בית המשפט: למעסיק אסור לחדור לתיבת מייל פרטית של עובד

בשורה לעובדים: בית המשפט העליון קבע שלמעסיק אסור לחדור לתיבות מייל פרטיות שלהם ולעשות שימוש במיילים שהשיג משם.

הנושא הגיע לאולמו של השופט נעם סולברג בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שבמסגרתה נדחתה בקשה לפסילת ראיות בדמותן של תכתובות מייל.

חברת יהב חמיאס טכנולוגיות הגישה תביעה נגד עובדים לשעבר בה. לטענתה, במהלך עבודתו של אחד מהם, גדעון ברגר, הוא שימש כ-"סוס טרויאני" והעביר מידע על חלק ניכר מפעילותה העסקית – לקוחות, ספקים, הזדמנויות עסקיות וקשרים – למיזם משותף של בנו, עומר ברגר, שהועסק אף הוא למשך תקופה קצרה בחמיאס, ושל יהודה זינגר.

כחלק מהראיות הגישה החברה תכתובות מייל רבות מתיבת הדואר האלקטרוני של ברגר האב, שלדבריה נחשפה אליהן באקראי ובתום לב.

זינגר הגיש בקשה לפסילת הראיות הללו בטענה שהחדירה לתיבת המייל שלו אינה חוקית ומהווה האזנת סתר חמורה, וגם שהראיות הושגו באופן לא חוקי ותוך פגיעה בפרטיותו. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו, ולכן הוא הגיש את בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון.

החברה, מצדה, טענה כי היא רשאית להשתמש בראיות, מכיוון שנחשפה אליהן כשהעובד לשעבר השאיר את תיבת המייל הפרטית שלו פתוחה במחשבו בחברה, לאחר סיום העבודה.

כאמור, השופט סולברג קיבל את בקשת רשות הערעור של זינגר, וקבע כי המיילים פסולים ולא יכולים לשמש כראיה. השופט קבע כי גם אם העובד הותיר את תיבת הדואר שלו פתוחה, למעסיק אסור לעיין בה או להעתיק ממנה דברים ללא הסכמתו.

"בזמננו", כתב השופט בהחלטתו, "המרחב הווירטואלי הפרטי של המשתמש הוא כמו המרחב הפיזי של האדם, ולכן חדירה בלתי מורשית למחשב שבו השתמש כמוה כחיטוט בחפציו האישיים של בעליו. כאשר אדם מוצא כי אדם אחר השתמש במחשבו ושכח להתנתק מתיבת הדואר האלקטרוני שלו, מחשבון הפייסבוק (Facebook) שלו וכיוצא בזה – חובה עליו להתנתק מהם מיד ולא לעיין במידע שאליו נחשף". עוד ציין השופט כי "המעסיק כלל אינו רשאי לערוך ניטור או מעקב אחרי תיבת הדואר האלקטרוני החיצונית-פרטית של העובד".