"הממשלה צריכה להגדיל את תעסוקת הערבים ב-IT שלה"
"יש 0% ערבים בפרויקטי מחשוב של הממשלה, ועליה לפתוח את הראש לאוכלוסיות לא מוכרות, והערבים בתוכם", אמרה אביטל ינובסקי, מנהלת הפיתוח העסקי של עמותת צופן
"האתגר המרכזי להמשך הצמיחה של ההיי-טק הישראלי בכלל ושל זה הממשלתי בפרט הוא כוח אדם. אחת האפשרויות לפתור את המשבר היא להכניס למעגלי העבודה טאלנטים שעדיין לא מכירים, לפתוח את הראש. בין הקבוצות שיש בהן כוח אדם טוב שהתעשייה, ובכלל זה הממשלה, לא מנצלת מספיק נמצאים הערבים", כך אמרה אביטל ינובסקי, מנהלת פיתוח עסקי בעמותת צופן.
ינובסקי אמרה את הדברים בכנס המחשוב הממשלתי השנתי eGov מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז הכנסים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשי מקצוע מהממשלה ומחברות שעובדות עימה. מנחי הכנס היו ד"ר נחמן אורון, יועץ אסטרטגי למחשוב הממשלתי, ויעקב נבות, לשעבר מנהל שע"ם, יועץ מחשוב וחבר ועדת ההיגוי של הכנס.
צופן היא עמותה שפועלת למען השמת בני המגזר הערבי בהיי-טק. עד כה היא רושמת הצלחה חלקית, שכן היא אמנם הצליחה להביא לקליטתם לעבודה של לא מעט ערבים מאז הוקמה ב-2008, ומקיימת לא מעט פעולות בעניין, אולם עדיין, שיעור הערבים בתעשייה נמוך מאוד – הן ככלל והן ביחס לשיעורם באוכלוסיה. הדבר מורגש במיוחד במחשוב הממשלתי, שכן שם, לדברי ינובסקי, זה בכלל לא קיים: "יש 0% ערבים בפרויקטי מחשוב של הממשלה".
היא ציינה שאחת הסיבות המרכזיות לנתון עגום זה היא הנגישות. "רוב כוח האדם בפרויקטי המחשוב הממשלתיים הוא תחת מיקור-חוץ, כאשר רוב העבודה היא בירושלים בעוד שרוב הטאלנטים הערבים נמצאים בצפון או במשולש. לרבים קשה להגיע לירושלים, בפרט כשאנחנו מדברים על משרות זוטרות עם שכר לא תחרותי".
לדבריה, "רוב כוח האדם הערבי מתקשה למצוא את המשרה הראשונה שלו בתעשייה", בין היתר בשל ההעדפה הברורה בחלקים ניכרים בענף ליוצאי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל. עם זאת, ייתכן שהישועה תגיע מהאקדמיה: "יש גידול קבוע בסטודנטים ערבים, כולל גידול רב יותר אצל בנות ערביות", הוסיפה.
צופן לא אומרת נואש אל מול הנתונים העגומים ומשתפת פעולה עם הממשלה על מנת להקים מרכז מו"פ ממשלתי בכפר קאסם. "מרכז שכזה, ביישוב ערבי, יהיה נגיש יותר לסטודנטים ולעובדים הערבים, ויוכל לסייע בהבאת היכולות שלהם לידי ביטוי" אמרה. את הפרויקט מוביל איימן סייף, ראש הרשות הממשלתית לפיתוח כלכלי של המגזרים הערבי, הדרוזי והצ'רקסי.
ממשלה בענן
הראל יפהר, מנכ"ל AWS ישראל, סיפר בכנס על החברה ועל פרויקטים שהיא מבצעת במגזר הממשלתי בישראל. "AWS משרתת ברחבי העולם יותר מ-2,300 ארגונים ממשלתיים, מעל ל-7,000 ארגונים בתחום החינוך ויותר מ-22 אלף ארגונים ללא מטרות רווח", אמר. הוא ציין כי בין לקוחות החברה נמצאים ארגונים כמו ה-CIA, ה-FDA, נאס"א (NASA), סוכנות החלל האירופית ומשרד הבריאות הישראלי.
לדבריו, "לפני כשנתיים, השאלה בקרב ארגונים הייתה האם לעבור לענן. כיום השאלה אצלם, גם בקרב ארגונים ממשלתיים, היא מתי ואיך לעשות זאת. כך, למשל, במשרד המשפטים הבריטי ציינו שאחת הסיבות המרכזיות שהם עברו לענן היא שרמת אבטחת המידע בו טובה יותר מזו של הפתרון שהיה להם אצלם".
בהמשך ציין יפהר מה פירוש המילה מעבר לדיגיטל בעיניו: "הפיכת המידע שקיים אצל ארגונים ושהם ירכשו לערך עסקי. כמות המידע הולכת וגדלה מרגע לרגע, והשאלה היא איך למנף אותו לטובת הארגון. עושים את זה באמצעות תוכנה ואפליקציות, זהו לב העניין".
לצד התוכנה, יפהר דיבר גם על החומרה. "תוכנה לא רצה באוויר. היא צריכה תשתיות מחשוב איתנות, ואנחנו מספקים תשתיות כאלה", אמר.
הוא מנה מספר סיבות למעבר של ארגונים למחשוב ענן: "חלק עוברים רק לענן לסביבות בדיקות. ארגונים אחרים בונים אפליקציות חדשות שלהם בענן. רבים הולכים על המודל ההיברידי – הם מאחסנים חלק מהמידע שלהם בענן ואת חלקו האחר שומרים אצלם בבית. יש גם ארגונים שהאפליקציה שלהם לא 'סוחבת' יותר ומחליטים לשדרג אותה בענן. המודל האחרון הוא של ארגונים שהעבירו את כל האחסון שלהם לענן, או שנולדו אליו".
תגובות
(0)