לטראמפ באהבה: מלחמה ממוחשבת נגד תכנית הטילים של צפון קוריאה

לפני שלוש שנים הורה הנשיא אובמה לגורמים בפנטגון לעלות מדרגה בלוחמת הסייבר ובמאבק האלקטרוני כנגד תכנית הטילים של צפון קוריאה, בתקווה לחבל במבחני הביצוע שלהם. במהרה החלו מספר רב של רקטות צבאיות של צפון קוריאה להתפוצץ, לסטות ממסלולן, להתפרק באוויר או לצלול אל תוך הים.

בזמנו היו מי שמצאו את המתקפות הממוקדות ככאלו שהעניקו יתרון וליטוש חדש לתכנית ההגנה כנגד טילים והאמינו כי הן עיכבו במספר שנים את היום שבו תצליח צפון קוריאה לשגר טילים בליסטיים בין-יבשתיים ותוכל לאיים על ערים בארצות הברית עם נשק גרעיני.

לעומתם, מומחים אחרים הפכו דווקא ליותר ויותר סקפטיים בנוגע לגישה החדשה, בטענה שהשיבושים שנראו עד כה עלולים היו להיות תוצאה של שגיאות ייצור או של קשיים אובייקטיביים אחרים, ושהם אינם מעידים בהכרח על הצלחה בשיבוש פעולת תכנית הטילים הצפון קוריאנית. כיום מצביעים מבקרי השימוש בנשק הסייבר על כך שבשמונת החודשים האחרונים הצליחה צפון קוריאה לשגר שלוש רקטות לטווח בינוני.

קים ג'ונג און, המנהיג הצפון קוריאני, טען לאחרונה כי ארצו נמצאת "בשלב האחרון בהכנות" לבדיקה הסופית של טילים בין-יבשתיים – אפשר שהוא אינו דובר אמת, אבל אפשר שכן.

לא מצליחה לספק מענה יעיל כנגד הטילים

בדיקה של תכנית השיבוש של הפנטגון – שהתבססה על ראיונות עם פקידי ממשל של אובמה ושל טראמפ, כמו גם על סקירה של רשומות ציבוריות ענפות אך חשאיות – מצאה כי לארצות הברית אין עדיין את היכולת להתמודד באופן יעיל מול תכניות הטילים והגרעין של צפון קוריאה.

איומים אלה, כך מעלה הבדיקה, הם הרבה יותר גמישים ממה שמומחים רבים חשבו, ומהווים סכנה אמיתית עד כדי כך שכאשר אובמה עזב את תפקידו הוא הזהיר את הנשיא טראמפ שנושא הטילים מצפון קוריאה יהיה לרוב הבעיה הדחופה ביותר שאיתה יהיה על הנשיא הנכנס להתמודד.

טראמפ מצידו אותת על העדפתו להגיב באגרסיביות לאיום הצפון קוריאני. בפוסט שפרסם בטוויטר (Twitter) אחרי שקים ג'ונג און שחרר לראשונה איום ביום השנה החדשה, כתב הנשיא: "זה לא יקרה!" עם זאת כמו אובמה לפניו, טראמפ מגלה כעת ומהר מאוד כי הוא חייב לבחור התנהלות ספציפית מבין כמה אפשרויות לא אידיאליות, בלשון המעטה.

תסריט אפשרי אחד כולל בחירה של טראמפ לצוות על הסלמת מאמצי לוחמת הסייבר והלוחמה האלקטרונית של הפנטגון, אבל מדובר בתכנית שאין לה ערבויות. אפשרות נוספת היא לפתוח במשא ומתן עם צפון קוריאה במטרה להקפיא את תכניות הגרעין והטילים שלה, אבל מהלך שכזה יותיר איום המרחף מעל ארצות הברית.

טראמפ גם יכול לתכנן התקפות טילים ישירות באזורי השיגור, תכנית שגם קודמו אובמה שקל, אבל קיים סיכוי קלוש להצלחה של פגיעה בכל המטרות. תרחיש נוסף אפשרי הוא שטראמפ יפעיל לחץ על סין, שיכלול איום בניתוק קשרי הסחר והתמיכה בה, אך במקרה שכזה יש לצפות כי הסינים, כהרגלם, ישכילו להימנע מצעדים שימנעו קריסה של המשטר.

ההחלטה להגביר את לוחמת הסייבר והמהלכים האלקטרוניים שהתקבלה בתחילת 2014 התגבשה לאחר שהנשיא אובמה הגיע למסקנה כי 300 מיליארד הדולרים שהושקעו מאז עידן אייזנהאואר במערכות נגד טילים – שלעיתים קרובות הושוו למענה של "כדור על ידי כדור" – נכשלו בתפקידם הבסיסי להגן על ארצות הברית.

