מה הקשר בין "הישרדות" לרחפנים?

רחפנים יכולים לשמש למשחק, בידור והנאה, אבל הם יכולים להיות גם כלי עסקי משמעותי. כך, למשל, אמזון (Amazon) מפתחת בימים אלה רחפנים לצורך משלוחים. אלא שצריך לדעת איך משמישים אותם לשימוש עסקי.

כמה מהדוברים בכנס אנשים ורחפנים של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה ב-yes Planet בראשון לציון, עסקו בכך. מדובר בנציגי חברות המפתחות או משתמשות ברחפנים למגוון שימושים – חקלאות, סריקת גשרים ואפילו צילומים ייחודיים לטלוויזיה. את הכנס, בו השתתפו מאות מומחים ומתעניינים, הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ורן קליינר, מנכ"ל עם הרוח.

עירא דביר, מנכ"ל אגרו-ווינג (Agrowing), הציג חיישן שלדבריו מסייע להגדיל את התוצרת החקלאית בעשרות אחוזים.

החיישן הזה עוזר לטפל במזיק הגדול ביותר לעולם החקלאות – המזיקים. "כיום, כדי להילחם בהם משתמשים בחומרי הדברה, אבל השימוש בהם לא יעיל ועלול לגרום נזק", אמר דביר. "הרעיון הוא להשתמש ברחפן ולפתח מערכת אוטונומית שתנתח אילו חרקים, מחלות ומזיקים נמצאים בשדות ומה בדיוק צריך לעשות נגדם".

הוא סיפר כי "איגדנו משקיעים מחברות שמפיצות חומרי הדברה, עולם המובייל ותחום ניתוח התמונה. חידושים טכנולוגיים פורצי דרך נבנים בדרך כלל ממבט על, תוך שילוב מספר טכנולוגיות מתחומים שונים".

"הפתרון עד כה היה צילום מהחלל שאפשר לזהות שדות שסובלים מיובש ועקות או, לחילופין, שהצמחייה בהם טובה. היתרון של הרחפנים הוא גדול, כי במקום שדה שלם אפשר לבצע ניתוח עד לרמת החזר הכלורופיל מהעלה", ציין.

עירא דביר, מנכ"ל אגרו-ווינג. צילום: ניב קנטור

לדבריו, "זיהוי כזה דורש איכויות צילום מיוחדות וידע אלגוריתמי נרחב בתחום הניתוח המורפולוגי, כמו גם בנייה אינטליגנטית של מערכת מומחה (פאזי לוג'קי). אבל, במקרים רבים המזיקים יודעים להסוות את עצמם היטב באור ולכן יש לצפות בהם במגוון אורכי גל. הבעיה היא רק שזה מייקר ובעיקר מכביד על המצלמה. לכן, פיתחנו עדשה המתלבשת על מצלמות קונבנציונליות. הצילופ מתבצע בשתי עדשות, כשהמשותף להן הוא צילום בערוץ הירוק – דבר שמאפשר לכייל בין שתי העדשות".

"ואולם, חשיבות המערכת היא בתוכנה – שצריכה לזהות את המזיקים מיידית ולא להשאיר זאת לחקלאי", אמר דביר.

רחפן בשימוש בגשרי ובכבישי ישראל

שמעון נסיכי, המדען הראשי של נתיבי ישראל, תיאר מערכת המפותחת בשיתוף עם חברות ומשתמשים במסגרת תוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי. "הרעיון הוא לפתח סורק תלת ממדי אוטומטי, שיוכל לסרוק תשתיות ולגלות סדקים זעירים לפני שהם מהווים איום", אמר.

"אנחנו אחראים על 8,000 ק"מ של כבישים ו-1,300 גשרים ומנהרות. הרעיון הוא להשתמש ברחפנים כדי לבחון את מצב האספלט בכבישים, לגלות מפגעי בטיחות ולנהל את הגשרים", לדברי נסיכי.

