הבנקים והמוסדות הפיננסיים האחרים".

ג'ו גואסטלה, מוביל תחום הייעוץ למוסדות פיננסיים בדלויט, חלק עליו – בהיבט הגלובלי. "יש שווקים שבהם הסטארט-אפים בתחום הפינטק מציגים את עצמם כרוצים לעבוד עם התעשייה הבנקאית, ובשווקים אחרים הם מציגים את עצמם כמתחרים. יש כיום הרבה יותר איום מאשר אפשרות של החברות הוותיקות להיבנות מהסטארט-אפים בעולם הזה – ולהפך", אמר.

משתתפי הפאנל חוזים שגם חברות גדולות שאינן קשורות כיום לתחום הבנקאות, כמו פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google), ייכנסו לעולם הפינטק, אם יהיו תנאים רגולטוריים מתאימים. על הבלוקצ'יין אמר סרוסי כי "הוא יחסוך הרבה כסף ויעשה הרבה מהטרנזקציות הרבה יותר פשוטות". משתתפי הפאנל העריכו שנתחיל לראות מוצרים בתחום מהר – בעוד שנה-שנתיים, על פי סרוסי, או כבר השנה, על פי גואסטלה.

המופע של דנקן סטיוארט

בחלק השני של האירוע הופיע דנקן סטיוארט, ראש תחום המחקר בדלויט. אני כותב "הופיע", מאחר שסטיוארט הוא מרצה מרתק, שמשתמש בכריזמה שלו ובהרבה הומור. כך הוא עשה גם השבוע בתל אביב – העיר שבה לדבריו הוא הכי אוהב להרצות.

הוא דיבר על מגמות שונות בעתיד הטכנולוגי וביקש לערער כמה אקסיומות בתחום. בניגוד לתחזיות, סטיוארט טוען שבשנים הקרובות נראה האטה, כאשר "המציאות הטכנולוגית של 2020 תיראה הרבה מאוד כמו זו של היום", ושהמציאות הווירטואלית לא תכבוש את העולם. "פייסבוק היא הרשת החברתית הגדולה בעולם ומשקפי המציאות הווירטואלית הם הרשת הלא חברתית הגדולה בעולם", ציין. "ה-VR לא יצליח כי אנחנו לא רוצים לשבת בסלון, לשים מכשיר על הראש ולהתעלם מהסביבה".

תחזית נוספת שלו קובעת שהדור החמישי הסלולרי לא יופיע בטווח הקצר, כי אם LTEA ו-LTEA PRO. סטיוארט מבקש להזים גם את התחזיות שלפיהן אפליקציות המפות ייכנסו לתוך המבנים ושהרכב האוטונומי יתפוס במהרה.

דנקן סטיוארט, ראש תחום המחקר בדלויט. צילום: אתר החברה

לעומת זאת, הוא חוזה עתיד מבטיח לסמארטפונים עם טביעות אצבעות, לרחפנים וללימודי המכונה. לדבריו, השנה יימכרו 300 מיליון סמארטפונים עם יכולת לימודי מכונה.

בצד השלילי, גם סטיוארט – כלומר: דלויט – מעריך שמתקפות ה-DDoS יגדלו מאוד בשנים הקרובות, וכך גם היקפן. כבר כיום עומד מספרן על יותר מ-10 מיליון בשנה כשב-2016 כבר אירעו מתקפות בנפח של טרה-בייט אחד לשנייה. עוד הוא ציין שמאז נובמבר, מספר המתקפות על יעדים אמריקניים הוכפל, כשחצי מהן מגיעות מרוסיה.

עוד הוא אמר כי הנתונים הנוכחיים על השקעות של ארגונים על ענן אמנם לא ממש חיוביים (או שליליים, למי שלא אוהב אותו) – מחקרים מראים ש-37% מהמנמ"רים משקיעים פחות מ-10% מהתקציב שלהם על כך – אבל זה הולך להשתנות. "לפני שנתיים, השאלה הייתה למה אתה משתמש בענן. בעוד שנתיים, השאלה תהיה למה אתה לא משתמש בענן", אמר.

סטיוארט הקדיש חלק מדבריו לנתון העגום על מספרן של הנשים בתעשיית ה-IT, שלדבריו "יורד מדי שנה ב-0.2%-0.3%, על אף שיותר נשים לומדות מדעי המחשב והתעשייה רוצה אותן. הן מתפטרות פי שניים יותר מהגברים, וזה לא בגלל שכר או כניסה להריון, אלא בגלל התרבות הארגונית. תרבות הטרדת הנשים מוציאה אותן מהארגונים".