הניסויים ליירוט טילים הציגו שיעור כישלונות של 56%, וזאת בתנאים כמעט מושלמים. מתחת לפני השטח התריעו מומחים כי המערכת תפגין ביצועים גרועים בהרבה בעת לוחמה בזמן אמת.

כתוצאה מנתונים אלו חיפש ממשל אובמה דרך טובה יותר להשמדת טילים. הוא הגיע לטכניקות שהיו כבר בניסוי מזה זמן מה בידי הפנטגון, תחת הכותרת 'left of launch', משום שמדובר בהתקפות שמתבצעות עוד לפני שהטילים מגיעים אל כן השיגור. במשך שנים סנגרו הקצינים הבכירים ביותר של הפנטגון וגורמים בכירים אחרים בפומבי על המתקפות המתוחכמות הללו, בעדויות שהעניקו על הנושא, שזכו לתשומת לב מעטה במיוחד בקונגרס ובכנסי הגנה.

לנקיטת הגישה שכללה התמקדות בטילים הצפון קוריאנים היו הדים ברורים שהזכירו בחיוב את החבלה האמריקנית-ישראלית בתכנית הגרעין האיראנית – השימוש המוכר והמתוחכם ביותר שהכרנו עד היום בנשק הסייבר לצורך תקיפת איום גרעיני. ואולם, כלי זה היה יעיל במשך מספר שנים, עד שהאיראנים השכילו להכיר באמצעי זה ולהתגונן כנגדו.

בנוסף, במקרה של איראן המטרה הייתה קלה יחסית – מפעל העשרת גרעין תת-קרקעי שאפשר להתקיף שוב ושוב. בצפון קוריאה, לעומת זאת, היעד מורכב ומאתגר הרבה יותר – הטילים נורים מאתרים רבים ברחבי הארץ ואפילו ממשגרים ניידים שהופכים את משימת איתורם למשחק ממורכב בהרבה.

ניסויים גרעיניים כבר מתרחשים בצפון קוריאה

תומכיו של המאמץ המתוחכם לשליטה ושיבוש נתונים מרחוק בתוך מערכות הטילים של צפון קוריאה טוענים כי למעשה לארצות הברית אין אלטרנטיבה אמיתית משום שהמאמץ לעצור את צפון קוריאה מללמוד את הסודות לייצור נשק גרעיני, כבר נכשל.

בפברואר 2013 ערכה צפון קוריאה ניסוי גרעיני שהניב פיצוץ בערך בסדר גודל של הפצצת הירושימה. ימים לאחר מכן הודיע הפנטגון על הרחבת כוח אמצעי היירוט של ארצות הברית, המוצב בקליפורניה ואלסקה. כמו כן החלו להיחשף פרטי תכנית left of launch, שאמורה הייתה להשבית את הטילים לפני שיגורם.

הגנרל מרטין א. דמפסי, יו"ר המטות המשולבים, שהודיע על התכנית, אמר כי "לוחמת סייבר, אנרגיה מכוונת ומתקפה אלקטרונית" – בהתייחסו למשל לתוכנות זדוניות, אותות לייזר ושיבוש – "כולם הופכים חשובים כעת כתוספת לדרכים המסורתיות למניעת מתקפות אויב".

אלא שנשיא צפון קוריאה רואה כנראה את הדברים קצת אחרת, ולא ממש נרתע עד כה מהמשך ניסיונות השיגור שלו ובחינת כוח הגרעין שברשות המדינה. בחודש אפריל האחרון הצליחו מהנדסי צפון קוריאה להפעיל זוג מנועים חזקים שבסופו של דבר יוכל לשגר ראשי נפץ לעבר ארצות הברית. בחודש ספטמבר, ערכה צפון קוריאה ניסוי מוצלח בנשק גרעיני עם יותר מכפול מכוחה ההרסני של הפצצה בהירושימה.

להחלטה לחבל דווקא ביכולת השיגור של היריב יכולות להיות השלכות בלתי צפויות, כך מזהירים מומחים. מאחר שארצות הברית משתמשת בלוחמת סייבר כנגד מערכות שיגור גרעיניות גם במצב מאיים כמו זה שיש לה מול צפון קוריאה, רוסיה וסין, עלולות שלא להסס לעשות את אותו הדבר, תוך התמקדות בטילים האמריקנים.

אבל השורה התחתונה ואולי החשובה מכל, היא שמומחים אסטרטגים טוענים שמערכות גרעין צריכות להיות מחוץ לתחום בעבור לוחמת סייבר. "אני מבינה את האיום הדחוף," אמרה איימי זגרט, מומחית מודיעין ואבטחה מקוונת מאוניברסיטת סטנפורד (Stanford University). "אבל בתוך 30 שנים מהיום, אנו יכולים להחליט שזה היה דבר מאוד מאוד מסוכן לעשות".