"כמו כן", הוסיף, "אנחנו רוצים לפתח כבר 10 שנים מערכת שתעזור לסוקר האנושי. המערכת כוללת שלושה חיישנים הבודקים באופן יסודי את הגשר: מצלמות, מערכות סריקת לייזר וחיישן תת קולי. זה סוקר חכם ולא מצלמה פשוטה. מדובר במערכת שתפעל באופן אוטונומי, תזהה את הנזק ברמה של סוקר אנושי ותפנה את מנהלי הפרויקט לנקודה הספציפית שבה הוא אירע. חלק מהחיישנים מותקנים על זרוע רובוטית הנשלפת מהרחפן ומגיעה לנקודות בלתי נגישות".

שמעון נסיכי, המדען הראשי של נתיבי ישראל. צילום: ניב קנטור

"מטבע הדברים, לא מדובר ברחפן קטן, ונדרש לבצע אופטימיזציה של משקל לאנרגיה ולמשך חיי הסוללה. רחפן כזה שוקל 25 ק"ג", אמר נסיכי.

הישרדות – גרסת הרחפן

דובר נוסף בכנס היה דני שכטמן, צלם טלוויזיה ובעל חברת הצילום האווירי Danny Shechtman aerial photography. הוא הראה סרטון שמדגים ריחוף מעל יערות וצוקים במהלך התוכנית הישרדות, אותה צילם.

שכטמן הוסיף ש-"הפקה כמו הישרדות היא מבצע מטורף הכולל 300 אנשי צוות. בכל נקודה מותקנות 30-40 מצלמות Go Pro ומועסקים 20 צלמים, אנשי קול, מפיקים ונהגים".

"היתרונות של הרחפן בשימוש בצילומי טלוויזיה הם זמינות, יכולת שינוע, אוטונומיות, עלות יומית נמוכה ואפשרות ליצירתיות וירטואוזיות. החסרונות – זמן סוללה קצר, מגבלות משקל, גובה ומרחק, שגורמות לשטח כיסוי קטן, ואיסור טיסה מעל קהל", סיפר.

"כדי לקבל את התוצאה הטובה ביותר, יש לצלם שוטים מדויקים כבר בניסיון הראשון, להשתמש בציוד מתאים ולכוון נכון את המצלמה שנמצאת על הרחפן", אמר. "בנוסף, יש לדרוש שההטסה תתבצע כחוק, גם אם זה אומר התנגשות עם ההפקה".

דני שכטמן, צלם טלוויזיה ובעל חברת הצילום האווירי Danny Shechtman aerial photography. צילום: ניב קנטור

הוא ציין כי "לפני עידן הרחפנים ניתן היה לבצע צילומים כאלה רק ממסוק או לקנות סרטונים מבנק תמונות – דבר שגם הוא כרוך בתשלום לבעלי הזכויות בכל שידור. למסוק יש יתרונות משלו אבל הוא יקר, לא תמיד זמין וישנן מגבלות. לדוגמה, במסוק הבמאי לא יכול לראות את השוט בזמן הצילום",.

שכטמן התייחס באופן ספציפי לצילום פרומואים באמצעות רחפנים. הוא אמר כי "בעבר, פרומואים כללו שוטים בודדים שצולמו על ידי מסוק. כיום, לאט לאט, הרחפנים נכנסים להפקות הטלוויזיה ושיעור השימוש בהם בפרומואים הולך וגדל".

לסיכום אמר שכטמן כי "הערך המוסף בשימוש ברחפן לצילום טלוויזיה הוא עצום: המחיר תמורת תועלת הוא זניח; הזמינות לצילום היא בתוך דקות; שינוע הציוד פשוט; קיימת יכולת לצלם בגבהים נמוכים מאוד ולהתקרב לעצם המצולם; הצילום אותנטי; והרחפן מאפשר שוטים מיוחדים, שלא נראו עד כה, כמו גם יצירתיות ו-וירטואוזיות של מתכנן השוט, המטיס והצלם. הרחפנים כבר כאן והשימוש בהם להפקות טלוויזיה רק ילך ויגדל".